הציונות ושני המשיחים - ברכת צמח דוד בתפילת הלחש (15)
4 מרכיבים של הנהגה שלמה / תפילת הלחש (14) - בונה ירושלים
🔸 למה צריך 2 ברכות על הגאולה - בונה ירושלים ומצמיח קרן ישועה? 🔸 בברכה 4 חלקים, על 4 חלקי ההנהגה: סנהדרין, נבואה, מקדש ומלכות 🔸 ממה התפעלה כל כך מלכת שבא בירושלים? 🔸 איזה חלקים מהברכה התקיימו כבר בימינו 🔸 לא תהיה גלות נוספת
תפילת הלחש (13) - על הצדיקים - נחיצותם של הצדיקים לכלל ישראל
🔸 מה האינטרס של כלל ישראל להתפלל על הצדיקים? 🔸 למה מדגישים את הצדיקים ולא את החכמים? 🔸 לטוב בעולם תמיד יהיו מתנגדים 🔸 ללכת עם האמת בלי להתחשב בתדמית וברייטינג
שליחות חדורת אהבה - לזכרו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל
תודה ל-Shuki על התמונה.
איך לאהוב באמת בלי לוותר על האמת שלך.
מהותו של חודש טבת ותיקון הכעס
לכל חודש יש מהות שכוללת מידה בנפש שיכולה להתרומם בחודש הזה, וגם אות מתאימה מאותיות הא-ב, ואיבר בגוף. לימוד לאור דבריהם של ה"בני יששכר" ורבי צדוק הכהן מלובלין
תפילת הלחש (11) - מלך אוהב צדקה ומשפט
האם מתפללים על מערכת המשפט או על מלכות ה׳? 🔹 למה דווקא כאן מבקשים שלא תהיה לנו עצבות ודיכאון, ״יגון ואנחה״. 🔹 השילוב הראוי של "צדקה ומשפט"
תפילת הלחש (10) - קיבוץ גלויות - התעוררות הרצון הפנימי לשוב ארצה ולחיות באחדות
🔹 מהו שופר "גדול"? ופירושו הנפלא של הראי"ה קוק זצ"ל 🔹 קיבוץ גלויות התחיל אבל לא הושלם 🔹 "מקבץ נדחי עמו" - עשרת השבטים האבודים 🔹 הנס של יהודים שבאו מיותר מ-100 ארצות וחיים ביחד
תפילת הלחש (9) - ברך עלינו - הגשמים והשפע
🔹למה ביחד עם בקשת הגשמים מבקשים על השפע בכל התחומים? 🔹 הגשם הוא יחס ותקשורת של אלוקים איתנו ומבטא מצב הרמוני 🔹 מדוע מקדימים ה"טל" שהוא שולי ל"מטר" שהוא העיקרי? התודה על הטוב היומיומי 🔹 למה עושים השוואות בין השנה הזו ובין "כשנים הטובות לברכה"? 🔹 "טוב ומיטיב אתה" - עושה אותנו טובים!
תפילת הלחש (8) - רפאנו - ריפוי שורשי
🔹 מי הרופא - הגוף שלי, הרופא, התרופה או ה'? 🔹 אם יש צורך משמיים במחלה, איך תפילה משפיעה עליה? ואיך היא משפיעה על אדם אחר שחולה? חיבור הנשמות 🔹 "רפאנו ונרפא" - הגוף והנפש והחזרה לאיזון 🔹 תפילה על הבריאים שתתמיד בריאותם 🔹 טוב להוסיף בקשות אישיות בתפילת הלחש 🔹 למה מדגישים רפואה "שלמה"? 🔹 בשביל מה אנו רוצים בריאות? "למען שמך".
האם צריך לתקן את הקורא בתורה כשהוא טועה בקריאה?
האם צריך לתקן את הקורא בתורה כשהוא טועה בקריאה?
הרב יוני דון-יחייא
ה'טור' (סי' קמב) פותח באופן הבא את ההלכה: "אם טעה הקורא או
החזן המקרא אותו, טוב שלא להגיה עליו על שגגותיו ברבים שלא להלבין פניו,
דאף על פי שטעה בה, יצא ידי קריאה".
