ב"ה, אדר א' תשפ"ב
הלב והמעשה - לפרשת ויקהל
ב"ה
הלב והמעשה - לפרשת ויקהל
הרב יוני דון-יחייא
אם היו שואלים אתכם אם הפרשה שלנו, ובה כל עשיית המשכן, היא מעשית
או רוחנית, מה הייתם אומרים? פרשת יתרו למשל עוסקת במעמד הנבואי של הר סיני – פרשה
רוחנית. פרשת משפטים מלאה בפרטים מעשיים. פרשתנו מפרטת את עשיית המשכן לפרטיו –
המנורה המזבח והשולחן, העמודים והמכסים והחצר והכלים. פרשה שכולה עיסוק בידיים.
בתחילת הפרשה מדובר על שמירת השבת, וגם היא מלאה
בפרטים מעשיים. מהסמיכות של שבת למשכן למדו חכמים את ל"ט אבות מלאכה דשבת.
המון המון פרטים.
במבט עמוק יותר, הפרשה מלאה בלב. כמה פעמים מופיע "לב" בפרשה? המון! כל
פעם שמוזכרת תרומה למשכן, נאמר וכל נדיב לב, נדיבי לב וכד'. גם עושי המלאכה נקראים
כל הזמן כל חכם לב, אשה חכמת לב, וגם על בצלאל נאמר ולהורות נתן בלבו. מה הקשר של
הלב לעשייה כל כך מדוקדקת עם הוראות ומידות מדויקות? הרב אביגדור נבנצל
(שיחות לשמות, שיחה ל') מרחיב על כך, ונביא מתוך דבריו הנפלאים להלן.
רבי חיים מוולוז'ין אומר דבר מרתק: חלק מהחכמה של חכמי הלב היתה להשתמש בכל
תרומה שניתנה, לפי האיכות של הנותן. למשל בקרשים, מי שנתינתו מעולה, הקרש שלו הוצב
בקודש הקודשים, ומי שפחות מזה – בקודש, ומי שפחות – בקצה החצר החיצונית של המשכן.
ולפי מה נקבעה איכות התרומה? לפי הלב! מי שנתן לגמרי לשם שמיים – זכה לקודש
הקודשים. מי שנתן בשביל הכבוד שלו, ש'הנה נתתי קרשים חשובים למשכן', וגם אצלו יש
מעט לשם שמיים – בקצה החצר.
גם בשמירת שבת, שנראית מאוד מעשית, ישנו כלל ידוע
– מלאכת מחשבת אסרה תורה (ביצה יג, ב). יש השפעה רבה לכוונה ולדעת על
איסורי שבת, ואנו יודעים שיש מושג של 'דבר שאינו מתכוון', ו'מלאכה שאינה צריכה
לגופה'.
ניתן דוגמה מסחיטה: אסור לקחת תפוז ולסוחטו בשבת
כי הפקת המיץ מן הפרי זו מלאכה. מי שלוקח תבשיל רווי בשמן, וסוחט אותו כדי להשתמש
בשמן שיוצא לצורך מסוים – הדבר אסור כאמור לעיל. אבל מי שסוחט כדי שהתבשיל יהיה
פחות שומני, ולא משום שרוצה בשמן שהופק – זה מותר! (ראו שו"ע שכ, ז). שני
אנשים אלה עושים את אותה פעולה, לאחד זה איסור ולאחד מותר. תלוי בכוונה.
מוכר הסיפור על התבלין של שבת, שהקיסר
ביקש לקבל את התבלין שהטעים כל כך את המאכל, והרב לא יכל הרב לתת לקיסר את מבוקשו
כי השבת היתה התבלין. גם אנו יכולים להרגיש שתבשיל של שבת הוא בעל טעם מיוחד. ולא
רק בגלל שאוכלים אותו בשבת אלא בגלל שהכינו אותו לכבוד שבת. סבתא
של אשתי ז"ל היתה מכינה עוגיות טעימות מאוד. כששאלו אותה איך זה
יוצא כל כך טעים, אמרה שהיא מוסיפה תבלין הכי חשוב – 'אמור', שזה אהבה בספרדית. כמדומה
שכל אחד חש בהבדל בין מאכל רגיל שמגישים לשולחן, ובין מאכל שהוכן במיוחד בשבילך,
מאכל שאתה אוהב והכינו אותו כדי לשמח אותך. מאכל כזה משביע לא רק את הגוף אלא גם
את הנפש והלב.
הפרשה שלנו אכן מעשית מאוד, אבל נוסף כאן חידוש גדול: מידת האיכות
וההשפעה של המעשה, תלויה בלב. בכוונה וברצון הטוב.
בכך נפתח לנו צוהר לתחומים נוספים בחיים. כשאדם מבין
שיש משקל עצום ללב, הוא יכול להשתדרג באופן בלתי פוסק בכל דבר שהוא עושה.
אנשים חושבים, כותב הראי"ה קוק (אורות
התשובה יד, א), שלחזור בתשובה זה נוגע לאדם שלא שמר תורה ומצוות וכעת הוא מתחיל
לשמור שבת וכשרות. במישור המעשי זה שחור-לבן, האם אני עושה או לא עושה. אבל במישור
הלב, עיקר התשובה הוא לקחת מעשים טובים, שנעשים בקטנות, ולעשות אותם בגדלות. אפשר
לומר 'בוקר טוב' לאשתך או לחבר, כרגיל, ואפשר לומר בהטעמה 'בוקר טוב', עם מבט בורק
בעיניים וחיוך רחב. וזה משפיע אחרת לגמרי על השני. אפשר לזרוק מטבע או שטר לעני,
ואפשר כמו שאמרו חז"ל (בבא בתרא) לתת עם חיוך ולאחל לו דברים טובים – וזה
הבדל עצום בנתינה. וכן בכל עזרה, ונתינת סוכר או ביצים לשכן.
נסיים בעדות של האריז"ל על עצמו, במה זכה למדרגות גבוהות כ"כ של
קדושה ורוח הקודש. האם הוא שמר יותר מצוות מאיתנו? לא. בגלל התמדתו בתורה? ישנם
הרבה גדולי ישראל שמתמידים יומם ולילה בתורה ולא זכו למדרגתו. התשובה שלו היא –
שכל מצוה ומצוה שעשה, כמו שכולנו עושים, הוא עשה מתוך שמחה וטוב לבב עצומים. הוא
שש עליה כעל כל הון ונתן את כל לבו בתוכה. לכן זכה לכך.
