ב"ה, אייר תשפ"ו
עצות
לרב מתחיל
יוני דון-יחייא, רב מושב הזורעים
מוזמנים
לפנות 054-6702319
תוכן
- נושאים דחופים
- חולים, זקנים ונזקקים
- נוער וצעירים
- תורה ולימודה
- עצות נוספות
תפקיד הרבנות כולל
תחומים רבים והאחריות רבה. יש דברים שיכולים להקל על רב שנכנס לתפקיד רב שכונה או
רב ישוב ולהועיל לו. ברשימה זו אביא כמה מהם מנסיוני הדל, שכולל גם טעויות שעשיתי.
אפנה לכמה ספרים שיכולים
לתת מענה מעשי מיידי, שנחוץ לרב שאין לו את האפשרות לעיין בסוגיה ובפוסקים בכל
התחומים שתחת אחריותו. בטוחני ישנם ספרים חשובים נוספים ואני מתנצל מהמחברים שלא זכיתי
לקרוא את ספריהם.
ספרים בנושא הרבנות: כדאי לעיין בספר "שררה שהיא עבדות" (ב'
חלקים) לרב משה לוונטהל, ובספריו של הרב רחמים ברכיהו "טל לברכה" ו"רב
שיח". ספרים חשובים שנוגעים בנושאים רבים שרב מתמודד איתם.
1. נושאים
דחופים
יש נושאים שאי אפשר
לדחות את בירורם למשך כמה חודשים או שנים ולכן יש להיעזר במומחים. אם נחוץ לשלם
כמה מאות ש"ח לצורך בדיקה הלכתית מסוימת, יש להשיג את הסכום ללא עיכוב. מדובר
בדברים יומיומיים הנוגעים לציבור שלם, וקולר תלוי בצווארו של הרב שלא תהיה תקלה (עי'
ספרי, דברים יג).
א. מקווה נשים
יש
לוודא שמבחינה הלכתית המקווה כשר. כתבו הפוסקים שמלבד שהמקווה נוגע לדיני כרת,
טהרת בית ישראל תלויה בו. אחת לכמה שנים נחוץ שמומחה לענייני מקוואות יבדוק את מצב
המקווה. נוהגים להחליף את אוצרות מי-הגשמים אחת לכמה שנים. המציאות מראה שבדיקות
גילו פסולים חמורים שניתן לתקנם בקלות.
אפשר
להזמין לבדיקה את הרב פפויפר (המרכז לטהרת המשפחה) 050-4114099. להתמצאות ראשונית
בנושא מוצע להיעזר בספר "מבנה מקואות והכשרם" לרב מינצברג. בפרק ו' יש
הנחיות מעשיות לטיפול במקווה. הספר נמצא במאגר אוצר החכמה.
פילטר
אם
יש פילטר במקווה, לוודא שיש אישור של רבנים על כשרותו.
אסתטיקה
חשוב
שהמקווה יהיה נעים מבחינה אסתטית כדי להיטיב לטובלות ולא להרחיק אף אשה מלטבול,
ולכן גם התחום הזה כלול לענ"ד באחריותו של הרב, לדאוג שהוא יטופל. ניתן לברר את
המצב עם הבלניות ולסייר איתן במקווה בשעות הבוקר כשאין נשים שבאות לטבול.
מפגש עם הבלניות
ראוי
לעשות לבלניות רענון של ההלכות הקשורות למקווה, ככתוב בפתחי תשובה[1]. יש להדגיש את החשיבות העצומה
של היחס הנעים והמכבד של הבלנית לכל טובלת ולכל פנייה שמגיעה אליה.
עצם
הקשר עם הבלניות חשוב כדי שיידעו שהן יכולות לפנות אליך בכל שאלה של חציצה וכד', והן
בעדיפות ראשונה אצלך לכן שלא יהססו כלל לפנות אליך בכל שאלה.
כמה
דגשים הלכתיים: צריך ניגוב מלא של המקווה לפני מילויו מחדש – מעבירים יד על
הרצפה ועל קירות המקווה ורואים שהיד נשארת יבשה.
אחרי
ששוטפים את המסנן של הפילטר, יש להחזירו למקומו רק לאחר מילוי המקווה מחדש (כדי
שלא יטפו מים שאובים לתוך המקווה הריק ויפסלו אותו).
גובה
המים יהיה 2 ס"מ מעל נקב ההשקה.