עם זאת, חשוב שקריאת התורה תהיה מדוייקת ככל האפשר והאחראים על כך עושים
מה שביכולתם כדי שהקוראים יכינו היטב את הקריאה.
למעשה, הפוסקים חלוקים אם יוצאים ידי חובה בקריאה שיש בה טעות. לדעת
הרמ"א וכך מקובל להורות, רק טעות שמשנה לגמרי את המשמעות דורשת תיקון.
כלומר רק אם הקורא דילג על מילה או שינה לגמרי את המשמעות. רוב הטעויות לא משנות
את המשמעות.
הפיתרון שמקובל ברוב הקהילות הוא ה'סומך' שעומד ליד הקורא בתורה וכאשר
יש טעות שמצריכה תיקון, הסומך אומר זאת בשקט והקורא מתקן. ויש מקומות שגם הרב
מתקן.
המציאות של מעט אנשים שמעירים בקול רם לקורא לגמרי לא תקינה
וצריכה להיפסק, מכמה סיבות:
א. הלבנת פנים, כמו שכתב ה'טור'.
ב. הרתעה של צעירים שרואים שמעירים בקול רם לקורא בתורה ואינם רוצים
לקרוא בתורה בבר המצווה שלהם, ובמקום לקרב את הדור הצעיר לבית הכנסת מרחיקים אותו.
ג. פגיעה בכבוד בית הכנסת: בקריאת התורה תפקיד הציבור להקשיב בשקט מתוך
כבוד לקריאה, ולא אווירה של שוק שנזרקות הערות מכיוונים שונים בבית הכנסת.
אם אחד המתפללים חושב שנעשתה טעות והסומך לא תיקן את הקורא, בכל זאת
לא יעיר בקול רם, כי פעמים רבות אין צורך לפי ההלכה לתקן על טעות כזאת. ולעיתים
הקורא קרא נכון והמתפלל לא שמע טוב אות או מילה. מעבר לכך נזכיר את דעת הרב נחום
רבינוביץ' ראש ישיבת מעלה אדומים, שלבייש את הזולת אסור מהתורה וקריאת התורה היא
מצוה מדברי חכמים ולכן אין היתר לבייש.
שמו של המקום הוא בית כנסת, תפקידו לכנס ולחבר בינינו לעבוד את ה' ביחד. על כל אחד
ואחת מאיתנו מוטל להשתדל לגרום למי שסביבו לצאת עם חיוך מבית הכנסת, בהארת פנים
ויחס מכבד ואוהב. כמו המילים המתוקות שאומרים לפני קריאת שמע:
"וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמיים זה מזה, ונותנים
באהבה רשות זה לזה,
להקדיש ליוצרם בנחת רוח, בשפה ברורה ובנעימה".
תפילת הלחש (7) - גאולה - אבא אכפתי לצרות של ילדיו
🔹 על איזו גאולה מבקשים בברכה הזו? 🔹 היכולת לבוא בתפילה בתור ילד שפונה לעזרה 🔹 מה מתכוונים באמירת "ראה נא"? הרי ה' רואה ויודע הכל. 🔹 חלוקת הברכות האמצעיות בתפילה ל-6 פרטיות ו-6 כלליות 🔹 "גאולה ש ל מ ה" - הסיפור על הרב פיינשטיין והרבי מסאטמר 🔹 בקשה שדורשת גם לקיחת אחריות מצידנו.
תפילת הלחש (6) - סלח לנו - אבא שממתין בזרועות פתוחות
🔹 סליחה – תפילה או בקשת מחילה? 🔹 איך מנקים את החטא אבל גם את הרושם שהוא הותיר? 🔹 ההבדל בין 'סליחה' ל'מחילה' 🔹 האם יש גבול שבו כבר אין סליחה ומחילה?
