ברכת הילדים בערב יום כיפור - נוסח לבת ולבן (מתוך הספר "לימים טובים")

ברכת הילדים בערב יום כיפור

ראיתי שבמחזורים אין נוסח מסודר של ברכת ההורים לבת שלהם.

אז בספרי החדש "לימים טובים" יש נוסח לבן, ולבת.

למידע ורכישת הספר "לימים טובים" לחצו כאן

הלכות יום כיפור - שנת תשפ"ד הבאה עלינו לטובה

הנה הלכות מתוך הספר שלי "לימים טובים"

בקובץ הראשון - הכנות ליום כיפור ביום שלפני

בקובץ השני - הלכות הצום עצמו

גמר חתימה טובה!

למידע ורכישת הספר "לימים טובים" לחצו כאן

ליצירת קשר וקישור לתכנים רבים לחצו כאן

***

מתי טובלים במקווה בערב יום כיפור? הרחבה לספר "לימים טובים"

 

מתי טובלים במקווה בערב יום כיפור?

 

הרחבה לדברים שנכתבו בספרי "לימים טובים" עמ' 58

לרכישת הספר לחצו כאן

כתב הרמ"א (תקפא, ד) בשם הכלבו שיש נוהגים לטבול בערב ראש השנה משום קרי.

וכתב המשנה ברורה (ס"ק כו) בשם החיי אדם שלא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום. וזה על פי הקבלה.

והסברא לטבול מחצות ואילך היא כמו שכתב בערוך השולחן שאז ניכר יותר שהוא לכבוד החג והיום טוב. ואין זה חובה אלא רק עדיפות ולכן מותר לטבול כבר מהבוקר, כמו שכתב ערוך השולחן ושו"ת עמק הלכה.

לאור זאת, בספרי "לימים טובים" לא הצרכתי לטבול דווקא משעה מסויימת. ביסוס הדברים להלן.

 

הרחבה ומקורות:

1.    כתב החיי אדם בהל' יום כיפור קמד, ז:

"מצוה לטבול בערב יום הכפורים אף על פי שהוא טהור... ועיקר זמן הטבילה לאחר חצות. ומיהו הרוצה להקדים, לא יקדים משעה ה' על היום שעה אחת קודם חצות".

וצריך לומר שבהל' ראש השנה הנ"ל (קלח, ה) קיצר ולכן לא כתב מה עיקר זמן הטבילה ומה הזמן המוקדם ביותר, אלא כתב רק "ולא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום".

גם הקיצור שולחן ערוך בהלכות יום כיפור (קלא, ו) כתב "ועיקר זמן הטבילה היא לאחר חצות היום".

2.    אמנם בשו"ת עמק הלכה לרב יהושע בוימל (חלק ב סימן כד) דן באריכות ממתי אפשר לטבול, ונביא מקצת מאמצע דבריו:

"... והנה לשיטת הרמ"א בסימן תקפ"א ס"ד דטעם הטבילה בערב ראש השנה וערב יום הכיפורים הוא משום קרי, אם כן בודאי דאין חילוק בין גילוח לטבילה, דהרי גם בטומאת קרי אי טבל מצפרא שוב יהיה טהור בכניסת יום טוב ושפיר דמי לטבול מצפרא.

אך לשיטת המהרי"ל הובא בדרכי משה סימן תר"ו ס"ק ג' דטעם טבילת ערב יום הכיפורים אינה משום קרי רק משום דדמי לגר שנתגייר שצריך טבילה +הערת המחבר: לכאורה הדבר תמוה, דמאי ענין טבילת ערב יום הכיפורים לטבילת גר. ואפשר דהכוונה היא להך דקידושין נ"ג ע"א ההוא בישראל כתיב, וברש"י שם ד"ה ההוא והם קרוים קדש לה' עיין שם, דמבואר מזה דישראל נקראים קדש, וחיוב טבילת גר לפי זה הוא כמו הנכנס לקדש, קדושת ישראל, וממילא דביום הכיפורים שישראל נכנסין לקדושת מלאכי שרת, כמבואר בפרקי דרבי אליעזר, הובא ברא"ש יומא פ"ח סי' כ"ד, על כן צריכין טבילה, דגם הנכנס מקדש לקדש צריך טבילה, כלשון הש"ס יומא ל"ב ע"א המשנה מעבודה לעבודה צריך טבילה+ ולכך אף מי שטהור מטומאת קרי בעי טבילה בערב יום הכיפורים עיין שם היטב, אם כן לדידיה אפשר דבעי טבילה לאחר חצות דוקא, דמצפרא לא מינכרא דהוי לקדושת יום הכיפורים...".  