חום
המים בדרך כלל 37 מעלות, ויש לוודא שהחימום עובד היטב הן בקיץ וק"ו בחורף.
שימוש
נכון בפקק של נקב ההשקה: יש מקוואות שבכלל לא משתמשים בפקק כדי למנוע תקלות,
ובמקומות שכן משתמשים חובה להוציא את הפקק לאחר מילוי המקווה בזמן שהנשים טובלות כדי
שתהיה השקה. יש לוודא שאין מציאות שהברזים אינם סגורים כראוי והמקווה מתחיל
להתרוקן בזמן שטובלים בו (דין זוחלים).
הבלניות
יאפשרו לטבול מזמן צאת הכוכבים והלאה, למעט ערב שבת שיש נוהגות לטבול בבין השמשות.
יש
מי שדואג לכוון כל פעם את שעון-השבת שמפעיל אוטומטית את חימום המים, האורות
והפילטר, בהתאם לשעות השימוש במקווה.
יש
לוודא שיש אחראי טכני לתיקון בעיות במקווה.
מציאת
פתרון לנשים שנאלצות לטבול בשעה מאוחרת בלילה.
פרסום
הולם בקהילה של שעות הפתיחה של המקווה ושל מספרי הטלפון של הרב ושל הבלניות
לבירורים ושאלות.
הנחיות לנשים איך להתכונן לטבילה
חשוב
שההנחיות יהיו מצויות במקווה לתועלת הטובלות. בנספח בהמשך מובאות הנחיות
שכתבתי.
ב. עירוב
יש
ג' חלקים בדיני עירוב, שרק בצירוף של שלושתם מותר לטלטל בשבת.
1) היקף העיר, שזה הגדר או החוט שמקיף את הישוב. קיימות לא מעט
בעיות בעירוב שיכולות לפסול אותו, והאחריות לעניין מוטלת על הרב. ההלכות מרובות ומן
הנמנע לסכמן בקצרה. חייב להיות יהודי ירא שמיים ומבין בהלכות עירוב
המעשיות, שיעבור בכל יום שישי על כל העירוב של המקום, ויתקן מה שצריך. הספר "הלכות
עירובין" לרב אלימלך לנגה מביא את רוב המקרים המצויים בשפה ברורה ומעשית.
הנסיון
מלמד באופן ברור שעירוב שלא נבדק באופן סדיר הוא בחזקת פסול משום שנקרעים חוטים,
צומחים ענפים שפוגעים בעירוב וכד'.
2) עירוב חצרות ושיתוף מבואות. פעם בשנה יש לקחת חבילת מצות (יעיל
כי מחזיק זמן רב) ולעשות עירוב חצרות ושיתוף מבואות לפי הנוסח הכתוב בסידורים, בשביל
כל בני המקום.
3)
אם יש גוים שגרים בבתים בפני עצמם במקום העירוב, ההלכה קובעת שיש לבצע 'שכירות
הלכתית' של הדירה ממנו (ראו שו"ע או"ח סי' שפב-שפה).
בפועל,
במקומות גדולים כמו עיר נהוג לעשות שכירות עם מפקד המשטרה האיזורי (שיש לו רשות
מסוימת להיכנס לבתים במצבי חירום). במקומות דתיים קטנים שיש מעט גויים יש אפשרות
להקפיד על שכירות ממוקדת כנ"ל. למשל עובד זר של הרפת שיש לו יחידת דיור משלו
(בשונה מעובד זר שגר בביתו של היהודי שאין צורך לשכור ממנו).
למעשה
יש להתיעץ עם רב שמבין בהלכות עירובין ולהזמין אותו לבדוק את המקום. 'מוקד
העירוב' מוכנים לבוא ולבדוק בחינם והם שמים לב לכל הפרטים. יש לדעת שהם סוברים
כשיטות המחמירות וגם נוקטים כחזון אי"ש בכל דבר. מכל מקום הם יציגו בפניך את
הדעות השונות ואתה תבחר.
הרב
משה אנגלרד – 054-8483320. a83320@gmail.com
ג. כשרות ספרי תורה
בעיקרון
ס"ת כשר עומד בחזקתו, אבל ספרים שלא טופלו שנים, לעיתים אינם כשרים לקריאה.
אפילו טעות אחת בס"ת מחייבת לתקן אותה.
