‏הצגת רשומות עם תוויות קדושת החיים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קדושת החיים. הצג את כל הרשומות

כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרוץ! התרבות הילודה בישראל בזמן המלחמה

ב"ה טבת תשפ"ה

כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרוץ!

התרבות הילודה בישראל בזמן המלחמה

הרב יוני דון-יחייא

 

תופעת ה'בייבי בום' מפתיעה כל פעם מחדש. מדובר בגל ילודה מוגבר שמתרחשת פעמים רבות בשנים שאחרי מלחמה.

הדוגמה הבולטת ביותר היא העלייה המשמעותית בילודה במדינות רבות לאחר מלחמת העולם השנייה, תופעה שמוכרת גם ממלחמות קודמות בארץ. אחד ההסברים לכך הוא תגובה ללחץ, לצד שהייה ממושכת בבית. יש המסבירים כי ריבוי הלידות מהווה דרך להתמודד עם החרדה מהמוות המתגבר בזמן מלחמה.

אולם בישראל, בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", כבר מדווחים בתי חולים ברחבי הארץ על מספר לידות חריג בגובהו. לא מעט זוגות שילדו במהלך הלחימה סיפרו כי דווקא המלחמה והחללים הרבים הי"ד, הגבירו אצלם את הרצון להוסיף חיים בעולם, כתגובה למוות ולשכול.

במבט מעמיק יותר, מתגלה מימד ייחודי בעם ישראל, החורג מההסברים הפסיכולוגיים והחברתיים הרגילים. אהבת החיים אצלנו היא חלק מתפיסת עולם כוללת ושורשית. ריבוי הילודה אינו רק תגובה אינסטינקטיבית למצוקה, אלא ביטוי עמוק של אמונה, תקווה ונאמנות לערכים הנצחיים שלנו.

העם היהודי נושא בגישה חיובית יוצאת דופן כלפי החיים והמשכיותם, גישה המושרשת במצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו", המדגישה את הברכה שבהבאת חיים לעולם.

מושרש בעם היהודי, גם אצל יהודים שאינם אומרים זאת במפורש, החזון של התורה שהעולם הולך ומשתפר לקראת תיקונו המלא. מדובר בגישה של אמונה מתמשכת בטוב, בניגוד לגישות פסימיות הרואות בחיים מאבק מתמשך, ומטילות ספק בטוב האנושי ובעתיד האנושות.

מי שמאמין שהעולם טוב והוא הולך ומשתפר, נותן ביטוי לאמונה זו בהוספת חיים. הרצון ללדת ולהתרבות, גם בתקופות קשות, מבטא את האמונה בבניית עתיד טוב יותר.

השבת נקרא בפרשת שמות כי כבר בפעם הראשונה שעם ישראל מתמודד עם סבל וקושי, בשעבוד מצרים, נאמר: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (שמות א', יב). שורש התופעה נעוץ בהבטחה אלוקית החוזרת על עצמה פעמים רבות בתורה: "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" (בראשית כב, יז). וכדברי המדרש שמדובר בהבטחה גם לדורות הבאים: "רוח הקודש מבשרתן: כן ירבה וכן יפרוץ!" (שמות רבה א', יא).

הפלא הזה נמשך גם בזמננו. קיימת משוואה סוציולוגית מקובלת לפיה ככל שרמת ההשכלה עולה, כך שיעור הילודה יורד. כך מוסברת הירידה בילודה בחברות מערביות רבות וגם במגזר הערבי בישראל. אולם מדינת ישראל, שהיא מתקדמת, טכנולוגית ומשכילה, שומרת על שיעור ילודה גבוה ואף עולה!

גישה זו מתבטאת גם בגישה הישראלית לטיפולי פוריות. מדינת ישראל מובילה עולמית בתחום זה ומממנת טיפולים נרחבים במערכת הבריאות הציבורית, הרבה מעבר למקובל במדינות העולם, מתוך הכרה עמוקה בקדושת החיים ובחשיבות המשפחה.

זכיתי ללוות זוגות רבים המתמודדים עם קשיי פוריות, יחד עם ידידיי בצוות המופלא של מכון פוע"ה. במצבים מורכבים אלו, אנו מנסים להקשיב, לעודד, להתפלל, לתת תקווה ולהעניק הכוונה מקצועית. אני מתפעל בכל פעם מחדש מהרצון העמוק והמהותי כל כך להביא חיים לעולם, גם אצל משפחות שכבר התברכו בארבעה וחמישה ילדים.

מי שמכיר את הסיפור של ישראל, מבין היטב את ההבדל הזה. "כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת, כִּי חָיוֹת הֵנָּה" (שמות א, יט). ישנו כוח חיים עצום ומלא חיוניות בנשות ישראל, כוח שבוחר בחיים, מאמין בטוב ורואה עתיד מבורך.