היחס לאכילה וליין אצל תלמידי חכמים / רמב״ם הלכות דעות (פרק ה)
לימוד משותף בהלכות דעות לרמב"ם.
הרמב"ם מלמד עקרונות חשובים לימינו בתודעת הנפש והגוף ועבודת ה'.
האם רפואות בחז"ל וברמב"ם רלוונטיות לנו? / רמב"ם הלכות דעות (פרק ד)
לימוד משותף בהלכות דעות לרמב"ם.
הרמב"ם מלמד עקרונות חשובים לימינו בתודעת הנפש והגוף ועבודת ה'.
שו"ת ס.מ.ס - תשובות קצרות
שו"ת ס.מ.ס - תשובות קצרות
שו"ת מספר 5 - תחילת אייר
כוסברה בשמיטה
שכן שלי יש לו גינה שהוא מטפח כבר כמה שנים. השכן הוא לא אדם דתי והוא שלח לי השבוע משלוח של עלי כוסברה טריים.
האם מותר להשתמש בהם? אם לא מה לעשות איתם?
תשובה: כוסברה שצמחה בשמיטה אסורה בשימוש וזה נקרא ״ספיחין״. יש לזרוק.
***
קטיפת ענפי שקדיה בשמיטה
מותר בשמיטה לקטוף ענפי שקדיה ולשים בבית בעציצים עם מים? לצורכי נוי ולא השרשה.
תודה.
תשובה: מותר לקטוף בשמיטה כשזה לא נעשה בצורה מקצועית שגורמת לעץ להתפתח יותר.
ומותר לשים בתוך בית בעציץ מכיוון שיש רצפה מתחת ותקרה מעל. אז העציץ הזה מנותק מהטבע ולא חלים עליו דיני שמיטה.
***
צילום של הקשת
זה נכון שאסור לצלם קשת?
תשובה: הקשת היא דבר יפהפה ומופלא. יחד עם זאת היא רומזת למבול ולמידת הדין. לכן כתוב בפוסקים שראוי לא להתבונן ארוכות על הקשת.
אבל אין איסור להסתכל לקצת זמן ואפילו יש ברכה שמברכים על הקשת.
ולגבי צילום כתב הרב יעקב אריאל שאין בזה איסור.
***
שמנת במחבת בשרית
הבת שלי בטעות בישלה שמנת במחבת בשרית. מה דין המחבת?
תשובה: המחבת והכלים שערבבו איתם את השמנת החמה צריכים הגעלה.
איך?
מנקים טוב את הכלים.
מחכים 24 שעות מאז הבישול.
מרתיחים סיר גדול עם מים ומכסה עד שרואים בועות של רתיחה.
מכניסים לכמה שניות את המחבת והכלים. אם המחבת גדולה ולא נכנסת כולה אז מכניסים בהתחלה צד אחד ואחר כך את הידית והצד השני.
***
תפילת הדרך בימינו
מתי צריך להגיד תפילת הדרך? לפני כמה זמן אמרו לי רק נסיעה של 72 דקות, האם גם בנסיעה לגולן?
תשובה: בימינו שנוסעים ברכב וכד׳ - יש דיון אם לומר תפילת הדרך רק על נסיעה ארוכה של 72 דקות מחוץ לעיר.
או מצד שני - לומר על כל נסיעה מחוץ לעיר. ובפרט שכיום אין ״חיות רעות״ בדרך אבל יש תאונות…
אני נוהג לומר תפילת הדרך מלאה בנסיעה משמעותית של 72 דקות. כך קיבלתי ממו״ר הרב אברהם שפירא.
או בנסיעה קצרה יותר אם זה מקום שיש בו יותר סכנה.
בנסיעה לגולן שהיא קצרה יותר בשבילי, אני אומר תפילת הדרך אבל בגלל הספק על הברכה, אני לא אומר שם ה׳ בסוף. זה יוצא כך: ״ברוך אתה שומע תפילה״.
***
בריכה בספירת העומר
יש לי שאלה לגבי העומר, מתי בעצם אסור להיכנס למים מתחילת העומר או שיש ימים מסויימים שממש אסור?
תשובה: מותר להיכנס לבריכה בכל ימי ספירת העומר. מה שחשוב להקפיד זה שהבריכה תהיה נפרדת. זה נכון תמיד וקו וחומר בימים אלה שיש בהם בחינה של מידת הדין.
כנראה זכרת שלא נכנסים לבריכה בגלל תקופה אחרת, תשעת הימים שלפני תשעה באב.
***
חנוכת הבית בחול המועד
בחסדי ד מתקרבים לסיום הבית.
שייך לעשות חנוכת בית בחול המועד פסח?
זה נראה שמערבים שמחה בשמחה...
תשובה: בשעה טובה ובברכה בשלום וברעות!
מותר לעשות סעודת חנוכת הבית בחול המועד, ואין בזה חשש מצד "אין מערבין שמחה בשמחה". [ילקוט יוסף שובע שמחות חלק א' חופה וקידושין עמוד תצג]
***
אותיות דבוקות בספר תורה
בספר תורה שלנו ראינו באחת השבתות שתי אותיות דבוקות. כמדומני בסוף ספר בראשית או תחילת שמות.
איננו זוכרים כעת איפה זה וכשחיפשנו קצת לא מצאנו.
תשובה: אם היה דיבוק שפוסל - צריך לעשות חיפוש אחר חיפוש, כמו שכותב החת"ס, עד שמוצאים.
גם אם מדובר בדיבוק קל שאינו פוסל - לכתחילה יש לבדוק.
מסקנה - קחו את הספר להגהת מחשב.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שו"ת מספר 4 - שבת זכור תשפ"ב
לצלם את הקשת
זה נכון שאסור לצלם קשת?
תשובה: כתוב בפוסקים (עי' שו"ע רכט, א) שלא להתבונן ארוכות על הקשת.
אבל אין איסור להסתכל לקצת זמן, ואפילו יש ברכה שמברכים על הקשת.
ולגבי צילום כתב הרב יעקב אריאל שאין בזה איסור.
לימונים בשנת שמיטה
מי שיש לו שקית לימונים שקיבל מחבר שלו שקטף מהעץ בחצר. הוא אינו יודע אם התחילו לגדול השנה או לא - מה הפתרון לכך? הלימונים שהתחילו לגדול בשנה שעברה (השנה השישית) צריכים תרומות ומעשרות. ואילו הלימונים שהתחילו לגדול השנה (שנת תשפ"ב, שמיטה) הם בקדושת שביעית ולא מפרישים מהם תרומות ומעשרות.