מכון
או"ת, הרב יצחק גולדשטיין, 052-2860654 ott.laad@gmail.com
ד. מצוות התלויות בארץ
במושב
שיש בו חקלאות, דיר של בעלי חיים וכד', עולות שאלות רבות שקשורות למצוות התלויות
בארץ, וחשוב ללמוד וללמד נושאים אלה. ניתן להיעזר בספר "הלכות הארץ" של
מכון התורה והארץ ובחוברת שהוציאו על הלכות הקשורות לטיפול בבע"ח. בשאלות
מעשיות ניתן להתיעץ איתם.
ה. אבלות
אם
נפטר קרוב של בן קהילה ח"ו, נכון שהרב יצור קשר בהקדם עם המשפחה, עוד לפני
ההלוייה ואם מתאים להם, לבוא לדבר איתם פנים אל פנים בביתם.
טבעי
שרב חדש יחוש מבוכה מכיוון שאינו מכיר את בני המשפחה, ולמרות זאת הרב חיוני ברגעים
קשים אלה: מענה לשאלות הלכתיות שקשורות להלוייה ולדיני אבלות, מענה רוחני ונפשי לאבלים
ולעיתים גם בפיתרון רגישויות שונות ורצונות מיוחדים של המשפחה לגבי ההלוייה.
כדאי
לתת לאבלים הלכות קצרות של אבלות. ניתן לקבל חוברת כזו אצלי או להפנות לקריאה דרך
האתר:
https://torat-haim.blogspot.com/2022/02/blog-post_63.html
ו. תשובות לשאלות - אורח
חיים (שבת וחגים, ברכות ועוד)
יש
ספרים רבים בני ימינו בנושא. נציין את סדרת "פניני הלכה" לרב אליעזר
מלמד, שבה מסוכמות ההלכות לפי העדות השונות, והיא נמצאת כולה באינטרנט באתר פניני
הלכה. וכן סדרת "ילקוט יוסף" לעדות המזרח, שמצויה בפרויקט השו"ת.
גם בהלכות המטבח היהודי יצאו בשנים האחרונות כמה ספרים מעשיים
ונוחים לשימוש.
ז. שאלות בדיני ממונות –
חושן משפט
גם אם למדת את חו"מ והנך בעל כושר לדיינות, לא כדאי
לפסוק בדיני ממונות לאנשים בקהילתך. לרוב אין מנוס מכך שהמפסיד ינטור לך טינה, ותאבד
את יכולת השפעתך הטובה עליו בתורה ויר"ש, שהם עיקר תפקידך. בנוסף, לא נכון
לדון יחידי אלא בשלושה (עי' שו"ע חו"מ ג, ג ובנו"כ).
לכן כדאי להפנות אותו לבי"ד לדיני ממונות באיזור. ולשבחו
שבוחר בדין תורה ולא עובר על האיסור של הליכה לבית משפט (חו"מ סי' כו).
ח. להזדרז במתן תשובות
לשאלות
לגבי
החשיבות הגדולה שלא לדחות את השואל, ולתת לו תשובה מיד כשביררת לעצמך את התשובה,
עי' דברים מבהילים באבות דר"נ (נוסחה ב פרק מא). ובספר "שררה שהיא עבדות",
עמ' 270.
ט. כתיבת שאלות ותשובות
במשך
הזמן שאלות רבות חוזרות על עצמן. מועיל מאוד כשאפשר למצוא בקלות את הבירור שעשית
בעבר ולהיזכר במסקנות. לכן מומלץ לכתוב שאלות ותשובות שהגיעו אליך בקבצים מסודרים לפי
נושאים, כגון: או"ח, יו"ד, חו"מ ואה"ע.
אם
אין זמן לכתיבה מפורטת, ניתן לכתוב בקצרה את עיקרי הדברים.
2. חולים, זקנים ונזקקים
א. זקנים וחולים
כדאי
לברר עם ועדת עזרה הדדית או עם חברים בקהילה, מיהם הזקנים שמצבם אינו פשוט. כך גם
באשר לחולים בקהילה, ל"ע. ביקורים תכופים אחת לשבוע או חודש, או שיחת טלפון,
חשובים בצורה שקשה לתאר. התפעלתי מרב מושב שסיפר לי שקבע לעצמו זמן בכל יום שישי
בבוקר, לבקר את הזקנים והחולים במושבו.