3.    ולמעשה הסיק, בסוף סימן כה: "ולדינא נראה דשפיר דמי לטבול מצפרא בערב יום הכיפורים כפשטות לישנא דש"ס נזיר דף ד' ע"א הנ"ל, ואף שראיתי בספר חיי אדם כלל קמ"ג שכתב דעיקר טבילה זו היא אחר חצות ועל כל פנים לא קודם שעה ה', הנה לא כתב שום מקור לדבריו, ומדברי התשב"ץ הובא בב"י סי' ת"ר לענין אבל מפורש דגם בבוקר שפיר דמי לטבול, ועל כן המקיל לטבול בצפרא לא הפסיד".

4.    המקור לטבילה אחר חצות, לפי המובא בתוך דברי העמק הלכה הנ"ל, ראה שם, שלאחר חצות הוא קרוב ליום הבא וניכר יותר שהוא לכבודו.

וכן כתב ערוך השולחן רס, ו: "... ופשוט הוא דכל דברים אלו רחיצה וחיתוך צפרנים וגילוח טוב יותר לעשות אחר חצות דיותר ניכר שהוא לכבוד שבת ומכל מקום אם עשה קודם חצות גם כן טוב דכל שעושה בערב שבת ניכר שהוא לכבוד שבת וכן מפורש בנזיר [ה'.] עיין שם, ויש שמאחרין הרבה המרחץ והמקוה ואומרים שכן הוא על פי הקבלה וטועים הם ויש לגעור בהם ואדרבא דאם רק אחר חצות מצוה להקדים [ואין סתירה מרמ"א סוף סימן רס"ב]".

5.    אך גם על פי הסוד יש טעם, כמו שכתב השל"ה הקדוש שער האותיות (קדושה (קומה), תמב): "ומצאתי בכנפי יונה (ח"א סי' צ"ה), סוד הטבילה ערב שבת דוקא אחר חצות".

6.    מקור לשעה אחרי חצות, ראיתי בכתב העת בית אהרן וישראל (גליון קג עמ' קכז בהערה) שבשער הכוונות כתב שזמנו שעה קודם חצות.

 

וידויים מבוארים ליום כיפור

 

וידויים מבוארים ליום כיפור

 

הנה כמה וידויים שקיבלתי, עם ביאור שמאפשר להרחיב את המבט על מה שאומרים בתפילות יום כיפור. ולמצוא נקודות שנוגעות בי.

איני אחראי על התוכן.

ויש גם וידוי עם מקום ריק ליד כל שורה. אפשר להדפיס ולכתוב לעצמך מה שנוגע אליך השנה.

גמר חתימה טובה!!

וידוי מבואר מהרב יצחק יעקובוביץ'

וידוי מבואר מידידי הרב יוני לביא

וידוי עם מקום ריק למילוי עצמי, מהרב יצחק פייגלין

שו"ת ליום כיפור (שנת תשפ"ג)

שו"ת ליום כיפור

הרב יוני דון-יחייא

 

תחילת הצום: 17:49

סיום הצום: 18:56

 

הכנות לצום

אפשר עצה טובה כדי לזכות לסליחה וכפרה ביום כיפור?

כלל גדול מסרו לנו חכמינו (ראש השנה יז, א):

"אמר רבא: כל המעביר על מידותיו – מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר "נושא עוון ועובר על פשע", למי נושא עוון? למי שעובר על פשע". כלומר, באותו אופן שבו אדם נוקט כלפי חברו, כך נוקטים כלפיו בשמיים.

"דלמעלה דנין מידה כנגד מידה. וצריך למחול לחברו אפילו אם עיוות כנגדו במזיד ובמרד, ואז מוחלין לו גם כן אפילו על המזידות!" (שעה"צ תרו, ח).

