"וגר זאב עם כבש"? זה בידיים שלך / פרשת בחוקותי

 

"וגר זאב עם כבש"? זה בידיים שלך

לפרשת בחוקותי

הפרשה פותחת בתיאור נפלא של הגאולה.

האם אנחנו מבינים את הפסוקים האלה כדברים שיכולים להתרחש בימינו, בדרך הטבע, או שנחוצה התערבות אלוקית מעל הטבע?

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:

וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ...

וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד, וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו).

 

חכמים דנו בשאלה איך ייראו ימות המשיח. והרמב"ם נקט עמדה ברורה בנושא (הלכות מלכים יב, א):

"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג.

וזה שנאמר בישעיה "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ" - משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר, שנאמר "זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם", ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל, שנאמר "ואריה כבקר יאכל תבן".

וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים, ובימות המלך המשיח יוודע לכל לאיזה דבר היה משל, ומה ענין רמזו בהן".

מדוע חשוב לרמב"ם לפסוק בדיון עתידני כזה? ולמה בחר הרמב"ם להכניס נושא השקפתי שאינו מעשי, לספר הלכתי מובהק?

נראה לי שהדיון אינו מופנה לקב"ה באיזה דרך יגאלנו. השאלה מופנית ישירות אלינו.

איך אתה רואה את ה-74 שנים האחרונות? אם ימות המשיח זו תקופה קסומה עם ניסים על-טבעיים, אז אנחנו לא בגאולה ונמשיך לחכות למשיח שיבוא. לכן הרמב"ם מדגיש "אל יעלה על הלב...". כדי שאבין שאנחנו בעומק הגאולה.

הציונות זו פעימה בגאולה. הקמת המדינה זו פעימה ענקית בגאולה. והחזרה לירושלים ומקום המקדש זו עוד פעימה עמוקה מאוד.

איך זה נוגע אליי? האם אני רואה את עצמי כשותף מלא בגאולה שבה "עולם כמנהגו נוהג", או שאני מחכה לגאולה מעל הטבע ואין לי חלק ישיר בה. הרמב"ם כנראה רוצה שנהיה אקטיביסטים, שנפעל עם א-ל לתקן ולקדם כל מה שאפשר.

אשתי שאלה מישהי איך הולך לה במושב. היא ענתה: אני בגיל כזה שאני כבר מבינה שהתשובה תלויה בי, בהסתכלות שלי, ובעשייה שלי במושב. אני יכולה לקבוע כמה טוב יהיה לי.

שבת שלום!