תפילת הלחש (5) - השיבנו - בקשת הקירבה
🔹 ברכה שכולה בקשת קירבה 🔹 את הסליחה נבקש בברכה הבאה. כאן מבקשים את הקשר. 🔹 איך אפשר להתפלל על חזרה בתשובה? זה תלוי בבחירה החופשית של האדם! 🔹 תפילה מיוחדת למען מי שהתרחק מאוד מהקדושה
תפילת הלחש (4) - הדעת - המפתח לאושר
🔹 מה הדבר הראשון שיהודי מבקש מה'? 🔹 הדעת – מפתח ההצלחה והאושר 🔹 בין חכמה אנושית וחכמה שמחוברת למקור 🔹 הסודות טמונים בכל הנוסחים של עם ישראל
תפילת הלחש (3) - קדושה - התעוררות הנקודה הטובה שבי
🔹 עצה – בחר מילה אחת בכל תפילה. 🔹 קדושה – רגע של תפילת עמידה באמצע חזרת הש"ץ. 🔹 למה חזרת הש"ץ חשובה יותר מתפילת הלחש? 🔹 החלק הקדוש שבי הוא החלק הכללי שאני יהודי מעם ישראל 🔹 להיות קדוש – לעשות בשביל ה' ובשביל אנשים אחרים 🔹 למה פונים עם הראש ימינה ושמאלה בקדושה?
תפילת הלחש (2) - מחיה המתים - ניסים של תחייה פרטית ולאומית
🔹 מהי גבורה אלוקית? האם גם ה' כובש את יצרו? נתינת המקום לבני האדם לטעות ולקום 🔹 איך תחיית המתים קשורה לגשם ולזרע שטומנים באדמה? 🔹 למה מזכירים 6 פעמים (!) את תחיית המתים בברכה הזו? סוגים שונים של תחייה פרטית ולאומית
תפילת הלחש (1) - ברכת אבות - תעודת הזהות שלך
🔹 בכל שיעור נלמד ברכה אחת מתפילת שמונה-עשרה. 🔹 למה הולכים 3 צעדים אחורה וקדימה לפני התפילה? 🔹 למה מדברים בברכה הראשונה על האבות שלנו ולא על הקב"ה? 🔹 לאיפה נעלמו המילים "מלך העולם" מהברכה הראשונה?
המיוחדת במינה - מצוות ״הקהל״
למה פעם בשבע שנים מתכנסים כולם?
למה ראש הממשלה (המלך) הוא זה שקורא בתורה?
שו"ת חול המועד
שו"ת חול המועד
הרב יוני דון-יחייא
מועדים לשמחה!!
"חול המועד" הוא פרק זמן מיוחד במינו, חלקו קודש וחלקו חול,
כפי שמעיד עליו השם שלו.
זו ההזדמנות המיוחדת שנפתחת בפנינו בחול המועד, לחיות
באוירת חג מרוממת בתוך חיי העולם הזה.
איך מבטאים את שמחת המועד בפועל?
נכון לכתחילה, לגברים ונשים, לאכול פת פעמיים
ביום, בוקר בערב, בכל יום של חול המועד כדי לכבד את החג (מ"ב תקל, א). ואין
בכך חובה למי שאינו מעוניין לאכול פת (גר"ז קפח, י).
טוב לשתות גם רביעית יין לכבוד המועד (עי'
פסק"ת תקל, ה).
האם אומרים את ההוספות של
החג בברכת המזון?
אומרים "יעלה ויבוא". ובסוכות "הרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".
אבל לא מוסיפים
בחול המועד "הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב" (מ"ב תצ, ה).
הטעם לכך הוא שחול המועד נקרא "קודש", אבל אינו "יום טוב" שאסור
לגמרי במלאכה.
אבל בברכה מעין שלוש ("על המחיה")
מוסיפים "ושמחנו ביום חג המצות/הסוכות הזה" (כף החיים רח, סו).
האם מותר לגהץ?
מי שלא הספיק לגהץ לפני החג, יכול לגהץ מה שנחוץ
למועד עצמו. אך אין למסור לחנות מקצועית (פסק"ת תקמא, ג).
האם אפשר לעשות שיעורי בית
ועבודות ללימודים?
אין כותבים שלא לצורך בחול המועד (שו"ע
תקמה, א). אבל "דבר האבד" מותר, כלומר שאם יתעכב עם הכתיבה ייגרם לו נזק
כלשהו.