הערך האינסופי שהעם היהודי מעניק לחיים מתבטא בכך שההתייחסות אינה רק לכמות האוכלוסייה, אלא גם לערך הייחודי של כל פרט ופרט. הדבר נרמז בדימוי עם ישראל לכוכבים: כפי שכל כוכב הוא ייחודי ובעל אור עצמאי, כך "יש משמעות עצמאית לכל יחיד. כל אחד הוא עולם בפני עצמו, ויש לו ערך משלו" (רש"ר הירש דברים א, י). לצערנו, במלחמה מורגש איך אנחנו רואים בכל אחד עולם ומלואו, וכואבים על כל חייל וחייל שנופל, גם כשהצלחנו באותו יום לחסל עשרות מחבלים.

"וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר" (הושע ב, א). דווקא ברגעי כאב ומשבר, עם ישראל בוחר לחיות ולהחיות, מתוך אמונה עמוקה בטוב שבחיים ובקדושתם. 

"שבת אחים גם יחד"? על מתח ואחדות בין קרובים המטפלים בהורה חולה

 



סיפור: "שבת אחים גם יחד"?

על מתח ואחדות בין קרובים המטפלים בהורה חולה

הרב יוני דון-יחייא – רב משיב באגף קדושת החיים של מכון פוע"ה


פנתה אליי דרך המוקד של "קדושת החיים" אשה שאביה במצב קשה. לאחר שסיפרה לי את פרטי הבעיה היא שיתפה אותי שבין אחיה, ילדי החולה, יש גישות שונות איך לטפל באב.

חלקם רוצים למנוע מאביהם סבל ולכן אינם מוכנים לכל טיפול חודרני. כשהרופאים המליצו על טיפול מסוים, הם הסתייגו. הם שמעו מאביהם בעבר שאינו רוצה שיאריכו בכוח את חייו ואינו רוצה לסבול. מעין צוואה לא כתובה שעומדת לנגד עיניהם.

לעומתם, הבת שפנתה אליי רואה בכל רגע נוסף שאביה חי ערך גדול, ואינה רוצה לחוש אשמה שגרמה לקיצור חייו חס ושלום. מבחינתה צריך לעשות הכל למען אביה.

תוך כדי הקשבה ערה לדבריה, התחדד לי מה שחבריי ואני פגשנו הרבה: מצב רפואי קשה יוצר אצל קרובי המשפחה מצב רגשי מורכב. שאלות הרות-גורל מרחפות באוויר והאחריות המוטלת על כתפיהם עצומה.

פעמים רבות יש חילוקי דעות מהי הדרך הנכונה לטפל, ובאופן טבעי נוצרים מתחים: האם לתת תרופה מסוימת או להימנע. האם לבצע טיפול מורכב שיש בו סיכון, אבל גם סיכוי להיטיב. האם לסמוך על עצת הרופאים. האם לאשפז את החולה בבית חולים או להשאירו בבית.

המענה של התורה לשאלות מורכבות אלה מתייחס קודם כל לחולה עצמו. אמנם בכוחה של הקשבה לרצון ה' להביא גם שלום בין קרובי המשפחה. כדברי רב הונא (כתובות ק"ג) "לשון חכמים – מרפא, לשון חכמים – ברכה". עלינו להביא ברכה ושלום בין בני הבית. החולה עצמו מושפע מהאווירה שסביבו. אם קרוביו מלוכדים בטיפול בו, ללא מחלוקות קשות, הוא מקבל שדר רגוע ושלו שעשוי לסייע למצבו. "הנה מה טוב ומה נעים" – להורה, כאשר "שבת אחים גם יחד".

נחזור לסיפור. לאחר בירור יסודי על מצבו הרפואי של החולה בשיחה עם הרופא המטפל בו, ביקשתי לקיים שיחת ועידה עם כל האחים. הבת אירגנה בזריזות את כולם והשיחה היתה טובה ומעודדת. הסברתי שאין סתירה בין רצונותיהם, כי הטיפול הרפואי במקרה הזה אמור גם להפחית מסבלו. פירטתי מאילו טיפולים ניתן להימנע אם יהיה צורך בהם במקרה של התדרדרות, כי אין בכוחם לרפא ובנוסף הם עשויים לגרום לסבל.

לשמחתי, דבריי זכו לאוזניים קשובות ולב מבין, והאחים יצאו מהשיחה מרוצים, ובעיקר מאוחדים יותר.

בשורות טובות, בריאות ושמחה!