לכן גם אם הפוגע לא הגיע לבקש סליחה, ראוי שמעצמך תמחל לו. הנוהג לפנים משורת הדין עם חברו, ממשיך על עצמו משמיים במידה כנגד מידה את רחמי ה', לפנים משורת הדין.

בנוסף, בימים אלה אנו עוסקים בהשגחת ה' עלינו, וקל יותר להבין שהכל משמיים. במקום להתעסק בפוגע, מדוע עשה מה שעשה וכדומה, אפשר להתמקד פנימה, שוודאי יש סיבה שגרמה לכך שנגרם לי צער.

 

מהו מנהג הכפרות?

יש נוהגים לשחוט תרנגול ויש נוהגים לתת צדקה. כל אחד יעשה כמנהגו. נוהגים לתת גם בעבור ילדים ואפילו בעד עובר (רמ"א תרה, א).

הנוהגים לתת צדקה בתור כפרות לוקחים סכום כסף שניתן לקנות בו עוף, ואומרים את הנוסח הכתוב במחזורים. כשמסובבים את הכסף מעל הראש, במקום לומר "זה התרנגול ילך למיתה", אומרים "זה הכסף ילך לצדקה" (עי' מ"ב ב).

את הכסף נותנים לצדקה. אם אין אפשרות לתת באותו יום, ניתן לשמור אותו בשקית עם פתק ("צדקה") עד אחרי יום כיפור, כדי שלא ישתמשו בו בטעות וישכחו שהוא מיועד לצדקה.

 

מה אוכלים בסעודה המפסקת?

כדי לכבד את הסעודה נוהגים לאכול בה עוף (מ"ב תרח, טז). גברים נמנעים מלאכול בסעודה זו ביצים ומאכלי חלב חמים, ואם אוכלים בשר ממילא אסור (רמ"א תרח, ד ומ"ב יח; ילקוט יוסף).

טוב לצחצח שיניים לפני הצום כדי שלא יישארו שאריות אוכל בפה. וגם לבריאות השיניים, משום שהצחצוח הבא יהיה רק במוצאי הצום.

 

מה מברכים בהדלקת הנרות?

נוהגים להדליק נרות לפני כניסת יום כיפור, ומברכים עליהם (רמ"א תרי, ב; בא"ח ש"ר, וילך, ט).

נשים מברכות שהחיינו בהדלקת הנרות (שם). לפי הרב עובדיה תברך בסוף ההדלקה ולאחר שתחלוץ מנעליה, כי בברכת שהחיינו מקבלת עליה את קדושת יום כיפור (חזו"ע עמ' רנז). נשים הנוהגות לברך, ישימו לב שלא לברך פעם נוספת שהחיינו בסוף 'כל נדרי' (שעה"צ תריט, ז).

 

האם יש להדליק נר נשמה?

כן. רבים מדליקים לפני כניסת הצום נר נשמה על הורה שנפטר (רמ"א תרי, ד). גם מי שהוריו חיים ידליק נר נשמה בשביל ברכת "בורא מאורי האש" בהבדלה במוצאי הצום, ראו בהמשך לגבי הבדלה.

 

הלכות יום כיפור

האם די בכך שאשמע את החזן אומר כל נדרי?

כל אחד ואחת יאמר עם החזן בלחש את 'כל נדרי', משום שכולם צריכים להתיר את נדריהם (מ"ב תריט, ב). ובפרט נשים, שלא השתתפו בהתרת נדרים בערב ראש השנה.

 

אילו מלאכות אסורות ביום כיפור?

בשונה מחגים אחרים, דיני יום כיפור זהים לשבת ואין בו כל היתר של 'אוכל נפש', העברת אש וכדומה (שו"ע תריא, ב).

בנוסף, ישנם חמישה איסורים (שו"ע תריא, א): אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה בשמן, נעילת מנעל עור ואישות.

 

האם מותר לצחצח שיניים?

אין לצחצח שיניים, אפילו מי שמצטער מאוד ללא צחצוח (רמ"א תריג, ד ומ"ב תקסז, יא. בשונה מט' באב שהתירו למי שמצטער מאוד). אפשר לצחצח עם מברשת בלי משחה ובלי מים.