ולכן אם יש לאדם אפשרות לעשות שיעורי בית או עבודות
לאחר החג, כגון שהם דורשים השקעה מועטת, ידחה את כתיבתם. אבל אם נדרשת השקעה
מרובה, ודחייה עלולה לגרום לו ללחץ או לפגיעה בציונים וכד' – מותר לכתוב במועד.
לפתור תשבצים?
חכמים התירו דבר שהוא "לצורך המועד", דבר
שאדם נהנה לעשותו במועד. ולכן מותר לפתור תשבצים (הרב יוסף צבי רימון).
אז מי שאוהב בנייה יכול לבנות
ספסל ולהרכיב ארון?
לא. יצירת כלים ובנייה היא מלאכה שאין עושים
במועד.
שו"ת דיני ישיבה בסוכה
 |
| תודה ל-Effi B על התמונה |
ב"ה
שו"ת ישיבה בסוכה
הרב יוני דון-יחייא
היכן מדליקים נרות שבת וחג?
אין להדליק
נרות בסוכה אלא בבית, כי בדרך כלל הרוח מכבה אותם וגם מחשש שריפה ח"ו (ועי'
מ"ב תרלט, ח).
מה עושים אם חלק מהסכך עף מהרוח?
בחול המועד
אפשר לתקן. ביום טוב ובשבת אסור לתקן את מבנה הסוכה. אם הסוכה לא נפסלה, יאכל
בחלקים של הסוכה שיש בהם סכך. ואם אין אפשרות לכולם לשבת מתחת לסכך, או שהסוכה
נפסלה, מסתבר שמותר לבקש מגוי שיתקן. משום שחכמים התירו שבות דשבות במקום מצוה
(שו"ע שז, ה; מ"ב שמ, ג).
מה חייבים לעשות דווקא בסוכה?
נשים
פטורות מסוכה (שו"ע תרמ, א). לגבי גברים, שני הדברים המרכזיים שחייבים לעשות
בסוכה הם אכילה ושינה.
אילו מאכלים חייבים בסוכה?
אכילת לחם
או מיני מזונות (עוגות, ספגטי, פתיתים וכד') בכמות של יותר מ'כביצה', חייבת בסוכה
(ילקוט יוסף תרלט, יד; פניני הלכה; ועי' מ"ב תרלט, טו). שיעור 'כביצה' הוא
נפח של שתי קופסאות גפרורים. בלחם למשל, מדובר בפרוסת לחם אחת.
האוכל בשר
או דגים בכמות של סעודה ששבע ממנה, ראוי שיאכל בסוכה (מ"ב טו).
שאר דברים
כגון פירות, ירקות ומים מותרים מחוץ לסוכה גם בכמות גדולה. והמהדר לאכול ולשתות כל
דבר בתוך הסוכה, תבוא עליו ברכה (שו"ע תרלט, ב).
אמנם מי
שנמצא באמצע סעודה בסוכה, ישים לב שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ לסוכה
(יחו"ד ה, מח; עי' שעה"צ תרלט, כט).
מתי
מברכים "לישב בסוכה"?
נוהגים לברך "לישב בסוכה" רק בעת האכילה.
אמנם תימנים הנוהגים כדעת הרמב"ם נוהגים לברך מיד עם כניסתם לסוכה, אם
בכוונתם לשהות בה.
על איזו אכילה מברכים? על אכילת פת מברכים.
על אכילת מיני מזונות, מנהג עדות המזרח לברך רק על
שיעור של קביעות סעודה, שהוא כארבע ביצים (חזו"ע עמ' קלו). ואשכנזים יברכו
אפילו על שיעור של כביצה, שהוא נפח של שתי קופסאות גפרורים (מ"ב תרלט, טז,
מו). וכן הוא המנהג הרווח.
אמנם יש סוברים שאם אין בכוונתו לאכול לחם או מזונות
בשיעור כזה במשך שהייתו הנוכחית בסוכה, אז יברך "לישב בסוכה" על כל
טעימה של מזונות, פרי, בשר וכד' (ועי' מ"ב מח). ומי שנהג כך, ימשיך במנהגו.