ב. צומות
חשוב
לדבר בציבור ולפרסם לקראת יום כיפור וט' באב מיהם הפטורים מהצום ומהם המקרים
הגבוליים שראוי להתיעץ עם רב לגביהם. בנוסף, חשוב מאוד שהרב יפנה לפני הצום לחולים
ולאנשים שמצבם הרפואי בעייתי לוודא שהם יודעים מהי ההנחייה ההלכתית לגביהם. נתקלתי
לא פעם באנשים שאינם רוצים לוותר על הצום, שלא כדין, ומסכנים את עצמם.
ג. נזקקים
תפקיד
הרב להיטיב ככל הניתן לקהילה ולכל אחד ואחת, הן במישור הרוחני והן במישור
הגשמי. חשוב מאוד לברר אם יש גוף מסודר שמסייע לנזקקים בהכוונה מקצועית (כגון "פעמונים"),
הלוואות ומענקים (צדקה) בעת הצורך.
ד. ועדות
לעיתים
יכול הרב ליזום הקמת ועדות מועילות, כגון עזרה הדדית לזקנים, אנשים שעברו ניתוח או
מחלה, נשות קבע; גמ"ח הכנת סעודות ליולדות; ליווי רוחני לאנשים במחלה סופנית;
ליווי רגשי ומשפחתי לאחר פטירה ל"ע, מעבר לפעילות המעשית החשובה של חברא
קדישא.
3. נוער וצעירים
זו אחת המשימות החשובות
ביותר של הרב לענ"ד. למרות שלעיתים הנוער לא יפנה מיוזמתו לרב. על הרב ליזום
מעצמו מפגשים (שבת, מוצ"ש וכד') ושיעורים ולבנות את הקשר איתם.
4. תורה ולימודה
א.
דרשות ודברי תורה
כדאי
להכין לכל פרשה תיקיה בפני עצמה במחשב. וכן לכל חג ואירוע. במשך הזמן יצטברו
חומרים מענינים שכתבת או שקראת והם ישמשו אותך. כך גם תוכל לראות בקלות על מה
דיברת בכל פרשה בשנים הקודמות ולא תחזור על הדברים. אפשר להכין קובץ שבו תכתוב נושאים
של שיעורים וסדרות שהיית רוצה להעביר, ובעת הצורך תוכל להיעזר בו. התארגנות זו
חוסכת זמן ויעילה מאוד.
ב.
דרשת השבת
השבת
היא המפגש המרכזי של הרב עם רוב הציבור. גם אלה שאינם מגיעים באמצע השבוע לבית
הכנסת, מגיעים בשבת. כדאי לתת את הדעת על הנושאים המרכזיים שחשוב שהציבור כולו
ישמע. חשוב ליצור אמון ונעימות בדרשות, שיגרמו לאנשים לרצות לפנות אליך לשאלה
ועצה. כדאי להחמיא לציבור בכל הזדמנות. דיבור חיובי מעורר כוחות חיוביים.
לאור
כל זאת, כדאי להתחיל להכין דרשות השבת מוקדם, אפילו מיום ראשון.
ג.
סדרות שיעורים
הרב
מעביר שיעורים שונים – בשבתות, בין מנחה לערבית וכד'. יכול להקל על הרב לבחור ספר
או נושא שמתאימים לציבור, ואותם הוא ילמד במשך תקופה. למשל: הלכות ברכות, שבת,
כשרות, ריבית, תרומות ומעשרות ושאר מצוות התלויות בארץ; סיפורי חז"ל, מידות,
ביאור לתפילות, מסילת ישרים, ספר התניא וכד'.
ד.
הוספת שיעורי תורה
הדבר
תלוי בכל קהילה לגופה, כמה שיעורי תורה כבר קיימים בה ומה נכונות הציבור. מכל
מקום, העקרון הוא שדרך מרכזית ליצירת שינוי רוחני משמעותי היא דרך התודעה, כלומר
לימוד תורה. כדאי ליזום כמה שיותר שיעורי תורה (לאו דווקא ע"י הרב, כמו שמובא
להלן לגבי העצמת כוחות רוחניים בקהילה), כדי שלכל אחד ואחת בקהילה יהיה לפחות
שיעור אחד בשבוע שמתאים לצרכים הרוחניים שלו. שבת היא הזמן המעולה לשיעורי תורה,
למשל אחרי תפילת מוסף, לפני מנחה וכד'. בחז"ל כתוב שלכך ניתנו שבתות לישראל.
ה.
זמן לימוד לעצמך
יש
רבנים שמקבלים חיות בלימוד תורה דרך שיעורים שהם מכינים לציבור. יש רבנים שזקוקים
ללימוד שאינו קשור למה שהם מלמדים אלא למה שמחייה אותם ובונה בהם קומה רוחנית חדשה.