תשובה - מהרב יצחק דביר מ'מכון התורה והארץ': שיקח לימון אחד גדול במיוחד, שמסתבר ששייך לשנה השישית, ויפריש תרומות ומעשרות בלי ברכה.
עבודה בחול המועד בפיצוחים
האם מותר לי לעבוד בחול המועד, חנות פיצוחים, שקדים אגוזים וכו'?
תשובה: מותר לפתוח חנות של אוכל בחול המועד כי היא נחוצה לצורכי אוכל-נפש במועד. ומי שיכול למעט בעבודה כדי שיהיה פנוי לשמחת החג - מה טוב.
קריאה בספר תורה שנמצא בו דיבוק אותיות
יש ספר תורה ברמה גבוהה. באחת השבתות תוך כדי הקריאה ראיתי שיש שתי אותיות שממש מדובקות זו בזו. כשנזכרנו בזה אחרי כמה זמן חיפשנו ולא מצאנו איפה האותיות הדבוקות. האם אפשר לקרוא בינתיים בספר הזה?
תשובה - בהתייעצות עם הרב יצחק גולדשטיין מ'מכון אות': אם היה דיבוק שפוסל - צריך לעשות חיפוש אחר חיפוש, כמו שכותב החת"ס, עד שמוצאים.
גם אם מדובר בדיבוק קל שאינו פוסל - לכתחילה יש לבדוק.
מסקנה - קחו את הספר להגהת מחשב.
כוסברה של השכן בשמיטה
שכן שלי יש לו גינה שהוא מטפח כבר כמהשנים. השכן הוא לא אדם דתי והוא שלח לי השבוע משלוח של עלי כוסברה טריים.
האם מותר להשתמש בהם? אם לא, מה לעשות איתם?
תשובה: אין היתר לגדל כוסברה בשנת השמיטה, ומה שגדל אסור באכילה וזוהי גזירת חכמים שנקראת "ספיחין".
בשונה מחקלאים שעושים לפרנסתם, שעושים 'היתר מכירה' וגם הם לא זורעים בעצמם אלא על-ידי גוי.
למעשה, שימי את הכוסברה בשקית ותניחי בפח.
קוסקוס מעל מרק בשרי
סיר חלבי, שחומם בו קוסקוס שהכנו אותו על בסיס (על ידי אידוי) מרק בשרי. לתוך הסיר החלבי הוכנס חלב. ועורבב על ידי הכף. מה דין הסיר והכף?
תשובה: הקוסקוס בשרי מכיוון שהוא הוכן ע"י אדי-מים בשריים. מכיוון שחיממו אותו עם חלב - יש לזרוק את הקוסקוס. ולעשות הגעלה לסיר ולכף.
עקירת עץ בשמיטה
האם מותר לעקור עץ בשנת שמיטה? מדובר בעץ לימון, באמצע דשא סינטטי בחצר הפרטית. והסיבה היא שהעץ מפריע בגינה לילדים לשחק בכדור וכד'.
תשובה: יש בעיה בעקירת העץ, בלי קשר לשמיטה. לא עוקרים עץ פרי בגלל האיסור "לא תשחית את עצה, לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל, ואותו לא תכרות" (דברים כ, יט). עי' רמב"ם (מלכים ו, ז-ח).
כשיש סיבה משמעותית כגון שהעץ גורם נזק ממשי או שרוצים לבנות שם בית וכד', יש היתר לעוקרו. וגם את זה עושים על-ידי גוי כי עלולה להיות סכנה ח"ו ליהודי שכורת או עוקר עץ (ועי' ב"ק צא, ב ופתחי תשובה ביו"ד קטז, ו).
תרומת לבית כנסת ממעשר כספים
בשבת התארחתי בבית כנסת ועליתי לתורה. תרמתי כסף למקום ובליבי כיוונתי שאם זה מותר זה ייחשב למעשר כספים. האם מותר?
תשובה: אני מניח שלא היית חייב לתרום אלא רצית. אז מותר לתת מהממעשר. כי רק דברים שאדם חייב לתת כמו מתנות לאביונים - אותם לא נותנים ממעשר (ועי' רמ"א יו"ד רמט, א).
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שו"ת מספר 3 - ראש חודש אדר ב' תשפ"ב
זמן קריאת שמע במניין נוער
המניין שלנו בשבת בבוקר מתחיל ב-9:00. מתי סוף זמן קריאת שמע?
תשובה: זמן קריאת שמע משתנה כל הזמן. היום, ראש חודש אדר ב', הזמן הוא חמש דקות לפני תשע.
לכן תודיעו ביום שישי לכל הנערים שמשתתפים במניין, שלפני שהם מגיעים לתפילה (בדרך לשם..) שיאמרו את 3 הפרשיות של "שמע", מ"שמע ישראל" ועד "ה' אלקיכם אמת".
ובכך הם קיימו את המצוה של התורה "ודברת בם... ובשכבך ובקומך".
אחר כך בתפילה עצמה אומרים פעם נוספת את קריאת שמע, הפעם עם הברכות שלפניה ושאחריה.
חנוכת בית
האם רווקה שקנתה דירה מחוייבת בחנוכת בית?
ומה המינימום המחייב לחנוכת הבית? תודה
תשובה: מי שקונה דירה, נכון שיעשה חנוכת הבית כדי להודות לה' על כך.
ובארץ ישראל יש מצוה מן התורה בקניית בית או בנייתו (עי' רמב"ן בהוספות לסה"מ מצ' ד).
חנוכת הבית גם נועדה להגדיר מראש שמטרת הבית הזה להיות בית יהודי שמחובר לשורש שלו - לקב"ה. ובכך חלה ברכה וקדושה על הבית (כמו שמובא מהזוהר הקדוש).
גם רווקה תעשה חנוכת הבית.
הנה דברים שכתבתי בעבר בעניין:
חנוכת
בית חדש היא מאורע
משמח, ובארץ ישראל היא מצווה מיוחדת, כיון שיש מצוה מן התורה בבניית בית
חדש כחלק מישוב הארץ (עי' מגן-אברהם תקסח, ה). באופן פשוט זו חלק ממצוות הודאה שאדם צריך להודות לה' על מה שיש לו.