האם
מברכים "לישב בסוכה" בהבדלה?
על שתיית יין נוהגים שלא לברך "לישב בסוכה".
וכך נוהגים הספרדים גם בהבדלה (חזו"ע עמ' קמ). +
אשכנזים רבים נוהגים לברך, מכיוון שההבדלה נותנת
לשתיית היין חשיבות (לוח א"י; חזו"א המובא ברבבות אפרים א, תכח; הרב
אלישיב המובא ברבבות אפרים ג, תכד, ד). לכן בסיום ההבדלה, לפני שתיית היין, יברך
"לישב בסוכה". ומי שנהג שלא לברך, ימשיך במנהגו.
מה
מכוונים בברכת הסוכה?
הכוונה הפשוטה בכל מצוה שמקיימים, היא לשם קיום המצוה.
מיוחדת מצות הסוכה, שהתורה עצמה פירטה למה יושבים בה – "לְמַעַן יֵֽדְעוּ
דֹרֹֽתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהֽוֹצִיאִי
אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג). לכן יש לכוון כל פעם שמברכים
"לישב בסוכה" כוונה נוספת: זכר ליציאת מצרים, וזכר לענני כבוד שהיו לנו
במדבר להגן עלינו (מ"ב תרכה, א).
האם מי
שיצא מהסוכה מברך שוב בחזרתו אליה?
מי שברך פעם אחת "לישב בסוכה", הברכה חלה על
כל הזמן ששוהה בסוכה. ואף אם יצא באופן ארעי לזמן קצר מהסוכה, אינו צריך לברך
כשחוזר ואוכל בסוכה. אך אם יצא לדבר חשוב כגון להתפלל או לעבוד, עליו לברך כשחוזר
לסוכה וסועד שם (מ"ב תרלט, מז). וכן אם חזר לאחר שעה או יותר (עי' שו"ע
הרב תרלט, יג).
אדם שהולך
מסוכתו לסוכה אחרת וסועד שם – יברך מחדש "לישב בסוכה" (עי' מ"ב
תרלט, מח).
מהם דיני שינה בסוכה?
כל שינה
צריכה להיות בסוכה, אפילו שינה קצרה באמצע היום, משום שלעיתים היא מספיקה כדי לתת
לאדם כוח להמשך היום (שו"ע תרלט, ב).
בנסיעה
ברכב, כאשר קשה לנוסע להישאר ער, יש מתירים להירדם כדין 'הולכי דרכים', כשם שבכל
השנה אנשים רגילים להירדם בנסיעות (הרב שלמה אבינר באתר 'ספרית חוה' בשם הרב
אוירבך והרב אלישיב; בפניני הלכה (סוכות ג, ז) התיר רק למי שנרדם בלי כוונה).
מי שסובל מבעיות
בריאותיות או אחרות, כך שהשינה בסוכה גורמת לו סבל – פטור מלישון בסוכה, כדין 'מצטער'
(ועי' ברמ"א תרלט, ב).
האם חום כבד פוטר מסוכה?
תשובת הרב
יעקב אריאל (באתר 'ישיבה'):
"בעקרון
גם חום כבד מאוד פוטר מהסוכה. אולם לא כל חום נחשב כבד. רבותינו גרו בטבריה ובבית
שאן וישבו בסוכה. בפרט שבימינו יש מאווררים ב"ה ואיתם ניתן לשבת בסוכה וגם
בחום ואף ליהנות".
האם מטיילים חייבים לאכול ולישון
בסוכה?
כן. או
לאכול דברים שהותר לאכול מחוץ לסוכה (ראו לעיל). אמנם "הולכי דרכים"
פטורים מסוכה, אבל מדובר במי שמוכרח ללכת למקום מרוחק לצורך פרנסתו וכדומה, לעומת
טיול שאינו הכרח (אגרות משה או"ח ג, צג).
האם מותר לרסס בשבת ובחג כנגד נמלים
ויתושים?