ו.
העצמת כוחות רוחניים בקהילה
חשוב לזהות אנשים ונשים בקהילה שיש להם יכולת להעביר שיעורים למבוגרים
או לילדים, ולהפעיל אותם. לא לעשות הכל בכוחות עצמך.
5. עצות נוספות
א. מקורות על תפקיד הרב
מלבד
הספרים שהמלצתי עליהם בתחילת הרשימה, ניתן לקבל אצלי קובץ עם מקורות רבים
מקדמונינו על תפקידו של הרב והנהגותיו.
ב. משימות לטווח קצר וארוך
אי
אפשר לטפל בכל העניינים בבת אחת, וישנם דברים שנדחים זמן רב. כדאי שיהיה קובץ ובו
ייכתבו משימות רוחניות, חברתיות ומעשיות שהיית רוצה לסייע בקידומם. מדי פעם כדאי לעיין
בקובץ ולראות אם ניתן כעת להתעסק בתחום נוסף.
ג. מפגש שבועי עם אשתך
רבנות
שונה ממקצועות אחרים בכך שהיא דורשת מהרב לעבוד גם בשעות הערב (שאלות הלכתיות
דחופות, ועדות שונות וכד'), בערבי חג וכד'. כדי לרענן את הזוגיות, הכרחי לקבוע
מראש זמן שבועי קבוע שכולו קודש ליחד הזוגי. בזמן הזה לא קובעים פגישות
ושאר עיסוקים חשובים (כשם שאין להשתמש בהקדש לצרכים אחרים אפילו של מצוה).
ד. זמן עם הילדים
גם
הם עלולים ח"ו להידחק לצד מחמת צורכי הציבור המרובים. חשוב לייחד להם זמנים.
האחריות הראשונה של רב היא כלפי אשתו וילדיו. ולהתפלל עליהם תמיד,
כמ"ש המ"ב (מז, י).
ה. קוד אתי בקשר עם נשים
יש
לאמץ הנהגות ברורות ומחמירות בתחום זה, כגון שלא להיפגש עם אשה שבאה להתייעץ כשאין
אדם נוסף בבית. בנספח להלן מובאים הנחיות מהרב שמואל אליהו.
ו. פורום הרבנים
ניתן
להצטרף לפורום הרבנים האינטרנטי שבו מידע רב בתחומים הלכתיים, אמוניים ועוד. ניתן
להתיעץ שם עם רבנים על כל תחום רבני. ניתן לקבל אצלי דוא"ל של אחד מחברי
ההנהלה לצורך בקשה להצטרפות.
ז. תפילה על הציבור ותפילה על
עצמך
חלק
מהאחריות והאכפתיות לקהילה מתבטא בכך שהרב מתפלל על צרכים של הקהילה ועל אנשים
שסיפרו לו על קשייהם.
בנוסף
כדאי להתפלל בכל יום על הדברים החשובים לך כרב. למשל שאקדש שם שמים במעשיי (עי'
שו"ת חת"ס ו, נט), שאכוון לאמת בתשובותיי וכד'.
לפני
כל שיעור ודבר תורה, כדאי לבקש שתהיה כל כוונתי לשם שמים ולא לכבוד עצמי,
כמ"ש ביש"ש (חולין א, נ) ומ"ב (נג, לה), שהביאו מספר חסידים (סי'
ח): "כשיצאו רשב"ג ור' ישמעאל בן אלישע להריגה א"ל רשב"ג לר'
ישמעאל איני יודע למה אני יוצא להריגה, אמר שמא כשהיית דורש ברבים הי' לבך שמח
והנאך לבך, א"ל נחמתני...".
ח. להתרחק ממחלוקות
הרב
הוא הרב של כולם. עליו לאפשר לכולם לראות בו כתובת לשמוע דברי תורה ולשאול שאלות.
אם הרב נוקט צד בויכוחים פוליטיים או במחלוקות פנים-קהילתיות, הוא עלול לאבד את
השפעתו על חלק ניכר מבני קהילתו. לעומת זאת, אם הרב יכול לסייע באופן מועיל
בסכסוך, ולגשר בין הצדדים, ודאי שעליו לעשות זאת.