עד
כמה החשיבה התורה את המצווה הזו של חנוכת הבית אנו למדים מכך שהתורה אומרת כי מי
שבנה בית ולא חנכו – חוזר עליה מעורכי המלחמה. "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת
חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ"
(דברים כ, ה).
מתי
עושים? כדאי לעשות מיד כשנכנסים – שהתחלת המגורים בבית
תהיה מתוך הודאה לה' ומתוך קדושה ודברי תורה (שו"ת
תורה לשמה, תפד). ואם לא יכלו – יקדימו לעשות ככל האפשר
וראוי בתוך שלושים יום (הרב אלישיב בקונ' 'מזמור שיר חנוכת הבית').
מהו הנוסח? עיקר הדין הוא להודות לה' בצורה כלשהי, ונכון לומר דברי תורה.
למעשה נהגו הספרדים להזמין לפחות עשרה גברים לבית ולומר את נוסח
חנוכת הבית שסידר הרב החיד"א[1]. כיום
בארץ ישראל נוהגים גם רבים מהאשכנזים לומר נוסח זה; ונראה שכך טוב לעשות.
בשבת
וחול המועד. מותר לעשות חנוכת הבית בחול המועד. גם
בשבת מותר אבל עדיף להימנע מכך, מחשש לחילול שבת וכדי שסעודת חנוכת הבית תהיה
ניכרת בפני עצמה (ילקוט יוסף, שובע שמחות א, תצב-ג).
"... וכמה נאה מנהגם של ישראל הקדושים, שמלבד זה שהם בונים
ביתם לשם שמיים, הם גם מחנכים (חונכים) אותו בדברי תורה ובקיום כמה וכמה מצוות.
ואין ספק בדבר שתוקף עסק התורה בכנופיא (בחבורה) מביא להם תועלת
רבה, שהשראת השכינה שם מגינה על בעל הבית וינצלו בני ביתו מכל מרעין בישין ויהיו
מצליחים בכל מעשיהם, ותמיד יישאר ביתו בידו, והקב"ה ישלח לו שפע
והצלחה..."
(ילקוט מעם לועז, פרשת כי תצא)
זכר לחורבן בקיר הבית
הזכר לחורבן בית במקדש שיבנה בע"ה בקרוב.
איפה בדיוק משאירים לא צבוע 30/30 ס"מ?
האם זה יהיה על הטיח? או על השליכט הראשוני?
תשובה:
השיעור הוא אמה על אמה שזה 50 ס"מ על 50 ס"מ.
עושים אותו בקיר שממול דלת הכניסה (אם אפשר).
לרוב הפוסקים מספיק לשייר את השכבה האחרונה של הצבע, כלומר שלא צובעים שם. ואז רואים את הטיח שמעורב מסיד וחול. יש מהדרים לשייר גם את הטיח הבהיר.
מותר לעשות מסביב פס של מתכת כי עדיין רואים מה שבפנים.
הרחבה תוכלי למצוא במאמר שכתבתי בעניין -
https://torat-haim.blogspot.com/2022/01/blog-post_59.html
הדליית צמחים בשמיטה
האם מותר להדלות (להגביה) צמחי נוי על חוט וכד׳ בשביל יופי ?
ומה הדין בהדליית גפן ?
תשובה: בדרך כלל בצמחים מטפסים זה מעורב עם כוונת הצמחה ויהיה אסור.
בצמחים שאינם מטפסים מותר.
אכילה בפיצריה של אדם דתי ללא תעודת כשרות
האם מותר לאכול בפיצריה שהבעלים אומר שכל המוצרים כשרים,שהם עושים הפרשת חלה,ולא פתוחים בשבת אבל אין להם עדיין תעודת כשרות?
הבעלים של המקום דתיים.
תשובה: לא אוכלים במקום שאין לו תעודה מסודרת של כשרות. כשאני מתארח אצל אדם שומר מצוות בבית, אני יכול לסמוך עליו ולאכול אצלו.
אבל ברגע שמדובר במקום עסקי וזה נוגע לכסף - ההלכה דורשת אדם אחר ירא שמיים, שיפקח ויעיד שהמקום כשר.
גמבה שקיבלתי בשמיטה
אחותי קיבלה שקית של גמבות שגדלו בגינה של מכר שלה.
היא איננה יודעת אם הוא מקפיד על שמיטה והתביישה לשאול... מה עליה לעשות עם הגמבות?
תשובה: אנחנו בסוף אדר א', יש סיכוי טוב שזה גדל בשמיטה עצמה שזה נקרא ספיחין, ולכן אין לאכול.
ניסור ענפי עץ שמסתיר את הנוף
יש לי בחצר עץ פקן.
הוא מסתיר לי את הנוף, פֵּירותיו קטנים, בקושי אֲכִילִים.
כיוון שהוא עץ פרי מניב, נראה לי שאסור לעקור.
שאלתי היא האם מותר בשמיטה לנסר את רוב הענפים שלו, לטובת הנוף. מטרתי איננה שיגדל, אלא להגדיל את הרֵאוּת.
תשובה שקיבלתי ממכון התורה והארץ: אפשר לנסר. זה לא למטרת צימוח. אך אם יש אגוזים חדשים שחנטו, אסור לחתוך את הענפים האלה כי בכך גורמים הפסד לפירות שביעית. [אין בשלב הזה של השנה עדיין אגוזים חדשים]
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שו"ת מספר 2 - אדר א' תשפ"ב
שמיטת כספים
לגבי שמיטת כספים, האם רק הלוואות כספים נשמטות?
האם מתבטלות גם הלוואות של מוצרים / מצרכים שהלוותי?
תשובה: גם הלוואות של מוצרים כמו מי שלוקחת מהשכנה שלה מוצר - נשמט עקרונית בסוף השמיטה ב"שמיטת כספים".
כל דבר שאדם מלווה לשני - מתוך כוונה שהשני יחזיר לו מוצר אחר במקומו, זו בעצם הלוואה.
בשונה מהשאלה - שאני נותן לך חפץ ואתה מחזיר לי את אותו החפץ אחרי כמה זמן.
כמובן, יש מקרים שאני נותן לך ואין לי כוונה שתחזיר לי שום דבר בחזרה. אז אין כאן הלוואה.
בפועל, נוהגים לעשות 'פרוזבול' ואז מותר לקבל הלוואה בחזרה.
מסעדה עם כשרות מקומית
לאור השינויים בנושא הכשרות במדינה.