אסור להרוג
בעלי חיים בשבת ובחג. לכן אין לרסס באופן ישיר על נמלים או יתושים. אך מותר לרסס
על הרצפה או לאויר כדי להרחיק מזיקים מהאיזור, תוך זהירות שלא להרוג אף בעל חי תוך
כדי הריסוס (ילקו"י שטז, ט; שש"כ כה, ו).
האם ניתן לטאטא את הסוכה בחג ובשבת?
אסרו חכמים
לטאטא קרקע בשבת ובחג משום שיישור הקרקע מגומות קטנות, שנעשה תוך כדי טאטוא, הוא
תיקון של הקרקע ואסור. אמנם התירו לטאטא בית מרוצף שאין בו קרקע. מכאן נדון במצבים
שונים בטאטוא הסוכה:
סוכה על
שטח מרוצף, בין במרפסת של בנין קומות שמהווה המשך של הבית, ובין בקומת קרקע בחצר
מרוצפת – אפשר להקל לטאטא אותה, ויקפיד שלא לטאטא את הקרקע שלידה (עי' ארחות שבת
א, תצח, וע"ע שש"כ כג הע' י). ויתכן שאפשר להקל בשעת הצורך גם בסוכה שעל
משטח כלשהו כגון מחצלת, דשא, פי.וי.סי וכד'.
סוכה שעל
קרקע, אין לטאטא אותה בחג ובשבת.
שו"ת ארבעת המינים
 |
| תודה ל"כיכר השבת" על התמונה |
ב"ה
שו"ת ארבעת המינים
הרב יוני דון-יחייא
על מה להקפיד בקניית ד' המינים השנה, לאחר שנת שמיטה?
גם בשנה זו
יש לקנות מאדם ירא שמיים או עם כשרות שכתובה עליהם. מי שעבר על איסורי שמיטה
בגידול ד' המינים, אל לנו לחזק את ידיו.
מהם דיני קדושת שביעית בשנה שלאחר
השמיטה?
מתוך ד'
המינים רק באתרוג יש קדושת שביעית. ואם המטע נמכר בהיתר המכירה אז גם באתרוג אין
קדושה.
המגדל
אתרוג בחצרו פרטית, יש באתרוג קדושת שביעית. אבל אם קטיפת האתרוג נעשתה לאחר
שנסתיימה השמיטה (אחרי ראש השנה תשפ"ג), נכון שיפריש עליו תרומות ומעשרות ללא
ברכה (מכון התורה והארץ).
לאחר החג
ניתן לעטוף את האתרוג בשקית ולהניחו באשפה. ניתן גם להכין ממנו ריבה אך לזכור
לאוכלה עד חודש שבט או להפקירה אז. דין זה נקרא "ביעור שביעית" ונרחיב
על כך בבוא העת.
איך קושרים את המינים זה לזה?
מצוה לאגוד
ולקשור לפני כניסת החג את הלולב,
ההדסים והערבות ביחד, בקשר גמור (ולא בקשר של עניבה) (שו"ע תרנא, א). ויש
אומרים שהכנסת המינים לתוך ה'קוישיקלך' שנהוג אצל האשכנזים, מספיקה בתור אגד
(מ"ב ח).
ראוי שגבר
מעל גיל 13 יעשה את האגד (מ"ב תרמט, יד).
האשכנזים
נוהגים להוסיף שנים או שלושה קשרים סביב הלולב עצמו. אבל משאירים את החלק העליון
של הלולב (טפח) פתוח, כדי שיוכל לנענע את הלולב היטב בזמן הנטילה (רמ"א תרנא,
א ומ"ב יד).
יאגוד את
המינים באופן שהשדרה של הלולב תהיה גבוהה לפחות טפח (8 ס"מ) מעל ההדסים
והערבות (שו"ע תרנ). את ההדסים מניחים מימין ללולב ואת הערבות משמאל ללולב,
קצת יותר נמוכות מההדסים (רמ"א תרנא, א).
רבים
מהספרדים נוהגים להניח את ההדסים אחד מימין ואחד משמאל, ואחד באמצע על גבי השדרה,
ונוטה יותר לצד ימין, והערבות אחת מכאן ואחת מכאן, וקושרים (ילקוט יוסף סע' י).