ט. שמירה על מיתרי הקול
בעיה נפוצה אצל רבנים ומורים היא שחיקת מיתרי הקול מרצף של
שיעורים, דרשות ושיחות. רובם נחשפים לנושא רק כשכבר מופיעה בעיה - יבלת במיתרי
הקול, צרידות כרונית או צורך בהגברה, ולעיתים אף נדרשים לניתוח.
הדיבור הוא כלי העבודה המרכזי של הרב. לכן כדאי להשקיע בו
מראש, ולא רק בדיעבד. השקעה מוקדמת תאפשר להמשיך לדרוש וללמד קהלים גדולים לאורך
שנים.
המסלול המומלץ: סדרת פגישות אצל קלינאי תקשורת שמתמחה בדיבור
מקצועי, ובנוסף כמה שיעורי פיתוח קול. לא בהכרח לשם חזנות, אלא כדי ללמוד שימוש
נכון ויעיל בקול. אחד הדברים הפשוטים שנלמדים שם הוא תרגיל קצר לבוקר -
"מתיחת" שרירי הקול, שמשפיע לטובה על כל שעות הדיבור שלאחר מכן.
י. עירוב תבשילין למי ששכח
כאשר
חג חל ביום שישי עושים עירוב תבשילין עם מאפה ותבשיל (למשל חלה וביצה קשה). על הרב
לקחת את העירוב שהכין, ולעשות כמו שכתוב בסידורים: לתת למישהו אחר (לא אשתו)
שיגביה את העירוב להגביה אותו על מנת לזכות לכל מי שישכח לעשות עירוב ביישוב. לברך
ולומר את הנוסח (ראו שו"ע תקכז, ז).
·
לתכנים נוספים בהלכה ובנושאים שונים מוזמנים להיכנס לאתר
https://torat-haim.blogspot.com/
·
להצטרפות לקבוצה שקטה שבה אני מעלה תכנים מעשיים קצרים
בואטסאפ, בעיקר לפני חגים ומועדים. מוזמנים להשתמש בתכנים לקהילות שלכם
https://chat.whatsapp.com/GgREoza53CHG03EfSRFEHq
הכנות לטבילה – בשמחה
הנחיות
כלליות:
v אין
כאן פירוט של כל הלכות חפיפה וחציצה. בכל דבר שלא מפורט כאן יש להיוועץ מראש עם רב
או עם הבלנית, שישמחו לעזור.
v
מומלץ / ניתן - שההכנות לטבילה תהיינה
בישיבה באמבטיה חמה למשך 20-30 דקות. הזמן הכולל של ההכנות לטבילה הוא עד כשעה
בדרך כלל.
v
לפני הטבילה יש להסיר את כל הדברים
שעל הגוף, לרחוץ את כל הגוף במים חמים, לסרק את שערות הראש, ולהפריד בידיים
(לפספס) בין השערות שבשאר הגוף. לאחר מכן (או תוך כדי) יש לבדוק היטב שלא נשאר
לכלוך בשום מקום בגוף.
v
הסרת שיער – רצוי יום לפני הטבילה.
v
להסיר תכשיטים, משקפיים ועדשות לפני
הטבילה.
v
אזהרה: אין להשתמש בחומרים חריפים כגון
אקונומיקה, כלור וכד' העלולים לפגוע בעור. ניתן להשתמש בחומרים עדינים כמו אציטון
רפואי או אלכוהול רפואי וכד' להסרת צבע / איפור / לכה מהציפורניים.
1. ראש – לחפוף באופן יסודי עם מים חמים,
סירוק במסרק סמיך, שלא יישארו קשרים, כינים וביצים עד כמה שאפשר.
2. אוזניים – ניקוי האוזניים באצבע קטנה עד
לעומק שמגיעה, ואם האשה נוהגת לנקות במנקה אוזניים באופן קבוע – תנקה כך גם לצורך
טבילה (יש להיזהר שלא לפגוע בעור התוף). רחצה של תנוך האוזן, גם מאחור, ניקוי חורי
העגילים.
3. עיניים – הסרת איפור, ניקוי פינות העיניים
ורחצה. סידור גבות (למי שרגילה).
4. פנים – רחצה, תשומת לב לשאריות איפור.
5. פה – צחצוח שיניים יסודי, ניקוי על ידי
קיסם ברווחים (מומלץ קיסם מפלסטיק), הסרת שיניים תותבות. לגבי סתימות זמניות –
לעשות שאלת רב. להסיר עורות מדולדלים מהשפתיים (בזהירות כדי לא לפצוע).