 

מה כלול באיסור רחיצה?

אין להתקלח ואפילו לא לרחוץ ידיים או פנים. אין לשטוף כלים (עי' שו"ע תריג, א). אין לטבול במקוה ביום כיפור. גם אשה שהגיע זמן טבילתה תמתין למוצאי יום כיפור (שו"ע תריג, יא-יב). לצורך הפסק טהרה מותר לרחוץ את האיזור (מ"ב תריג, לא).

רחיצה שאינה לתענוג מותרת: בבוקר נוטלים ידיים 3 פעמים רק עד סוף האצבעות, בלי כף היד. מותר לנקות עם מעט מים לכלוך בעיניים, אבל אין להעביר ידיים רטובות על הפנים לנקותם.

אחרי שירותים נוטלים ידיים עד סוף האצבעות כדי לנקותן מלכלוך או כדי שאפשר יהיה להתפלל (שו"ע תריג, ב-ד ומ"ב ט).

מותר לנקות במים תינוק שהתלכלך. אם היד התלכלכה, למשל אחרי החלפת טיטול, מותר לרחוץ את המקום המלוכלך, ואם צריך אפשר גם עם סבון (פניני הלכה ט, ב).

יוצא דופן הוא כהן שעולה לדוכן שנוטל כל ידיו כרגיל ולא עד קצה אצבעותיו (מ"ב תריג, ז).

 

מהו איסור סיכה?

אסור למרוח שמנים על הגוף. אבל משחה רפואית מותרת (שו"ע תריד, א). אם אינה נוזלית, יניח אותה ('יתופף') על הגוף, בלי למרוח אותה, משום איסור ממרח.

 

מה דין דאודורנט ובושם?

אין לשים אותם על הגוף כדי שינדוף ריח טוב, מכיוון שכל הרטבה של הגוף אסורה. אבל אם המטרה היא למנוע ריחות רעים, מותר (הרב מרדכי אליהו במקראי קודש עמ' קמט; הרב דב ליאור באתר 'ישיבה'. ויש שאסרו מדין רחיצה או סיכה – הרב אלישיב והרב נבנצל במקראי קודש הנ"ל).

דאודורנט מוצק שצריך למורחו אסור בכל שבת וחג משום מלאכת 'ממרח'.

 

איזה נעליים לובשים ביום כיפור?

אסור ללבוש נעל או סנדל שיש בהם עור. חומרים אחרים מותרים (שו"ע תריד, ב). ראוי להחמיר שלא ללבוש נעל נוחה וחזקה שרגילים להשתמש בה בכל השנה, כגון סנדלי שורש (מ"ב תריד, ה).

 

מהם דיני איש ואשתו?

יחסי אישות אסורים. יש להרחיק את המיטות ולנהוג דיני הרחקה במהלך יום כיפור (שו"ע תרטו, א).

 

מה דין חולה ביום כיפור?

הרחבנו על כך בנפרד. מוזמנים להתקשר ולשאול.

 

האם מותר להריח בצום טבק ובשמים?

מותר להריח טבק ובשמים ביום כיפור. וטוב להריח מדי פעם בשמים כדי להשלים מאה ברכות ביום (מ"ב תריב, יח).

 

האם חייבים לעמוד באמירת הוידוי?

את הוידוי יש לומר בעמידה, שהיא דרך הכנעה, ואין להישען על שולחן וכד' (שו"ע תרז, ג ומ"ב).

טוב להתכופף בוידוי כמו בזמן שאומרים "מודים אנחנו לך", או לפחות לכוף מעט את הראש (מ"ב ושעה"צ שם).

חולה או יולדת שאינם יכולים לעמוד, יאמרו וידוי בישיבה או אפילו בשכיבה (ועי' ברכ"י קלא, ח, ושעה"צ יב).

 

סיום הצום

מתי מותר לאכול ולשתות?

עם סיום הצום לפי השעה המתפרסמת בלוחות, מותר לאכול ולשתות לאחר שמבדילים (מ"ב תרכד, ג).

מי שחלש/ה מאוד, יכול להקל כ-20 דקות לאחר השקיעה (חזו"ע עמ' שפח).