מהי דרך הנטילה של ד' המינים?
כדי לקיים
את המצוה, נוטלים את המינים כדרך גדילתן הטבעית. כלומר שהענף ("עוקץ")
שמתחת לאתרוג יהיה למטה, והחוטם יהיה כלפי מעלה. מחזיקים את הלולב כאשר השדרה שלו
(הצד הקשיח יותר) פונה אל האדם.
למה רבים מרימים את האתרוג הפוך ואחר
כך מיישרים אותו?
בכל מצוה
שמקיימים, קודם כל האדם מברך, ואז הוא עובר לעשיית המצוה. בד' המינים עצם ההרמה
שלהם היא המצוה. הפתרון הוא להרים את האתרוג כשהוא הפוך, ורק לאחר הברכה להחזירו
למצבו הרגיל. פתרון נוסף הוא להרים את הלולב ולהשאיר את האתרוג על השולחן, ולאחר
הברכה להרים את האתרוג ולצרף אותו אל השאר (שו"ע תרנא, ה).
מהו הסדר של הנענועים?
לאחר הברכה
מנענעים את ארבעת המינים. יש כמה מנהגים באופן הנענוע, והנה אחת הדרכים המקובלות:
מקרבים את
הידיים זו לזו, כך שהאתרוג יהיה סמוך לשאר המינים (שו"ע תרנא, יא). מחזיקים
את המינים סמוך ללב, מושיטים את הידיים קדימה ומחזירים אל הלב, וכך עושים שלוש
פעמים. לאחר מכן מסתובבים לפי כיוון השעון (יש שמסתובבים עם הגוף ויש שמסובבים רק
את המינים): בתחילה מסתובבים ימינה ומנענעים שלוש פעמים. פונים שוב ימינה (לצד
האחורי) ומנענעים. ושוב ימינה (לצד שמאל) ומנענעים. לאחר מכן מענענים כלפי מעלה.
ולבסוף כלפי מטה – מחזיקים את המינים סמוך ללב, ואז מושיטים את הידיים כלפי מטה,
ושומרים על המינים ישרים (לא הופכים אותם) ומחזירים אל הלב, וכך עושים שלוש פעמים
(שו"ע תרנא י ומ"ב, ומ"ב מו; בצל החכמה ג, סג; וע"ש דעת
השו"ע שאת ג' הנענועים עושים בסוף הושטת הידיים, ולאחר שמחזירן אליו).
בני ספרד
וקהילות החסידים מנענעים על פי האר"י ז"ל: דרום, צפון, מזרח, למעלה, למטה,
מערב (בה"ט כ).
האם יש צורך לנער את המינים תוך כדי
הנענוע?
למנהג הספרדים
אין צורך לנער את הלולב. הנענוע מתקיים בעצם הושטת היד והחזרתה, כמבואר בסעיף
הקודם. ואשכנזים נוהגים לנער מעט את הלולב תוך כדי הנענועים (שו"ע ורמ"א
תרנא, ט).
האם מותר להניח את הלולב במים ובמגבת ביום
טוב?
יש המניחים
את הלולב, ההדס והערבה במשך היום בתוך אגרטל עם מים כדי שלא יתייבש. ביום טוב, רק
אם המינים הונחו מראש במים, מותר להוציאם ולהחזירם לשם. ואין להוסיף מים לאגרטל
בחג (עי' שו"ע תרנד, א ומ"ב; פסק"ת שלו, כא).
יש רגילים
לעטוף את המינים במגבת לחה. בחג מותר לעטוף אותם במגבת לחה שהוכנה מבעוד יום,
ובתנאי שלא סוחטים אותה כלל. אבל אין להרטיב את המגבת בחג עצמו (פסק"ת תרנד,
א).
האם אבל בשנת אבלות על הורה יכול
להשתתף בהושענות בכל בוקר?
מותר לאבל
להקיף עם כל הקהל את הבימה של בית הכנסת, בכל שבעת ימי החג. מדובר בעיקר בתפילה
ולא בשמחה (עי' חיי"א קמח, יט).
חג שמח!!