שאלות ותשובות לט"ו בשבט

 

ט"ו בשבט בשנה שאחרי השמיטה

הרב יוני דון-יחייא

מה העומק שיש בט"ו בשבט?

התורה מקשרת בינינו לבין העצים, "כי האדם עץ השדה" אבל קשה לכתוב בקצרה על זה. תוכל לשמוע שני שיעורים שהעברתי על עומק הקשר ועל מה אפשר ללמוד משבעת המינים לחיים שלנו.

 

האם ט"ו בשבט קובע איזה פירות קדושים בקדושת שביעית?

לא. בשונה משנים רגילות, השמיטה חלה מראש השנה תשפ"ב ועד סופה, ללא קשר לט"ו בשבט (שבת הארץ ד, ט-יג).

 

אז אין בפירות שבשוק ובחצר קדושת שביעית כיום?

בחנויות כמעט כל הפירות מ'היתר מכירה' וכד' ואין בהם קדושת שביעית.

בחצר הפרטית כמעט כל הפירות התחילו לגדול בשמיטה ולכן יש בהם קדושת שביעית ומותר לאוכלם בלי להפריש תרומות ומעשרות. ייתכן למשל שסק ולימון שהתחילו לגדול השנה.

 

האם אפשר לטפל בגינת הנוי ובעצים שלי כרגיל?

מותר לטפל בגינה כרגיל, לנקות, לשתול וכדומה. בירקות שגדלים בחצר אין קדושת שביעית. אבל הפירות שעל העץ התחילו לגדול בשמיטה ולכן הם קדושים ויש להפקיר אותם.

איך? להודיע לאנשים בסביבתך שיש אצלך פירות של הפקר מקדושת שביעית וניתן לבוא לקחת. אם יש אי נעימות שייכנסו לשטח שלך תוכל להכין שקית עם פירות לכל מי שיבוא לקחת.

תוכל לקטוף גם לעצמך מפירות העץ, אבל לא לקטוף הכל (כי הם הפקר) אלא כמות שמשמשת אתכם לכמה ימים.

נזכיר שאפשר לאכול פירות שביעית איך שרוצים, טרי, מבושל או בשייק. שארית מועטת בצלחת אפשר לזרוק. כמות גדולה יותר שנותרה יש להכניס לשקית ולהניח בפח.

 

אפשר כבר לקנות אוכל או פרחים בחנויות בלי לבדוק אם יש כשרות?

פרחים מותר, אבל בפירות וירקות צריך תמיד לבדוק כשרות בלי קשר לשמיטה:

כי כל ירק ופרי שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות נקרא "טבל" והוא לא כשר.

וכל פרי שנקטף מהעץ בשלוש השנים הראשונות של העץ נקרא "ערלה" וגם הוא לא כשר.

 

האם ט"ו בשבט קובע מתי נגמרות 3 שנות עורלה ומותר לאכול מהפירות?

ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות והוא 'גואל' את העץ מהעורלה שלו. לעומק של העניין ראה "טללי חיים" ט"ו בשבט (עמ' כו).

מי שנטע עץ במהלך שנת תש"פ, בט"ו בשבט מחר העץ 'גדל בשנה' ונכנס לשנה הרביעית שלו. זאת אומרת שהפירות שנמצאים כעת על העץ עדיין עורלה ואין לאוכלם. אבל הפירות שיגדלו מכאן ואילך יהיו פירות שנה רביעית – "פירות רבעי".

פירות שנה רביעית מותר לאכול אחרי שפודים את קדושתם על מטבע. להרחבה ניתן לפנות אליי או לקרוא ברשת.

 

שמעתי שצריך להפקיר פירות של קדושת שביעית בשלב כלשהו, זה נכון?

כן, קוראים למצוה זו "ביעור פירות שביעית". אכתוב עליה בפעם אחרת.

 

"מצוה לטעום בפה מלא מתענוג מתיקות

זיו הקדושה הרעננה של ארץ ישראל"

(הראי"ה, אורות ישראל ט, ט).

 

ט"ו בשבט שמח ובריא!

ושנשמח בכל הטוב שיש לנו

עורלה בארץ ישראל ובחו"ל / דיני עורלה

איך מחשבים שנות עורלה?