אשה שרוצה לאכול יכולה להבדיל לעצמה, כולל ברכת "מאורי האש", ואינה צריכה לחכות שבעלה יחזור (שו"ע רצו, ח; ציץ אליעזר יד, מג; שש"כ סא, כד). ותשתה מהכוס, אף אם בשאר השנה היא מקפידה שלא לשתות מכוס ההבדלה (מ"ב רצו, לה).

אשה שחיכתה לבעלה, והוא כבר שמע הבדלה בבית הכנסת, יכול להבדיל שוב בשבילה. אבל עדיף שתבדיל לעצמה (ילקוט יוסף רצו, יג-טז; פניני הלכה שבת, עמ' 136).

 

מדוע במוצאי יום כיפור סדר ההבדלה יוצא דופן?

במוצאי יום טוב מברכים רק על היין ("בורא פרי הגפן") וברכת ההבדלה ("המבדיל"). ואילו במוצאי יום כיפור מברכים גם "בורא מאורי האש" בדומה למוצאי שבת. מדוע?

הטעם לכך הוא שבמוצאי שבת מברכים בגלל שהאש נבראה במוצאי שבת. ואילו במוצאי יום כיפור מברכים כדי להדגיש שהעברת אש היתה אסורה במשך היום, בשונה מחג רגיל שהדבר מותר. לכן תיקנו לברך על אש שדלקה כל השבת, להראות שלא השתמשנו בה עד כה. על כן מדליקים לפני החג נר נשמה ועליו מברכים בהבדלה.

אם אין נר או שהנר נכבה, אפשר להדליק מנר הנשמה של השכנים.

אם לא מוצאים נר כזה, לא מברכים על האש (שו"ע תרכד, ד-ז ומ"ב, בה"ל ושעה"צ).

על הבשמים אין נוהגים לברך (שו"ע תרכד, ג ומ"ב).

 

קידוש לבנה.

נוהגים לקדש את הלבנה במוצאי הצום. המהדרים נוטלים ידיהם לפני כן ג' פעמים, מכיוון שעד כה נטלו בצום רק עד סוף האצבעות ולא את כל היד (עי' פסקי תשובות תקנא, לא).

 

שנה טובה ושמחה, בריאה ומשמעותית

וגמר חתימה טובה!!

  

הנחיות ועצות לחזנים של ראש השנה ויום כיפור

ב"ה

הנחיות ועצות לחזנים של ראש השנה ויום כיפור

 הרב יוני דון-יחייא

 

ראשית, ישר כח על הנשיאה בעול והמוכנות להיות שליח-ציבור בימי הרחמים! זכות הרבים תלויה בך ותהיה לך סיעתא דשמיא מכח הציבור!

בהלכה וכן בספרי המוסר של גדולי הדורות, נכתבו כמה דברים שנוגעים לחזנים ובפרט בימים הקדושים הללו. נפתח בשלוש הדרכות הלכתיות ונעבור לדגשים בענייני מידות ועבודת השם.

 

א.     כוונה להוציא את כולם.

פסק הרמ"א שחייבים החזנים לכוון להוציא את כולם. ואם אינם מכוונים להוציא שונא שלהם, לא מוציאים ידי חובה גם את שאר הציבור (סי' תקפא, א).

 

ב.     שירים בתפילה.

נוהגים לשיר חלקים שונים בתפילה. אבל בחתימת הברכות ("ברוך אתה ה'" והלאה) אין להגיד פעמיים את אותה מילה.

למשל אין לומר תוך כדי ששרים: "ברוך אתה ה', מלך מלך מלך על כל הארץ...". [עי' ערוה"ש שלח, ח; אג"מ או"ח ב, כב; יבי"א או"ח ז, יד. כולם נוטים לאסור לכפול תיבות בכל שלב של התפילה. אנחנו הקלנו באמצע התפילה כמו שנהוג אבל בחתימת הברכות שתיקנו חז"ל יש להימנע מכך].

 

ג.      חזרה בקול על משפטים ששרים.

כאשר הציבור שר קטע מהתפילה, אם מדובר בחלק מהברכה עצמה, ראוי שהחזן יחזור אחרי השירה על המילים בקול רם. למשל: "אתה בחרתנו מכל העמים".

