שאלות ותשובות - יום ירושלים
האם
המקום הקדוש ביותר לעם ישראל הוא הכותל?
לא. הכותל
הוא מקום קדוש מאוד לעם ישראל, ואינסוף תפילות ודמעות שנשפכו עליו הוסיפו לו קדושה
של דורות.
אבל חכמים
אמרו "עשר קדושות הן" (משנה כלים א, ו). ומעל קדושת הכותל יש את קדושת
הר הבית, ומעבר אליו יש קדושות נוספות של מקום המקדש וכו'.
המקום
הקדוש ביותר הוא 'קודש הקודשים'.
האם
יום ירושלים – כ"ח באייר – הוא יום חג?
כן,
זה יום חג של שמחה והודיה לה' על הניסים הגלויים שהיו במלחמת ששת הימים, ועל החזרה
ללב הפועם שלנו – לירושלים. וכך תיקנה הרבנות הראשית לישראל. אם נדייק נוסיף שיום
זה אינו "יום טוב" כי אין בו איסור לעשות מלאכה כמו בחגים.
האם אומרים
ביום זה הלל עם ברכה?
כן,
בתפילת שחרית יש לומר הלל שלם עם ברכה, בלב שמח.
אבל
רבים אינם מתיחסים ליום זה כיום חגיגי?
על
נס יש להודות גם אם יש כאלה שאינם מכירים בו. כבר חכמים הכירו את התופעה
ש"אין בעל הנס מכיר בניסו" (מסכת נדה לא, א).
אנחנו
נודה בכל לב ובפה מלא על הטוב והחסד שזכינו לו ועם הזמן יכירו בכך כולם. גם המדינה
מכירה ביום זה כיום חגיגי, ב'חוק יום ירושלים', מאז שנת השלושים לשחרור ירושלים.
האם
ירושלים כולה קדושה או רק העיר שבין החומות?
גם
לעיר כולה יש קדושה מסויימת. לדוגמה, יש הלכה שמוכרת מתקופת הקורונה ומנייני הרחוב:
אם מתפללים במקום שאין בו ספר תורה, אין נופלים אפיים בתחנון (משעינים את הראש על
היד), אלא אומרים בישיבה את נוסח נפילת אפיים.
אבל
בירושלים המנהג הוא ליפול אפיים בכל מקום, גם כשאין ספר תורה, כי בכל מקום
בירושלים ניתן לחוש כמו מול ארון הקודש.
האם
יש מצוה לעלות לרגל בימינו בשלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות?
לא,
אבל כבר חז"ל כותבים שיש מנהג לבוא לכותל גם אחרי החורבן (שיר השירים רבה ד,
ב). בתור זכר למציאות המקורית שהיתה לנו וכדי לעורר את הציפיה למקדש.
ויש דעה
מחודשת שהעולה לכותל מקיים מצוה מהתורה של קבלת פני השכינה! (שו"ת משנה הלכות
יב, תפב).
שבת שלום ומועדים לשמחה לגאולה שלמה!