ט"ו בשבט בשמיטה - שו"ת אקטואלי

ב"ה

 

ט"ו בשבט בשמיטה

שו"ת אקטואלי עם הרב יוני דון-יחייא

רב מושב הזורעים

 

מה נעשה בט"ו בשבט השנה, הרי לא נוטעים עצים בשמיטה?

שמיטה דומה לשבת, ונקראת "שבת הארץ" (ויקרא כ"ה). במשך השבוע האדם פועל, משנה ומתקן, והוא פחות פנוי לשים לב לטוב שכבר יש לו. העיקרון של שבת ואיסורי המלאכה הוא להתענג מהקיים ולקבל באהבה את מה שיש לנו.

גם בשמיטה, ט"ו בשבט השנה הוא הזדמנות לשים לב לכל הטוב שכבר יש בארצנו היפה, גם בלי שנוסיף לה שתילים ופרחים. להתפעל מהארץ, להודות על הזכות לחיות כאן, כמו ההתרגשות של עולה חדש שציפה זמן רב לגור בארץ ואינו מקבל זאת כמובן מאיליו.

השמחה מתבטאת גם באכילה מפירות ארצנו, כמו שנוהגים רבים בט"ו בשבט.

 

האם ט"ו בשבט קובע איזה פירות קדושים בקדושת שביעית?

לא. בשונה משנים רגילות, השמיטה חלה מראש השנה תשפ"ב ועד סופה, בכ"ט באלול, ללא קשר לט"ו בשבט (שבת הארץ ד, ט).

ולכן כל פרי שהתחיל לגדול בשנת השמיטה, יש בו קדושת שביעית. כמעט כל הפירות המצויים כעת התחילו לגדול בשנה הקודמת ואין בהם דיני שביעית. יוצאי דופן הם לימון, שסק ותפוז ננסי שחלקם התחילו לגדול השנה ויש בהם קדושת שביעית.

 

האם להפריש תרומות ומעשרות מהפירות הגדלים בחצרי?

כן, צריך להפריש. הארץ כבר נמצאת בשמיטה ולכן אין לשתול ולזרוע. אך הפירות הם 'תוצרת' משנה שעברה. הם אינם הפקר ולכן יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בברכה, בלי הברכה השניה של 'מעשר שני' (קטיף שביעית, פכ"ג).

ירקות שונים מפירות. בירקות מה שקובע לאיזה שנה הם שייכים הוא הסוף, הלקיטה מן הקרקע. ולכן בכל הירקות ועלי התבלין יש קדושת שביעית (ילקו"י טו, מ). יש להפקיר אותם ולאפשר גם לאחרים לקחת. ולכן הם פטורים מתרומות ומעשרות.  

 

האם גם בירקות שקונים בחנויות יש קדושת שביעית?

רוב התוצרת המשווקת שייכת ל'היתר המכירה' וכד' ואין בה קדושת שביעית. אלא אם כן כתוב "קדושת שביעית" או "אוצר בית דין".

 

נטעתי עץ בט"ו בשבט לפני 3 שנים. האם אחרי ט"ו בשבט ניתן לאכול מפירותיו?

כמו שלמדנו, בפירות מסתכלים על ההתחלה, ולא על השלב הסופי (קטיף). ולכן רק מה שיתחיל לגדול אחרי ט"ו בשבט מותר באכילה, כלומר בפירות הקיץ.

אגב, זה לא משנה באיזה תאריך נטעת את העץ, בט"ו בשבט, לפני כן או אחרי כן. משום שסופרים שנות עורלה לפי השנים (תשפ"א, תשפ"ב וכו') ולא לפי היום שבו נטעת את העץ. ומסיימים לספור תמיד בט"ו בשבט (הלכות הארץ עמ' 128).

לדוגמה, אם נטעת עץ מתישהו בשנת תשע"ט (עד ט"ו באב) -

תשע"ט נחשבת שנה ראשונה לעורלה. תש"פ שנה שנייה. תשפ"א שנה שלישית, שמסתיימת רק בט"ו בשבט שלאחריו (תשפ"ב).

 

"מצוה לטעום בפה מלא מתענוג מתיקות זיו הקדושה הרעננה של ארץ ישראל"

(הראי"ה, אורות ישראל ט, ט).

 

ט"ו בשבט שמח ובריא!

ושנשמח בכל הטוב שיש לנו.