כמו שאנו נוהגים לעשות ב"מגן אבות בדברו" בליל שבת, וב"אתה אחד" במנחה של שבת.

לעומת זאת, בפיוטים שאינם חלק מהנוסח המקורי של תפילת העמידה, אין החזן צריך לחזור.

 

ד.     תשומת לב ב'עושה שלום במרומיו'.

כששרים בקדיש במנגינה האשכנזית הידועה: 'עושה השלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, אה אה... ואמרו אמן' – מדלגים על המילים 'ועל כל ישראל' (תבדוק ותראה). על כן ישים לב החזן לקראת סוף המנגינה לשיר בקול רם "ועל כל ישראל, ואמרו אמן".

 

ה.     תשובה.

נכון שכל חזן יהרהר בתשובה לפני שניגש לעמוד, כיון שכתב השולחן ערוך (נג, ד): "ש"ץ, צריך שיהיה הגון. ואיזהו הגון, שיהא ריקן מעבירות" (ועי' שם במשנ"ב).

 

ו.        לשם שמים.

יכוון להתפלל ולהתחזן לשם שמים ולא לכבוד עצמו. כמו שכתב בשו"ת הרשב"א (חלק א, רטו):

"... שליח ציבור זה, אם שמח ועומד ביראה וכדכתיב "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה", הרי זה משובח. אבל אם מתכוין להשמיע קולו ושמח לקולו שישמעו העם וישבחוהו, הרי זה מגונה. ועליו ועל כיוצא בו נאמר (ירמיה י"ב) "נתנה עלי בקולה, על כן שנאתיה". והובא בשולחן ערוך (נג, יא). ועי' במשנ"ב שכתב דבר חריף בשם 'ספר חסידים'.

 

ז.       התקדשות ג' ימים לפני החג.

כתב המגן אברהם (תקפא, ט) ופוסקים נוספים: "כתוב בשל"ה: השליח ציבור והתוקע צריכים להפריש עצמם ג' ימים קודם, מכל דבר המביא לידי טומאה". [הכוונה למשל להרהור רע (עי' ע"ז כ'), אבל תשמיש המיטה מותר (עי' לבושי מרדכי א, קלא)].

 

ח.     מקוה.

יש חזנים שנוהגים לטבול במקוה בבוקר לפני התפילה (בפסקי תשובות סי' תקפא, ו בשם המטה אפרים).

 

ט.     התרחקות ממחלוקות.

כתב המ"ב (נג, יז): "כתב בתשובת מהר"מ מינ"ץ, יזהר החזן אם יש ריב וקטטה בין שני בעלי בתים, שיהא בשב ואל תעשה, הן בדיבור הן במעשה הן בגלוי הן בסתר".

 

י.        להרגיש בצרת הדור (מעבר לקשיים האישים שיש לכל אחד).

כתב המגן אברהם (תקפא, ו): "נהגו לעבור לפני התיבה פרנסים ומנהיגים שיודעים בצער הדור (ד"מ, מרדכי, רוקח)".

 

יא.   לראות בעין טובה את כל הציבור.

כתב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, רפ"ב): "... ודע, שמי שיכול... ללקט הנקודות טובות שנמצא בכל אחד מישראל, אפילו בהפושעי ישראל כנ"ל, הוא יכול להתפלל לפני העמוד; כי המתפלל לפני העמוד, הוא נקרא שליח ציבור, וצריך שיהיה נשלח מכל הציבור, דהיינו שצריך שיקבץ כל נקודה טובה שנמצא בכל אחד מהמתפללין, וכל הנקודות טובות יהיו נכללין בו, והוא יעמוד ויתפלל עם כל הטוב הזה, וזהו שליח ציבור... דהיינו שיכול לדון את כל אדם לכף זכות, אפילו את הקלים והרשעים...".

 

·         להרחבות נוספות עי' שולחן ערוך סימן נ"ג. שולחן ערוך תקעט, א. בעל שם טוב על התורה (ספר דברים, לראש השנה ויום כיפור, סע' ב וסע' יח).

 

שנה טובה ומתוקה!