איך צריך לנהוג ? תעודת כשרות רגילה של הרבנות המקומית מספיקה ? או שכבר זה לא תקף ?
תשובה: הכשרות המקומית נשארה. היא מספיק טובה. ואותה צריך לבדוק כשבאים לאכול במסעדה וכד׳.
השינוי בינתיים רק מאפשר לרבנויות במקום אחד (למשל חיפה) לתת כשרות למסעדה במקום אחר (למשל טבריה).
איפור בשבת
האם מותר להתאפר או להוריד את האיפור בשבת?
תשובה: איפור זה בעצם לצבוע בצורות שונות את הפנים לקישוט.
אחת מהמלאכות האסורות בשבת היא צביעה. כמו שאיננו צובעים שום דבר בשבת, גם את הגוף אין לצבוע.
ולכן יש להתאפר לפני כניסת השבת.
בעומק, השבת מחזירה אותנו למקום הטבעי שלנו, ששמח במה שיש ולא צריך להתאמץ להוסיף משהו כדי להיות שמח.
למשל מי שבישל לשבת - יאכל מבושל. מי לא הספיק לבשל מאכל כלשהו - יסתדר וישמח במה שיש ולא יבשל בשבת.
בשבת אנחנו יפים כמו שאנחנו, בלי צורך בתוספת כלשהי.
יש פוסקים שהתירו להתאפר בשבת עצמה באבקות שאין בהם משחה ושמן כמו למשל פודרה -
מהסיבה שהם יורדים לבד לאחר זמן מה (אין בהם מרכיב שומני).
לדעתי אפשר לסמוך עליהם.
אפשר לחפש ברשת 'איפור כשר לשבת'. נאמר לי שחברת מינרז וגאיה קיבלו היתר לחלק מהאבקות שלהן.
לגבי הסרת איפור בשבת - אין בכך בעיה כי זה לא צובע. רק לא להשתמש בצמר גפן כי הוא סופג מים וכשלוחצים אותו המים נסחטים ממנו. אפשר עם מגבון (שלא ספוג בהרבה נוזלים).
כמה תפילות נשים חייבות
נשים חייבות ב2 תפילות?
תשובה: עצם התפילה שייכת לכולם בשווה, גברים ונשים. זמן שבו אפשר להגיד תודה וגם לבקש על עצמך ועל אחרים. בקיצור, להיות בקשר.
האם נשים חייבות להתפלל פעמיים ביום?
יש דעה שנשים חייבות בשתי תפילות, ויש דעה שחייבות בתפילה אחת.
למעשה, עדיף להתפלל שחרית ומנחה.
אבל מי שמתפללת תפילה אחת - זה בסדר. ועדיף לפתוח את היום בתפילה - תפילת שחרית. אבל אם זה לא מסתדר אז אפשר בצהריים תפילת מנחה.
שכל התפילות שלנו יתקבלו ברצון!
מעשר כספים לבחור צעיר
הרווחתי קצת כסף לאחרונה.
האם אני חייב לתת מעשר כספים?
תשובה: אתה לא חייב לתת מעשר כספים.
זה לא כמו פירות וירקות, שחייבים להפריש מהם ״תרומות ומעשרות״.
אבל זה מנהג ראוי וטוב לתת מעשר כספים מכל רווח שמרוויחים.
נכון שאתה צעיר ואינך מפרנס את עצמך, אז מותר לך שלא לתת מעשר.
אבל אני ממש ממליץ לך להתרגל לתת מכל רווח מעשר. קיבלת 100? תן 10. קיבלת 50? תן 5.
חכמים אמרו שהמעשר מביא ברכה ושפע לאדם.
כשאדם יודע שמה שיש לו הוא גם בשביל אחרים - הוא נעשה צינור להביא דרכו שפע לעולם.
כשרות ברשת שופרסל
האם כל הסניפים של הרשת נמצאים באותה רמת כשרות - לגבי מחלקת פירות וירקות?
תשובה: לא. לשופרסל יש סניפים עם שמות שונים ויש לכל אחד מהם התנהלות שונה בחלק מהדברים.
לדוגמה: בטבריה, לשופרסל דיל הגדול שליד הקניון, יש תעודת כשרות שהפרישו תרומות ומעשרות, ובשנת שמיטה - יש אישור על היתר מכירה.
לעומת זאת, לסניף שופרסל אקספרס ברחוב הבנים, אין תעודת כשרות ולכן אין לקנות שם פירות וירקות. כמובן שאפשר לקנות שם מוצרים סגורים שיש עליהם כשרות של המפעל.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שו"ת מספר 1 - אדר א' תשפ"ב
הפרשת חלה
כאשר עורכים הפרשת חלה בכיתה וכל תלמידה אופה את החלה בביתה, שמעתי שיש בעיה לברך על הפרשת חלה זו?
ת: אפשר לברך בכיתה על הפרשת חלה רק אם
1. מי שמפרישה אחרי גיל בת מצווה.
2. לכל אחת יש בצק בכמות של 1660 גרם ומעלה.
אבל אם כל אחת מקבלת כמות קטנה, אי אפשר לברך.
קדיש על סבא
האם בעלי יכול לומר קדיש על סבא שלו? כי הדוד שלו מאומת לקורונה ולא יכול לומר קדיש.
ת: אם ההורים של בעלך מאשרים לו שיגיד, אפשר ומצוה.
אשריכם על הרצון לדאוג לסבא לעילוי נשמתו!
פירות שמיטה בשנה הבאה?
כתבת בשו"ת שבפירות מה שקובע הוא מתי הם התחילו לגדול,
אז בעצם שנה הבאה ,למרות שזאת לא שנת שמיטה, הפירות הם הפקר????
ת: נכון. יש להבחין בין איסור עבודת האדמה שהוא אך ורק השנה - שנת תשפ"ב עד סופה.
ובין קדושת הפירות. בעצי פרי מה שקובע הוא החנטה, תחילת הגדילה של הפרי, לכן יש הרבה פירות שיתחילו לגדול השנה, ויהיו ראויים לאכילה בשנה הבאה (בעיקר בחצי השנה הראשון) והם יהיו בקדושת שביעית.
מדד העוני במסכת פאה
במסכת פאה פרק ח יש שתי משניות אחת אחרי השנייה.
אחת מסבירה כי "קו העוני" הוא 200 זוז - לאנשים שלא יודעים לעשות מסחר בכספם, ו200 זוז זה סכום שמספיק להוצאות לשנה.