צריך לדעת איך להיפרד... / כוחה של תפילה


צריך לדעת איך להיפרד... וכוחה של תפילה

הרב יוני דון-יחייא – רב משיב באגף קדושת החיים של מכון פוע"ה


"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ו). הנשמה משולה לאש-תמיד שמחייה את האדם ועלינו לסייע לחולה שלא יכבה נרו. עם זאת, חלק בלתי נפרד מחיינו הוא הלידה וגם הפטירה. פעמים רבות כשאדם מתקרב לרגע פטירתו מן העולם, קרוביו נמצאים במצב רגשי טעון מאוד ואינם יודעים את נפשם, חשים חסרי אונים ומבולבלים. 

במוקד 'קדושת החיים' אנו תומכים משמעותית בכל משפחה לפי המצב האישי המיוחד שבו הם נתונים. אגע בכמה שאלות שנשאלתי.

האם מעבר לתהילים יש תפילות מיוחדות שאומרים ליד החולה?

כן, יש תפילות שונות שנהגו לאומרם ליד חולה קשה. בתפילות אלה יש קבלת עול מלכות שמיים –'שמע ישראל', 'ה' הוא האלוקים'. שבח והודיה, למשל 'נשמת כל חי' ו'אדון עולם'. ובקשת שמירה, כמו פרשת הקטורת, 'יושב בסתר' ועוד. כל אחד ואחת יכולים לומר תפילות אלה. ומרגע שנראה שמצבו של החולה הולך ומתדרדר ניתן לאומרם.

לקראת הסוף ישנה חשיבות מרובה גם לחזרה בתשובה של החולה, כמו שאומרים ביום כיפור. ניתן לקבל ממני או מהמוקד שלנו את נוסח התפילות. וכן הדרכות נוספות לגוסס.

משפחות רבות שליויתי לימדו אותי כמה גדול כוחה של התפילה כאן, בעולמנו, ולא רק בפעולתה של התפילה במרומים. הם סיפרו כמה התפילות היו להם משמעותיות ברגעים שלא היה להם שום דבר אחר לעשות. איך הם הרגישו שהתפילות היו הדרך שלהם לעזור לקרוב שלהם. וגם הם בעצמם קיבלו כוח מהאמונה שהקב"ה מנהל בחוכמתו את המצב.

איזה דבר טוב אוכל לעשות במצבי המורכב?

לשאלה כזו של חולה יכולות להיות כמה תשובות שמתאימות לו. עצה טובה היא למחול ולבקש מחילה, ובכך להתנקות מטינה וחשבונאות. כמו ביום כיפור, הצעתי לחולה שיאמר שהוא מוחל לכל מי שפגע בו בכל דרך שהיא. ושיבקש מחילה ממי שפגע בו (חכמת אדם קנא, יא).

האם תמיד יש להתפלל על חולה שיבריא?

לעיתים מחפשים את המילים המתאימות לתפילה, בפרט בשלבים האחרונים ממש לחיים וכשיש סבל. לקרובים לא נראה שייך להתפלל ל'רפואה שלמה'.

נראה שבמצב מורכב כזה נכון להתפלל שהקב"ה יעזור שיהיה לו טוב (שו"ת תשובות והנהגות ב, תשלח). והקב"ה יחליט מהו הטוב בשבילו בעת הזאת.

בשורות טובות, בריאות ושמחה!

לקבלת נוסח התפילות ולכל שאלה - yonidon11@gmail.com

  

מסירות כלפי אמא דמנטית

נושא לא פשוט אבל חשוב מאוד. טעימה של כיבוד הורים מדהים. נגיעה במהותו של אדם שסובל מדמנציה. מתוך מקרה של מוקד "קדושת החיים" שאני זוכה להיות אחד מהמשיבים שם.

לשאלות הלכתיות-רפואיות במצבים מורכבים של סוף החיים ניתן לפנות אלינו 0795555955


מהו מוקד "קדושת החיים"?

 מהו מוקד "קדושת החיים"?



'קדושת החיים', שזכיתי להיות בין הרבנים המשיבים שלו, הוא מיזם המציע מענה למשפחות הנדרשות להכריע בשאלות הלכתיות מורכבות ודחופות בנוגע לבן משפחה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים.
בין היתר מפעיל המיזם קו טלפון פתוח למענה מיידי, 24 שעות ביממה, ומופעל ידי רבנים שהתמחו בתחום זה בשיתוף אנשי מקצוע (רופאים ומטפלים).

רקע:
עם התפתחות הרפואה ועליית תוחלת החיים, הפך העיסוק בשאלות הנוגעות לקדושת החיים תכוף ורלבנטי־מתמיד. יכולתה של הרפואה לתת מענה למצבים רפואיים מורכבים ולהאריך את חייו של האדם יצרה מציאות מורכבת:
אנשים רבים שבדרך הטבע היו מסיימים את חייהם מוקדם יותר, מתמודדים עתה עם מגוון מחלות ומורכבויות רפואיות. מלבד זאת, העולם הרפואי עובר שינוי מתמיד ביחס אל רצון המטופל ורצון משפחתו, בכל הנוגע לשאלות הקשורות לסוף חייו של האדם, וגם שינויים אלה משפיעים על תכיפות הנושא והרלבנטיות שלו.

