שו"ת צום גדליה

 ב"ה

שו"ת צום גדליה

הרב יוני דון-יחייא

 

שנה טובה!

 

על מה מצטערים בצום גדליה?

אחרי חורבן מקדש ראשון נותרה שארית פליטה בארץ. עם רציחת המנהיג גדליה, נכבתה הגחלת הקטנה של התיישבות יהודית בארץ ישראל (מ"ב תקמט, ב).

 

האם מותר לצחצח שיניים בצום?

בתעניות הקטנות כמו צום גדליה מי שמרגיש לא בנוח בלי צחצוח יכול לצחצח, בתשומת לב שלא יבלע מים (מ"ב תקסז, יא).

 

מי פטור מלצום?

חולים, מעוברות ומניקות פטורים מלצום (ערוה"ש תקנ, א; עי' שער הציון תקנ, ב, וכך הוא מנהג ירושלים). יש שהקלו ליולדת אפילו שאינה מניקה 24 חודש לאחר הלידה, אבל מקובל להחמיר בזה אם היא מרגישה טוב (מקראי קודש תעניות א, ד וחזו"ע פורים ג, ב).

מי שצריך ליטול תרופות קבועות, יטול גם בצום. ואם אינו יודע לבלוע כדור בלי מים, יבלע עם מעט מים. ומי שחייב לפי ההנחיות ליטול את הכדור עם שתיה ואכילה, מותר לעשות כן.

מי שהותר לו שלא לצום, אינו צריך לשתות בשיעורים קטנים (כמו ביום כיפור) אלא שותה ואוכל כרגיל. אך יימנע מלאכול ממתקים ומותרות כדי להשתתף עם הציבור בצער הכללי (מ"ב תקנ, ה).

גם קטנים בגיל חינוך, שפטורים מלצום, ראוי לחנכם למעט בממתקים ביום זה.

 

האם מותר להתקלח ולטבול במקוה בצום גדליה?

מותר. איסור רחיצה הוא דווקא בצום ט' באב וביום כיפור. כמו שהאיסור ללבוש נעלי עור נאמר דווקא בט' באב (שו"ע תקנ, ב).

 

האם מותר לשמוע מוזיקה, לכבס ולעשות קניות בצום גדליה?

מותר. לא מדובר בשלושת השבועות שבהם חלק מהדברים הללו נאסרו.

יחד עם זאת, אנחנו בעשרת ימי תשובה, והצום נועד להגברת הטוב אצלנו. כדאי למצוא זמן להוסיף במצוות ביום הזה כמו נתינת צדקה, לימוד תורה, אמירת תהילים וכדומה. שלא יהיה כיום חול רגיל.

 

מתי מסתיים הצום?

בצאת הכוכבים. השנה תשפ"ג זה יוצא ב-18:50.

 

גמר חתימה טובה!

יסודות אמונה (11) - האם ההלכה יכולה להשתנות?

יסודות אמונה (10) - נבואה והגיון, מיסטיקה ומגידי עתידות

 * לימוד בהלכות יסודי התורה לרמב"ם (פרק ז) * במה שונה נבואה ממיסטיקה? * ההוכחה הבלעדית של התורה שלא מצאנו באף דת אחרת.


הלכות לראש השנה תשפ"ג

 ב"ה



הלכות לראש השנה תשפ"ג

הבאה עלינו לטובה

הרב יוני דון-יחייא

 

 

ערב החג – ערב ראש השנה (יום ראשון)

מתי עושים פרוזבול?

אפשר לחתום עליו ביום ראשון בבוקר (ערב חג) ביחד עם התרת נדרים. בבית הכנסת יהיו לציבור טפסים של פרוזבול.

אפשר לחתום גם עכשיו על טופס, או באופן מקוון. 

https://harav-eliyahu.co.il/prozbul/

יש עניין לעשות שמיטת כספים?

זה הידור יפה, חוץ מחתימה על פרוזבול נותנים כסף לנזקקים בתור הלוואה, שאחרי ראש השנה משמטים אותה ומוותרים עליה.

אפשר לתרום למשל ב"נדיבי ארץ"

https://givechak.co.il/31085?ref=ri

אפשר להעביר גם דרכי לנזקקים בפייבוקס או בביט.

מתי מותר לטפל בגינה כרגיל?

אחרי ראש השנה יהיה מותר לזרוע ולעשות שאר מלאכות בגינה.

הירקות בגינה אינם קדושים ויש להפריש מהם תרומות ומעשרות.

אבל הפירות שנמצאים על עצי הפרי הם בקדושת שביעית, ויש להפקיר אותם ולנהוג בהם בקדושה. ואין צורך להפריש מהם תרומות ומעשרות.