והשנייב, "קו העוני" הוא 50 זוז- לאנשים שיודעים לסחור וכו'.
מה שיעור הוצאות עני במזונות ולבושים לשנה היום?
ת: שאלה יפה מאוד.
לגבי 200 זוז - יש כיום מדד של השכר המינימלי לחודש במדינה. מינימום שצריך כדי להסתדר (תלוי כמובן במספר הנפשות שחיות בבית).
50 זוז - העקרון שיש לאדם איך להרוויח ולהסתדר.
בימינו - מי שיש לו משכורת חודשית (שמספיקה לו) זה נחשב שיש לו.
ומי שעובד כעצמאי (שזה כמו המסחר במשנה) - אם יש לו סכום שמספיק לו לנהל את העסק שלו ולהשיג רווחים.
ברכה על קבלת סכום כסף גדול
קיבלתי במתנה סכום כסף גדול, כמה מאות אלפי שקלים.
האם צריך לברך ברכת הודיה. אם כן איזה?
ואם צריך לברך נכון לברך בפני המשפחה כדי לפרסם את ההודיה?
ת: בודאי אפשר לברך על סכום מכובד כזה, אם יש שמחת הלב.
מה מברכים? אדם שהרויח רק לעצמו, מברך "שהחיינו". אך אם אשתו או כל אדם אחר נהנה עמו - מברכים (גם האשה ששותפה להנאה שלך כמובן יכולה לברך):
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, הטוב והמיטיב"!!
בשעה טובה, בשורות טובות
בצל של היתר מכירה
קיבלנו בצל משדה של היתר מכירה, האם יש תרומות ומעשרות שצריך להפריש? אם כן, מה?
ת: מכיוון שעשו היתר מכירה לגוי, אין על היבול דינים של שנת שמיטה.
לכן צריך להפריש תרומות ומעשרות, בלי ברכה. ולומר את הנוסח המלא שיש בסידורים (או באינטרנט) - גם מעשר שני וגם מעשר עני.
מה היהדות חושבת על תעשיית הממתקים והסוכר - הלכות דעות לרמב"ם (פרק ג)
לימוד משותף בהלכות דעות לרמב"ם.
הרמב"ם מלמד עקרונות חשובים לימינו בתודעת הנפש והגוף ועבודת ה'.
חיים של מודעות - רמב"ם הלכות דעות (פרק ג)
הרמב"ם מלמד עקרונות חשובים לימינו בתודעת הנפש והגוף ועבודת ה'.
כנות, שמחה וציניות - רמב"ם הלכות דעות (פרק ב)
לימוד משותף בהלכות דעות לרמב"ם.
הרמב"ם מלמד עקרונות חשובים לימינו בתודעת הנפש והגוף ועבודת ה'.
דמותו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל #3 - מסירות נפש ושמירת הלשון
השבוע יציינו 40 שנה לפטירת איש החזון והמעשה
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל
בנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) זצ"ל
דמותו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל #2 - אהבה, מוסריות וחטא העגל
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל,
בנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) זצ"ל
דמותו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל
 |
השבוע יציינו 40 שנה לפטירת איש החזון והמעשה
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל
בנו של הראי"ה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
על משנתו ופועלו
מהו מוקד "קדושת החיים"?
מהו מוקד "קדושת החיים"?
'קדושת החיים', שזכיתי להיות בין הרבנים המשיבים שלו, הוא מיזם המציע מענה למשפחות הנדרשות להכריע בשאלות הלכתיות מורכבות ודחופות בנוגע לבן משפחה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים.
בין היתר מפעיל המיזם קו טלפון פתוח למענה מיידי, 24 שעות ביממה, ומופעל ידי רבנים שהתמחו בתחום זה בשיתוף אנשי מקצוע (רופאים ומטפלים).
רקע:
עם התפתחות הרפואה ועליית תוחלת החיים, הפך העיסוק בשאלות הנוגעות לקדושת החיים תכוף ורלבנטי־מתמיד. יכולתה של הרפואה לתת מענה למצבים רפואיים מורכבים ולהאריך את חייו של האדם יצרה מציאות מורכבת:
אנשים רבים שבדרך הטבע היו מסיימים את חייהם מוקדם יותר, מתמודדים עתה עם מגוון מחלות ומורכבויות רפואיות. מלבד זאת, העולם הרפואי עובר שינוי מתמיד ביחס אל רצון המטופל ורצון משפחתו, בכל הנוגע לשאלות הקשורות לסוף חייו של האדם, וגם שינויים אלה משפיעים על תכיפות הנושא והרלבנטיות שלו.
כתוצאה משינויים אלו, משפחות רבות נדרשות לעיתים להכריע במצבים מורכבים מאוד:
כאשר אחד מיקיריהם מצוי במצב רפואי קשה והן נדרשות להחליט על המשך הטיפול בו ואופיו. המצב הופך מורכב שבעתיים כאשר מדובר על חולה הסובל ייסורים קשים. במצבים מעין אלה,
בני המשפחה – ולעיתים אף החולים עצמם – חשים אובדי עצות ואינם יודעים מהי הדרך הנכונה הן במישור ההלכתי הן במישור המוסרי. לא עוד אלא שהניסיון מורה כי משפחה שנאלצה לקבל החלטות הרות גורל אלו לבדה, ממשיכה גם לאחר מכן – לאחר פטירת יקירם – להתייסר בשאלה האם נהגו נכון.
נוכח מצב זה, יזם מכון פוע"ה את הקמתו של אגף חדש אשר יעסוק בכל נושאי קדושת החיים ויציע הדרכה בתחום לבני משפחה ולחולים – פסיקה הלכתית הנובעת הן מהיכרות מעמיקה עם הידע הרפואי הרלבנטי, הן עם קשת הדעות ההלכתית. המיזם מבקש לאפשר לכל משפחה הנתונה במצבים קשים כאלה לקבל מענה הלכתי זמין ומיידי, הכוונה, ייעוץ וליווי:
כיצד לנהוג? אילו פעולות מותר לעשות או ראוי לעשות? ומאילו פעולות אפשר להימנע או מחויבים להימנע?
לטובת המענה בשאלות קשות אלו, הוכשרה קבוצת רבנים והוקם קו טלפון המציע מענה לכל אורך שעות היממה בעבור כל מי שנדרש לכך. תשובתם של הרבנים והדרכתם מתקבלות לאחר בירור רפואי מעמיק ובמידת הצורך – בשאלות חריגות – לאחר התייעצות נוספת עם גדולי ישראל.