כתוצאה משינויים אלו, משפחות רבות נדרשות לעיתים להכריע במצבים מורכבים מאוד:
כאשר אחד מיקיריהם מצוי במצב רפואי קשה והן נדרשות להחליט על המשך הטיפול בו ואופיו. המצב הופך מורכב שבעתיים כאשר מדובר על חולה הסובל ייסורים קשים. במצבים מעין אלה,
בני המשפחה – ולעיתים אף החולים עצמם – חשים אובדי עצות ואינם יודעים מהי הדרך הנכונה הן במישור ההלכתי הן במישור המוסרי. לא עוד אלא שהניסיון מורה כי משפחה שנאלצה לקבל החלטות הרות גורל אלו לבדה, ממשיכה גם לאחר מכן – לאחר פטירת יקירם – להתייסר בשאלה האם נהגו נכון.

נוכח מצב זה, יזם מכון פוע"ה את הקמתו של אגף חדש אשר יעסוק בכל נושאי קדושת החיים ויציע הדרכה בתחום לבני משפחה ולחולים – פסיקה הלכתית הנובעת הן מהיכרות מעמיקה עם הידע הרפואי הרלבנטי, הן עם קשת הדעות ההלכתית. המיזם מבקש לאפשר לכל משפחה הנתונה במצבים קשים כאלה לקבל מענה הלכתי זמין ומיידי, הכוונה, ייעוץ וליווי:
כיצד לנהוג? אילו פעולות מותר לעשות או ראוי לעשות? ומאילו פעולות אפשר להימנע או מחויבים להימנע?

לטובת המענה בשאלות קשות אלו, הוכשרה קבוצת רבנים והוקם קו טלפון המציע מענה לכל אורך שעות היממה בעבור כל מי שנדרש לכך. תשובתם של הרבנים והדרכתם מתקבלות לאחר בירור רפואי מעמיק ובמידת הצורך – בשאלות חריגות – לאחר התייעצות נוספת עם גדולי ישראל.
כידוע, פסיקת הלכה נדרשת לחיבור בין המציאות האישית של השואל ובין הידע ההלכתי של הפוסק. כדי שהרבנים המשיבים יוכלו לקבל החלטות נכונות, מקיימים רבני המכון שיתופי פעולה עם קבוצת רופאים ואחיות שנרתמו למשימה ומסייעים בידי הרבנים להבין את תמונת המצב הרפואית במלואה – במיוחד במצבי לחץ מעין אלה. הידע הרחב של רבני המכון, ההלכתי והרפואי, ומערך הקשרים שלהם, עם גדולי הפוסקים מזה ובכירי הרופאים מזה, מאפשרים להם לסייע לציבור המגוון הפונה אליהם.

חזון:
"אני אמית ואחיה" (דברים לב, לט). הקב"ה יוצר נשמות ומורידן לעולמנו; משמגיע זמנן, הוא נוטלן לבית עולמן. שלושה שותפים ליצירתו של האדם, כפי שלימדו חז"ל, וגם בסוף ימיו של האדם עלי האדמה שלושה שותפים: בני המשפחה, הרופאים והרבנים.
חזוננו קשור לשלושת השותפים הללו: בני המשפחה יכירו וידעו כי השאלות ברגעים קשים אלו אינן שאלות מוסריות ורפואיות גרידא אלא הן במיוחד שאלות הלכתיות כבדות משקל, שאלות של חיים ומוות פשוטו כמשמעו; העולם הרבני יכיר את המקורות הרבים העוסקים בשאלות אלו, את דרכי הפסיקה השונות ויעורר את הציבור לחשיבות שאלת רב בסוגיות קדושת החיים; הרופאים יכירו את השקפת עולמה של היהדות בנושא מורכב זה, יבינו את המשמעות הרוחנית והדתית של סוגיות אלו, ויפעלו בשיתוף פעולה עם פוסקי ההלכה (בהתאם ל"חוק החולה הנוטה למות, תשס"ו–2005, אשר מבקש להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים לבין ערך רצונו של האדם וחשיבות איכות החיים). אנו רואים שליחות גדולה בחיבור בין שלושת השותפים הן כדי לא להאריך את סבלו של האדם שלא לצורך, הן כדי לא לקצר את ימיו חלילה.

רבני המכון:
הרבנים המשיבים התמחו בסוגיות אלו במסגרת השתלמות שנתית שעסקה בצדדיה השונים של קדושת החיים. במהלך ההשתלמות התקיימו שיעורים מגדולי הפוסקים בתחום, הרצאות מבכירי הרופאים, ביקורים בבתי חולים וכן סדנאות לראי הנפש.