6. אף – ניקוי האף מבחוץ ומבפנים.
7. גוף – רחצה במים חמים וסבון (מומלץ
בספוג). הסרת גלדים יבשים שניתן להסירם, ומה שלא ניתן – לרכך במים חמים סמוך
לטבילה.
8. בית
שחי –
רחצה, סירוק / הפרדה בידיים (פספוס). גילוח למי שרגילה.
9. ידיים – הסרת כתמים, לק, גזירת ציפורניים
וניקיון מסביבם, הסרת חלקי עור מדולדלים, עור יבש במרפקים. (מי שרגילה לגדל
ציפורניים – תשאל רב).
10.טבור – ניקוי פנימי בעדינות.
11.גב – לנקות כפי שרגילה.
12.מקומות
שבצנעה –
לרחוץ, סירוק / הפרדה בידיים. (הסרת שיער – לפי המנהג. מי שאינה נוהגת – לא
מומלץ).
13.רגליים – לנקות בין האצבעות, גזירת
ציפורניים וניקיון סביבם. עור קשה ברגליים – מלכתחילה לרכך במשחה או להוריד, ומה
שנשאר ואינה מקפידה עליו – אינו חוצץ.
14.ניקיון
פנימי –
צריכה להתפנות לפני הטבילה, ותנקה עצמה אחר-כך.
האם עשית כל מה שברשימה?
שטפי גופך, הסירי שיער שנשר, עייני
בכל גופך לוודא שאין שום חציצה.
מומלץ להיעזר בבלנית.
את מוכנה לטבילה
שיהיה בהצלחה
בלב שמח!
נספח 2: קוד אתי ביחס הרב לנשים, מהרב שמואל אליהו
קוד שירות
אנשי ציבור בקשרי עבודה עם נשים. נשות ציבור בקשרי עבודה עם
גברים
·
הקוד מתייחס לאישי ציבור שיש להם קשרי עבודה עם בני המין
השני. מטרתו למנוע היווצרות של קשרים רומנטיים כתוצאה ממרות, למנוע פגיעות
והטרדות, ואף האשמות שווא.
·
מפגש בין גבר לאישה צריך לעמוד בשלושה תנאים, שכל מה שיפורט
להלן הוא הדגמה והרחבה שלהם:
א. הימנעות מכל מצב שבו
יכול להתרחש אירוע חמור או שניתן לספר שהיה בו אירוע כזה.
ב. שמירה במפגש על אווירה
רשמית ועניינית, כך שהמפגש לא ייצור או יזמין סוג של קרבה חברתית יתירה או תחושה
מדומה של קרבה כזאת.
ג. הימנעות מהסתרה של
הפגישה.
א.
סגנון
1. סגנון הישיבה – משני עברי שולחן גבוה וכד', ולא על ספות,
כורסאות או סביב שולחן סלון וכד' [למעט זמן קצר שבו צריכים המשתתפים להתבונן ביחד
במחשב וכדו'].
2. סגנון הדיבור – ענייני, תוך הימנעות ממחמאות אישיות, משאלות
ומהערות אינטימיות ורגשיות, משיתוף בדוגמאות מהחיים הפרטיים וכדו'. וכמובן,
הימנעות משפה שעלולה להתפרש כהבעת קרבה, כשפה לא נקייה או כפגיעה בעולמו הפרטי של
הזולת.
3. הימנעות מכל מגע וקירבה
גופנית – לכבד את המרחב הפרטי של השני ולא לשבת או לעמוד
בקרבה יתירה אליו.
ב.
מקום
המפגש צריך להתקיים
במקום ובזמן שלא תהיה בו רמה גבוהה של פרטיות או אינטימיות, המאפשרת או מזמינה
תקלות או חשד לתקלות. למשל:
1. במשרד - בשעות בהן נמצאים בו אנשים רבים. בבית
הפרטי - בשעה שבה נמצא בו בן הזוג של איש הציבור או לפחות אחד מבני הבית
הבוגרים.
2. פגישה בארבע עיניים בבית
או במשרד תתקיים כאשר יש בסביבה
אנשים נוספים שיש אפשרות ריאלית לכך שידעו מה מתרחש בחדר או ייכנסו אליו. כגון:
דלת פתוחה במקצת, רשות להיכנס בהפתעה, דלת שקופה או חלון פתוח לרחוב. מצלמה פעילה.
3. ביקור בבית אישה – במקרים חריגים בהם יש הכרח מוכח לכך, ובהשתתפות
בוגר נוסף בפגישה.