יש לי זיתים ואני רוצה למסוק אותם, מותר?

פירות שביעית הם הפקר לכל ואסור לבעלים לקטוף הכל לעצמו. "כרמך לא תבצור".

הדרך הנכונה היא לעשות אצלי "אוצר בית דין" שעל-ידו יהיה מותר לך למסוק לתועלת הרבים וגם לעצמך. 

מתי מתירים נדרים?

מי שנמצא בבית הכנסת יעשה התרת נדרים בסיום התפילה. מי שהחמיץ, יעשה התרה אחרי ראש השנה. או שיסמוך על "כל נדרי" ויאמר בפיו את המילים ולא יסתפק בשמיעת החזן.

האם גברים נוהגים לטבול במקוה?

יש נוהגים לטבול ביום שלפני ראש השנה לקראת החג (רמ"א תקפא, ד).

יש דגשים בהדלקת נרות חג?

אם אפשר, ראוי להכין את הנרות ליום השני של ראש השנה לפני החג.

יש להדליק מראש נר נשמה או אש אחרת, שמהם ניתן יהיה להעביר אש במוצאי חג ראשון להדלקת הנרות. כדאי נר של 26 שעות או יותר, שיחזיק עד צאת הכוכבים.

האם מברכים שהחיינו בהדלקת נרות?

בנות אשכנז נוהגות לברך שהחיינו בשני הלילות. בלילה השני רצוי להניח בסמוך לנרות פרי חדש שאותו יאכלו בסעודה, או ללבוש בגד חדש, ולכוון גם עליו בברכת שהחיינו (מ"ב תר, ד).

לבנות ספרד יש מנהגים שונים: לפי הרב עובדיה יוסף עדיף שנשים לא יברכו שהחיינו (ילקוט יוסף). לפי הרב מרדכי אליהו נשים מברכות בשני הלילות (קצש"ע של הרב סי' קכט).

מה לומדים בסעודה?

יש נוהגים לקרוא משניות של מסכת ראש השנה בסעודות (חיי אדם קלט, ו). ואפשר לומר בכל סעודה פרק אחד של משניות, מכיון שיש במסכת 4 פרקים, וכך מסיימים בראש השנה את כל המסכת.

 

יום ראשון של ראש השנה (יום שני)

יש דגשים למי שאינו חש בטוב ומתפלל בביתו?

ניתן לתקוע בשופר ולהתפלל מוסף החל מ-9:30 והלאה. תחילת הבוקר הוא זמן של דין, ואין ליחיד את אותו הכוח שיש לציבור (שו"ע תקצא, ח ומ"ב)

יחיד אינו נופל אפיים על הרצפה באמירת "ואנחנו כורעים".

יש בעיה לישון ביום?

יש מנהג שלא לישון במהלך היום בימי ראש השנה (רמ"א תקפג, ב; ילקוט יוסף). הכיצד? מי שיכול, טוב שיקום לפני הנץ החמה שחל השנה ב-6:35 (אבל אין חובה - הליכות שלמה ח"ב א, כג).

אחרי חצות היום (12:30 השנה) אפשר לנוח, בפרט אם המנוחה תמנע עצבנות אחר כך ותסייע לריכוז בתפילות.

מותר להתקלח?

ראש השנה הוא חג ארוך בן יומיים, ואדם רגיל בימינו חש צער ללא מקלחת. על כן מותר להתקלח במים פושרים שאין החום מורגש.

יש להשתמש בסבון נוזלי ולא לסחוט את השיער בידיים אלא במגבת. אפשר להסתרק עם מברשת רכה של תינוקות שאינה תולשת שערות (ועי' שש"כ יד, א-ח). מי ששערה ארוך ורגילה להסתרק, נכון שלא תשטוף את שערה כדי שלא תיכשל אחר כך באיסור תורה של סירוק (פניני הלכה ה, יא).

אפשר לעשות הכנות ליום השני של החג?

אין היתר לעשות פעולה של הכנה מיום ראשון ליום שני של חג. אמנם ניתן להקל להוציא בצהריים – אבל לא לקראת הלילה – מאכלים מהמקפיא כדי שיפשירו (עי' פסק"ת תקג, א). אם אפשר, עדיף לשומרם מראש במקרר כדי להימנע מפעולת ההפשרה (עי' שש"כ י, י).

הכנת הנרות, הדלקת נרות ושאר ההכנות לסעודת הלילה, מותרות רק משעת צאת הכוכבים – 19:05 השנה (עי' שש"כ מד, ג). אין לשטוף כלים, לשים אוכל על האש או הפלטה, לערוך את השולחן וכד' לפני רדת הלילה.