כידוע, פסיקת הלכה נדרשת לחיבור בין המציאות האישית של השואל ובין הידע ההלכתי של הפוסק. כדי שהרבנים המשיבים יוכלו לקבל החלטות נכונות, מקיימים רבני המכון שיתופי פעולה עם קבוצת רופאים ואחיות שנרתמו למשימה ומסייעים בידי הרבנים להבין את תמונת המצב הרפואית במלואה – במיוחד במצבי לחץ מעין אלה. הידע הרחב של רבני המכון, ההלכתי והרפואי, ומערך הקשרים שלהם, עם גדולי הפוסקים מזה ובכירי הרופאים מזה, מאפשרים להם לסייע לציבור המגוון הפונה אליהם.
חזון:
"אני אמית ואחיה" (דברים לב, לט). הקב"ה יוצר נשמות ומורידן לעולמנו; משמגיע זמנן, הוא נוטלן לבית עולמן. שלושה שותפים ליצירתו של האדם, כפי שלימדו חז"ל, וגם בסוף ימיו של האדם עלי האדמה שלושה שותפים: בני המשפחה, הרופאים והרבנים.
חזוננו קשור לשלושת השותפים הללו: בני המשפחה יכירו וידעו כי השאלות ברגעים קשים אלו אינן שאלות מוסריות ורפואיות גרידא אלא הן במיוחד שאלות הלכתיות כבדות משקל, שאלות של חיים ומוות פשוטו כמשמעו; העולם הרבני יכיר את המקורות הרבים העוסקים בשאלות אלו, את דרכי הפסיקה השונות ויעורר את הציבור לחשיבות שאלת רב בסוגיות קדושת החיים; הרופאים יכירו את השקפת עולמה של היהדות בנושא מורכב זה, יבינו את המשמעות הרוחנית והדתית של סוגיות אלו, ויפעלו בשיתוף פעולה עם פוסקי ההלכה (בהתאם ל"חוק החולה הנוטה למות, תשס"ו–2005, אשר מבקש להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים לבין ערך רצונו של האדם וחשיבות איכות החיים). אנו רואים שליחות גדולה בחיבור בין שלושת השותפים הן כדי לא להאריך את סבלו של האדם שלא לצורך, הן כדי לא לקצר את ימיו חלילה.
רבני המכון:
הרבנים המשיבים התמחו בסוגיות אלו במסגרת השתלמות שנתית שעסקה בצדדיה השונים של קדושת החיים. במהלך ההשתלמות התקיימו שיעורים מגדולי הפוסקים בתחום, הרצאות מבכירי הרופאים, ביקורים בבתי חולים וכן סדנאות לראי הנפש.
אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה (בבא מציעא כא, ב)
ב"ה, זמן חורף תשס"ג, לחוברת "ראשית" במרכז הרב
אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה
(ב"מ כא, ב)
נחלקו הראשונים האם הכלל "אדם עשוי למשמש"
נכון גם כשראה המוצא את המטבע נופלת מבעליה. ננסה להסביר את המחלוקת. כמו כן נדון
האם בימינו כלל זה עדיין קיים, ובפרט בסכומי כסף קטנים שכיום אין שמים לב אליהם.
"... אמר רבי יצחק: אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה".
(דף כא, ב)
א. האם כלל זה נאמר מיד משעת הנפילה
האם כלל זה נאמר מיד משעת הנפילה, אפילו אם המוצא יודע
שאך עתה נפלה המטבע? רש"י (כו, ב ד"ה נטלה לפני יאוש)
כותב: "שלא שהה כדי למשמש זה בכיסו" (והעתיק דבריו ה'נימוקי יוסף'
יד, ב בדפי הרי"ף. וכן כתב ה'מאירי' בד"ה מי שראה). משמע
שיש פרק זמן מסויים מהנפילה, שהבעלים עוד לא מישמש.
תוספות רבינו פרץ הקשה על רש"י: "דהא לא משתמיט תלמודא בשום
דוכתא לומר דבמעות לא מייאש מיד דנפלו מן הבעלים, אלא ודאי מייאש".
דברי רבינו פרץ קשים להבנה. כיצד ניתן לומר על אדם שנפלה
לו מטבע ואנו רואים שהוא לא שם לב – שהוא יודע שנפלה לו והתייאש? ועוד, שאם הוא
יודע שממש עכשיו נפלה לו מטבע – מדוע אינו מרים אותה?
בספר 'פתחי חושן' (הלכות אבידה, פרק ב'
הערה כ"ג) מסביר שאין באמת מחלוקת בין רש"י לרבינו פרץ. רש"י הבין
שהגמרא דיברה על מצב שבו המוצא רואה את הנפילה של המטבע מבעליה, וברור לו
שהבעלים לא הבחין בכך. ואילו רבינו פרץ הבין שמדובר במוצא מטבע על הרצפה,
ולא ראה את נפילתה. ואכן, לשון הגמרא "ראה סלע שנפלה" ניתנת לפירוש לכאן
ולכאן – 'נפלה' יכול להתפרש שראה את הנפילה עצמה, ויכול להתפרש שראה סלע שנפלה
בעבר, וכעת היא מונחת על הרצפה.
רבינו פרץ הבין שלפי רש"י יש למי שמוצא מטבע לחשוש
שאולי היא נפלה לאחרונה ובעליה עוד לא יודע על כך. ולכן חלק עליו, בצדק, שלא מצינו
בש"ס שעל המוצא לחכות מעט ורק אז ליטול את המטבע. בכך נפתרת גם סתירה
ברש"י. רש"י באותו עמוד (ד"ה אי נקיטנא) כותב:
"... הא אמרן דמעות מידע ידיע מיד". ואילו רש"י שהובא לעיל
כותב שיש מצבים שהבעלים עוד לא מישמש בכיסו? אלא על כרחך שבסתם מטבע הנמצאת – יש
להניח שהבעלים כבר שם לב בסמוך לנפילה (ומה שכתב רש"י "מיד" – אין
הכוונה מיד ממש, אלא סמוך מאוד לנפילה). ורק כאשר רואה את נפילת המטבע ורואה
שבעליה לא מישמש ולא שם לב, אזי אסור ליטול אותה. עולה מכך, שאפילו אם יודע המוצא
שהמטבע אבדה בדקות האחרונות – מותר לו ליטול אותה. כמו שסיפר לי חבר, שעבר באיזה
מקום ולא היתה שם מטבע, ולאחר עשר דקות עבר שוב באותו מקום ומצא מטבע. ברור אם כן,
שהמטבע נפלה בדקות האחרונות. אף על פי כן, יהיה מותר ליטול מטבע זו.