4. פגישה בגן, במסעדה,
בבית-קפה או במלון – אין
לקיים אא"כ היא רבת משתתפים.
5. נסיעות משותפות – להימנע מנסיעות משותפות קבועות. בנסיעה אקראיות
א] לא לשבת יחד בקדמת הרכב. ב] לא לנסוע נסיעה בין עירונית. ג] יש מקום להקפדה
יתירה בנסיעות בשעות הלילה.
ג.
זמן
1. שעת המפגש – גם בתנאים אלו להימנע מפגישה לאחר השעה 22.00,
אא"כ היא רבת משתתפים.
2. משך המפגש - יוגבל
מראש בזמן [מומלץ: עד 45 דקות, ולכל היותר 60 דקות].
3. מספר מפגשים - בנושאים אישיים – יוגבל במידת האפשר לשלושה
מפגשים בלבד.
ד.
הימנעות מהסתרה
יידוע אחרים בקיום
הפגישות חיוני למניעת תקלות. למשל:
1. רישום הפגישות – יש חובה לרשום את הפגישות ביומנו של איש הציבור,
ולא למחוק כלל.
2. יידוע אנשים – כל פגישה עם בני המין השני תהיה בידיעת
המזכירות או בני הזוג או אדם אחר.
3. כשיש נוכחות של בני הזוג
של המשתתפים אין צורך בשמירה על חלק
גדול מן הדוגמאות דלעיל.
ה.
דוא"ל. מסרונים, ווטסאפ
1. א] לא ישמשו למסר אישי; ב] רק
עד שעה 22.00. ג] הודעות קבוצתיות בעלות אופי טכני אפשר תמיד.
2. תכתובות עם בני המין השני לא
תימחקנה מהמחשב או הטלפון כל עוד הודעות אחרות נשמרות.
ו.
ייעוץ אישי
1. חשוב להגביל מפגשים הנושאים
אופי אישי-רגשי ל"עזרה ראשונה" בלבד, ולאחר מכן יש להעביר את הטיפול
לאיש מקצוע שמתמחה בכך. חשוב שכל איש ציבור יכיר את יתרונותיהם של אנשי המקצוע. כך
הוא יוכל לשחרר את עצמו מאחריות עודפת ולהפנות את הפונים לידיים מקצועיות.
2. כאשר יש צורך חיוני בשיחה בעלת
אופי של ייעוץ אישי יותר משלוש פעמים – טוב לשלב אדם נוסף במפגש הייעוץ, או לקיים
שיחה טלפונית כתחליף למפגש.
3. כאשר איש ציבור עוסק בנוסף
לתפקידו הציבורי גם במקצוע שיש בו מרכיב של ייעוץ, כמו: פסיכולוגיה, ייעוץ זוגי,
עריכת דין וכדו', יש מקום לגמישות בהוראות הנמצאות בפרק ג. "זמן"
בסעיפים 2-3. אך זאת בתנאי שעיסוק זה מוגדר ומובחן באמצעות תשלום והנפקת קבלות כחוק;
ובתנאי שיישמרו בו כל כללי הזהירות והאתיקה הנדרשים באותם מקצועות.
·
במקרה שבו תהיה תלונה על איש הציבור, סביר להניח שיהיה יחס
ישיר בין רמת ההקפדה של איש הציבור על כללים אלו לבין רמת האמון לה יזכה במהלך
הבירור של התלונה.
·
בכל מקרה שמישהו חושב שהוא נפגע מאיש הציבור או יש חשש לעבירה
פלילית – הוא יכול לפנות למשטרה. במקרה של חריגה מהכללים הנ"ל ואין חשש
לעבירה פלילית ניתן לפנות לבית-דין משמעתי.
·
יש לתלות את ההנחיות הנ"ל על הקיר במשרד, או לפרסם
באינטרנט במקום נגיש.
מתחייב על כל הנ"ל
ובאתי על החתום __________________
[1]
פתחי תשובה (קצח, כא): "עי' באר הגולה שכתב... וגם בכל דיני
הטבילה החיוב מוטל על כל מורה להזהיר תמיד להאשה העומדת על הטבילה ולא יסמוך במה
שהזהירה פעם אחת רק יהיה רגיל בכך". בספר ימי טוהר (עמ' קח) כתב שלפחות פעם
בשנה יש לחזור על זה וציין לבאה"ג יו"ד א, ט*.