 

יום שני של ראש השנה

יש דגשים בהדלקת הנרות?

העברת אש מותרת רק מאש דולקת. אסור להדליק גפרור (שו"ע תקב, א ומ"ב ד).

אין לכבות את הגפרור, מכיון שכיבוי לא הותר ביום טוב. יש להניחו על נייר כסף וכד', באופן שאין סכנת שריפה חלילה. (בה"ל תקיא, ד)

איך מקיימים מצוות שופר כהלכתה?

שמיעת קול שופר היא המצוה העיקרית בראש השנה.

בזמן התקיעות עצמן אין לדבר כלל (מ"ב תקצב, י). לכתחילה אין לדבר דיבור שאינו חלק מהתפילה, מרגע שמברכים על השופר ועד סוף התקיעות בחזרת הש"ץ, כי ברכת השופר חלה גם על התקיעות הללו (שו"ע תקצב, ג). הורים, נא שימו לב שילדיכם נשארים לידכם ולא מתקרבים לתוקע, זה מבלבל אותו.

האם אשה חייבת לשמוע שופר?

מן הדין נשים פטורות, כיון שזו מצות עשה שהזמן גרמא (שו"ע תקפט, ג). אבל כבר נהגו הנשים לבוא ולשמוע תקיעות שופר (שו"ת רע"א א; ילקוט יוסף תקפט, ה). ניתן להשתתף בתקיעות שאנו מקיימים בשכונות המושב (זמנים יפורסמו בהמשך). מי שאינה יכולה להגיע לתקיעות, פטורה ואינה צריכה לעשות התרת נדרים (עי' דגמ"ר יו"ד ריד; ילקוט יוסף).

אשה שמגיעה לתקיעות, יכולה להסתפק בשלושים תקיעות, שהם עיקר הדין. ולכן אם היתה בתקיעות הראשונות אינה צריכה להישאר לתקיעות במוסף.

אם הגיעה בסוף התפילה ושמעה שלושים תקיעות, די בכך, למרות שלא שמעה את ברכת 'לשמוע קול שופר'. שאין הברכות מעכבות. במקרה כזה, למנהג אשכנז תברך לעצמה ברכת "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו", אם יכולה להספיק לברך לפני שיתחילו התקיעות. ולמנהג עדות המזרח אשה אינה מברכת על תקיעת השופר (פסק"ת תקפה, ח).

גבר שנמצא בבית הכנסת והחמיץ כמה תקיעות, יצא ידי חובה אם שמע שלושים תקיעות.

מי שמעוניין/נת לשמוע שופר בביתו כי אינו שומע את התקיעות המתקיימות בשכונה – יש רבים שישמחו לבוא לביתך לתקוע. נא פנה מבעוד מועד אליי או לאחד מהמופיעים ברשימה המפורסמת בנפרד.

 

לקריאת חוברת חגי תשרי עם הדרכות מפורטות לכל החגים –

https://torat-haim.blogspot.com/2022/01/blog-post_30.html

 

לשנה טובה, בריאה ומתוקה תכתבו ותחתמו

לאלתר לחיים טובים וארוכים ולשלום

בספרם של צדיקים גמורים בתוך כלל עם ישראל!

הנחיות ועצות לחזנים של ראש השנה ויום כיפור


ב"ה

הנחיות ועצות לחזנים של ראש השנה ויום כיפור

 הרב יוני דון-יחייא

 

ראשית, ישר כח על הנשיאה בעול והמוכנות להיות שליח-ציבור בימי הרחמים! זכות הרבים תלויה בך ותהיה לך סיעתא דשמיא מכח הציבור!

בהלכה וכן בספרי המוסר של גדולי הדורות, נכתבו כמה דברים שנוגעים לחזנים ובפרט בימים הקדושים הללו. נפתח בשלוש הדרכות הלכתיות ונעבור לדגשים בענייני מידות ועבודת השם.

 

א.     כוונה להוציא את כולם.

פסק הרמ"א שחייבים החזנים לכוון להוציא את כולם. ואם אינם מכוונים להוציא שונא שלהם, לא מוציאים ידי חובה גם את שאר הציבור (סי' תקפא, א).

 

ב.     שירים בתפילה.

נוהגים לשיר חלקים שונים בתפילה. אבל בחתימת הברכות ("ברוך אתה ה'" והלאה) אין להגיד פעמיים את אותה מילה.