הסבר זה לרבינו פרץ, אינו ניתן להאמר בדעת ה'גליון'. ב'שיטה
מקובצת' בשם ה'גליון' (כא, ב ד"ה עוד כתבו בתוספות), מדבר על הברייתא
שעליה אמר ר' יצחק שאדם ממשמש בכיסו בכל שעה, וכך כותב בתוך דבריו: "...
וכיוון דאיירי בראה שנפל מישראל, אם כן איירי שמצאו תכף לנפילה". אם
כן, לפי ה'גליון' מדובר באדם שראה את הנפילה עצמה, ובכל זאת הברייתא מתירה לו
ליטול את המטבע, כפי שמבאר ר' יצחק שאדם ממשמש בכיסו. וחוזרות התמיהות שהקשנו על
רבינו פרץ, והפעם על 'הגליון'.
יש איפוא לומר, שלפי ה'גליון' אפילו כשראה את הנפילה,
וראה שלא מישמש הבעלים בכיסו ולא שם לב – מותר לזכות במטבע מפני שהבעלים יודע
ומתייאש. ביאור לכך נמצא בספר 'אבן הטוען' (כא, ב), המסביר שלפי
ה'גליון' חז"ל תיקנו שלעולם יהיה מותר לזכות במטבע, ואפילו במקום שעוד לא שם
לב ולא מישמש בכיסו – שהפקר בית דין הפקר! והוסיף שכך אומרים בשם ה'חזון
איש' גם לגבי זמננו שאין אדם עשוי למשמש (נרחיב בדבריו בהמשך). בעל 'אבן הטוען'
כותב שזו גם דעת רבינו פרץ החולק על רש"י (ולא כמו שהסביר דבריו ה'פתחי חושן'
שהובא לעיל). וקצת סיוע לדבריו מלשון רבינו פרץ: "מיד דנפלו מן
הבעלים".
וקשה, מדוע יתקנו כאן חז"ל הפקר בית דין? מה הצורך
בכך? ושמא רצו חז"ל למנוע מכשול של גזל במקרים הללו, שהבעלים עוד לא מישמש
בכיסו, ולכן התירו לזכות במטבע בכל מצב. אך דחוק לומר כך, מפני שאין מכשול אם
יאסרו על המוצא ליטול מטבע במקרה יוצא דופן שראה במו עיניו את נפילתה. וצריך עיון.
ב. האם בימינו אדם ממשמש בכיסו בכל שעה
ניתן לומר שגם היום כלל זה נכון. האם יש סיבה להניח
שבתקופת הגמרא נהגו למשמש בכיס יותר מאשר היום? האם מטבעות של היום שונים כל כך מאלה
של פעם? ר' יצחק לא אמר שאדם ממשמש בכל שעה, אלא שאדם "עשוי למשמש". אדם
רגיל, גם כיום, פותח מידי פעם את ארנקו, לשלם לחנות או למונית וכיוצא בזה, ולפעמים
גם פותח את הארנק רק כדי לבדוק כמה כסף יש (ההלכה נקבעה על פי אדם ממוצע, ב'עולם
המעשה', ולא על פי בחור ישיבה, למשל, שאינו מתעסק בעבודה ובכספים ולכן אינו משתמש
הרבה בארנקו). ולכן מותר למי שמוצא כסף להניח, שהמאבד כבר שם לב לכך והתייאש.
[ניתן להוסיף שבדרך כלל כסף שאבד לא נפל מתוך ארנק סגור,
אלא זהו כסף שהיה מונח בכיס החולצה או במקום אחר ה'מועד לפורענות'. במקומות כאלה
אדם גם ממשמש די הרבה (יותר מאשר בארנקו). כנגד זאת, הגמרא אומרת שממשמש "בכיסו"
בכל שעה. 'כיס' של הגמרא הינו השק הקטן שבו מניחים כסף (התחליף לכך כיום הוא
הארנק), ומדוע כיס כזה מועד לפורענות? אולם יתכן שכיסים של פעם היו חלשים ונקרעו
לפעמים, ולכן בדקו אותם הרבה].
ובספר 'משפט האבידה' (סי' רס"ב סע'
ו) נאמר בשם ה'חזון איש' שכיום על אף שאין אדם ממשמש כל כך בכיסו –
לא השתנה הדין, מפני שכך תיקנו חז"ל והפקר בית דין הפקר (לפי דברינו לעיל אין
צורך להגיע להפקר בית דין, מפני שגם כיום אדם עשוי למשמש בכיסו).
ג. האם בימינו אדם יודע כמה כסף קטן יש לו
גם לאחר האמור לעיל, שכיום לא השתנה הדין, יש לשאול לגבי
סכומים קטנים (עשר אגורות, חצי שקל, שקל): אפילו אם אדם ממשמש בארנקו, האם הוא
יידע בכלל שנעלם לו סכום קטן?!
ואכן, הרב יוסף שלום אלישיב כותב בספרו 'הערות
למסכת בבא מציעא' (כא, ב): "בזמן הזה, שאין מרגישים בנפילת כסף קטן,
שאינו יודע כמה היה לו וכמה הם עתה וממילא אינו יודע בחסרונם, אם כן לא הוי
יאוש, דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש".
אך בספר 'משפט האבידה'
ובספר 'פתחי חושן' (הובאו לעיל) חולקים, וסוברים שלא נשתנה הדין. ה'פתחי חושן'
כותב שמסתבר שגם בזמן חז"ל אנשים לא ידעו אם חסרה להם פרוטה אחת, ובכל זאת לא
מצאנו בחז"ל חילוק בין סכום גדול לסכום קטן. בעל 'משפט האבידה' גם מנמק שהפקר
בית דין הפקר, כדלעיל, וכותב סברא נוספת: בכך שיודע שיש לו רק סכום זה שבארנקו
ולא יותר – נחשב ליאוש מדעת. יאוש מדעת הוא לא דווקא כאשר אדם יודע שאבד לו
חפץ ומתייאש. די בזה שהאדם יודע שאין לו יותר, ובכך הוא בעצם 'מוותר' על כל כסף
אחר שאינו אצלו.
הירשם ל-
רשומות (Atom)