למשל אין לומר תוך כדי ששרים: "ברוך אתה ה', מלך מלך מלך על כל הארץ...". [עי' ערוה"ש שלח, ח; אג"מ או"ח ב, כב; יבי"א או"ח ז, יד. כולם נוטים לאסור לכפול תיבות בכל שלב של התפילה. אנחנו הקלנו באמצע התפילה כמו שנהוג אבל בחתימת הברכות שתיקנו חז"ל יש להימנע מכך].

 

ג.      חזרה בקול על משפטים ששרים.

כאשר הציבור שר קטע מהתפילה, אם מדובר בחלק מהברכה עצמה, ראוי שהחזן יחזור אחרי השירה על המילים בקול רם. למשל: "אתה בחרתנו מכל העמים".

כמו שאנו נוהגים לעשות ב"מגן אבות בדברו" בליל שבת, וב"אתה אחד" במנחה של שבת.

לעומת זאת, בפיוטים שאינם חלק מהנוסח המקורי של תפילת העמידה, אין החזן צריך לחזור.

 

ד.     תשומת לב ב'עושה שלום במרומיו'.

כששרים בקדיש במנגינה האשכנזית הידועה: 'עושה השלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, אה אה... ואמרו אמן' – מדלגים על המילים 'ועל כל ישראל' (תבדוק ותראה). על כן ישים לב החזן לקראת סוף המנגינה לשיר בקול רם "ועל כל ישראל, ואמרו אמן".

 

ה.     תשובה.

נכון שכל חזן יהרהר בתשובה לפני שניגש לעמוד, כיון שכתב השולחן ערוך (נג, ד): "ש"ץ, צריך שיהיה הגון. ואיזהו הגון, שיהא ריקן מעבירות" (ועי' שם במשנ"ב).

 

ו.        לשם שמים.

יכוון להתפלל ולהתחזן לשם שמים ולא לכבוד עצמו. כמו שכתב בשו"ת הרשב"א (חלק א, רטו):

"... שליח ציבור זה, אם שמח ועומד ביראה וכדכתיב "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה", הרי זה משובח. אבל אם מתכוין להשמיע קולו ושמח לקולו שישמעו העם וישבחוהו, הרי זה מגונה. ועליו ועל כיוצא בו נאמר (ירמיה י"ב) "נתנה עלי בקולה, על כן שנאתיה". והובא בשולחן ערוך (נג, יא). ועי' במשנ"ב שכתב דבר חריף בשם 'ספר חסידים'.

 

ז.       התקדשות ג' ימים לפני החג.

כתב המגן אברהם (תקפא, ט) ופוסקים נוספים: "כתוב בשל"ה: השליח ציבור והתוקע צריכים להפריש עצמם ג' ימים קודם, מכל דבר המביא לידי טומאה". [הכוונה למשל להרהור רע (עי' ע"ז כ'), אבל תשמיש המיטה מותר (עי' לבושי מרדכי א, קלא)].

 

ח.     מקוה.

יש חזנים שנוהגים לטבול במקוה בבוקר לפני התפילה (בפסקי תשובות סי' תקפא, ו בשם המטה אפרים).

 

ט.     התרחקות ממחלוקות.

כתב המ"ב (נג, יז): "כתב בתשובת מהר"מ מינ"ץ, יזהר החזן אם יש ריב וקטטה בין שני בעלי בתים, שיהא בשב ואל תעשה, הן בדיבור הן במעשה הן בגלוי הן בסתר".

 

י.        להרגיש בצרת הדור (מעבר לקשיים האישים שיש לכל אחד).

כתב המגן אברהם (תקפא, ו): "נהגו לעבור לפני התיבה פרנסים ומנהיגים שיודעים בצער הדור (ד"מ, מרדכי, רוקח)".

 

יא.   לראות בעין טובה את כל הציבור.

כתב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, רפ"ב): "... ודע, שמי שיכול... ללקט הנקודות טובות שנמצא בכל אחד מישראל, אפילו בהפושעי ישראל כנ"ל, הוא יכול להתפלל לפני העמוד; כי המתפלל לפני העמוד, הוא נקרא שליח ציבור, וצריך שיהיה נשלח מכל הציבור, דהיינו שצריך שיקבץ כל נקודה טובה שנמצא בכל אחד מהמתפללין, וכל הנקודות טובות יהיו נכללין בו, והוא יעמוד ויתפלל עם כל הטוב הזה, וזהו שליח ציבור... דהיינו שיכול לדון את כל אדם לכף זכות, אפילו את הקלים והרשעים...".

 

·         להרחבות נוספות עי' שולחן ערוך סימן נ"ג. שולחן ערוך תקעט, א. בעל שם טוב על התורה (ספר דברים, לראש השנה ויום כיפור, סע' ב וסע' יח).

 

שנה טובה ומתוקה!