האם יש עולם הבא אחרי החיים ברחם?

המשל הנפלא של הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי בספרו "גשר החיים" (תחילת חלק ג'):

 

אילו היה האדם בעת היותו עובר מקופל במעי אמו, כשראשו בין ברכיו, פיו סתום ואוכל דרך טבורו מן המוכן לו, אילו היה אז בירחי הקדם שלו במדרגת 'ההתפתחות' של בני אדם עלי אדמות - אין כל ספק שהיה רואה אז את כל העולם ומלואו רק כחלל הבטן.

ותקופתו ההיא שהיתה לו אז משוכה וארוכה מאוד, היתה בעיניו תקופת כל החיים 'הארוכים' של האדם. עולם יותר רחב מן חלל הבטן לא היה יכול לתאר.

וכששני אחים תאומים בהיותם עוברים בבטן היו חוקרים ושואלים זה לזה 'מה יהא עמהם אחרי צאתם מרחם'? בשום אופן לא היו מקבלים מושג כל שהוא מכל העומד להתרחש איתם ומכל אשר תראינה עיניהם ותשמענה אוזניהם פה על האדמה.

וכשנתאר בנפשנו ששני האחים התאומים, אחד מהם מאמין במסורת של עתידות החיים של אחר היציאה מהבטן, והשני ה'משכיל' איננו מאמין אלא רק במה ששכלו משיג ואין לפניו אלא 'העולם הזה' שאותו מרגיש. היו מתווכחים ומתנגחים בהשקפתם העתידית לא פחות מכל אותה ההתנגשות בחיי אדם עלי אדמות בין הצד המאמין שאין חידלון לאדם (גם וביחוד לעתידו) לבין הצד הכופר שמדמה שאין לאדם אלא עולמו העכשוי.

וכאשר יגיד האח המאמין את אשר קיבל בקבלה שבצאתם מרחם יוולדו לחיים חדשים יותר מרווחים, ויספר את אשר מקובלו לו במסורה: שיאכלו אחרי כן דרך פה, ויראו למרחוק דרך עיניים, וישמעו דרך אוזנים, רגליהם רגל ישרה, ובקומה זקופה ילכו מרחקים על כדור ארץ גדול, בו ימים ונהרות וכו', מצמיח ומגדל, וממעל לו רקיע וצבא השמים וכו' וכו' - הלא האחר השני, שאיננו מאמין אלא במה שהוא משיג, כמה ילעג 'לתם' המספר דברים שאין להם שחר, ויאמר לו: רק פתי יאמין להמון דברים ושטויות והבלים כאלה שאין השכל מבינם.

ובכל מה שיוסיף 'המאמין' לספר מכל התכונה הרבתי שיראו בעולם הזה - כך יוסיף אחיו 'המשכיל', להתל בו ולשחק ממנו.

ומה לפי דעתך אתה, אח מתמשכל - שואל לו המאמין - יהיה איתנו לכשנצא מהבטן?

הדבר פשוט ומובן מעצמו: לכשיפתח חלל עולמנו נתנתק מכאן, המקום בו אתה אוכל ושותה מן המוכן, הרי תיפול אל התהום שממנו לא תשוב עוד והיית כלא היה - משיב לו המשכיל בפשטות.

עודם מדברים, ותיבקע אדמת הבטן. ה'תם' התחיל להתחלק. נשמט ונפל החוצה. האח הנשאר בבטן מזדעזע ל'אסון' שקרה לאחיו, ומתייפח עליו מרה: הוי אחי, איכה? איך נפלת שדוד. תומתך ותקוותך 'שזוהי חבלי לידה' - היתה בעוכרך לבלי להתאמץ ולהאחז שלא תשמט תהומה.

בעוד שהאחד מילל לאובדן אחיו - הגיע לאוזניו קול הבכי של הנופל בגיחו מרחם, והתחלחל לקול ילל אחיו. ויאמר: 'אוי' זה היה גינוחו האחרון בצאת נפשו... ובה בעת שבצד האחד בבטן ילל ואנחה על מות האח – בצד האחר, בבית הילוד, הילולא וחינגא: ההורים הקרובים שמחים וצוהלים: "מזל טוב מזל טוב, ילד יולד, בן ניתן לנו!".

וכשם שהמציאות מראה שחיי ימי העיבור הם אמנם רק מעבר לחיים יותר רחבים ומרהיבים - כך, וביותר, גם החיים הזמניים על האדמה אינם גם הם אלא מעבר לחיים יותר רחבים ומזהירים, שאין מושג למו בחיי האדם הכלוא במסגרת גוייה פעוטה בהשגה מצומצמת.

ואם גדול הפער בין "עולם הבטן" לבין "עולמנו הזה", גדול פי הרבה יותר, ללא שיעור, ההפרש בין עולמנו הזה לבין העולם הבא, אשר תמצא הנשמה לכשתצא ממסגרתה.

* תודה רבה לאיילה סויסה, ה׳ ישמרה ויברך אותה, שהביאה בפנינו את המשל הנפלא. 

 מהו מוקד "קדושת החיים"?

'קדושת החיים', שזכיתי להיות בין הרבנים המשיבים שלו, הוא מיזם המציע מענה למשפחות הנדרשות להכריע בשאלות הלכתיות מורכבות ודחופות בנוגע לבן משפחה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים.
בין היתר מפעיל המיזם קו טלפון פתוח למענה מיידי, 24 שעות ביממה, ומופעל ידי רבנים שהתמחו בתחום זה בשיתוף אנשי מקצוע (רופאים ומטפלים).

רקע:
עם התפתחות הרפואה ועליית תוחלת החיים, הפך העיסוק בשאלות הנוגעות לקדושת החיים תכוף ורלבנטי־מתמיד. יכולתה של הרפואה לתת מענה למצבים רפואיים מורכבים ולהאריך את חייו של האדם יצרה מציאות מורכבת:
אנשים רבים שבדרך הטבע היו מסיימים את חייהם מוקדם יותר, מתמודדים עתה עם מגוון מחלות ומורכבויות רפואיות. מלבד זאת, העולם הרפואי עובר שינוי מתמיד ביחס אל רצון המטופל ורצון משפחתו, בכל הנוגע לשאלות הקשורות לסוף חייו של האדם, וגם שינויים אלה משפיעים על תכיפות הנושא והרלבנטיות שלו.
כתוצאה משינויים אלו, משפחות רבות נדרשות לעיתים להכריע במצבים מורכבים מאוד:
כאשר אחד מיקיריהם מצוי במצב רפואי קשה והן נדרשות להחליט על המשך הטיפול בו ואופיו. המצב הופך מורכב שבעתיים כאשר מדובר על חולה הסובל ייסורים קשים. במצבים מעין אלה,
בני המשפחה – ולעיתים אף החולים עצמם – חשים אובדי עצות ואינם יודעים מהי הדרך הנכונה הן במישור ההלכתי הן במישור המוסרי. לא עוד אלא שהניסיון מורה כי משפחה שנאלצה לקבל החלטות הרות גורל אלו לבדה, ממשיכה גם לאחר מכן – לאחר פטירת יקירם – להתייסר בשאלה האם נהגו נכון.

נוכח מצב זה, יזם מכון פוע"ה את הקמתו של אגף חדש אשר יעסוק בכל נושאי קדושת החיים ויציע הדרכה בתחום לבני משפחה ולחולים – פסיקה הלכתית הנובעת הן מהיכרות מעמיקה עם הידע הרפואי הרלבנטי, הן עם קשת הדעות ההלכתית. המיזם מבקש לאפשר לכל משפחה הנתונה במצבים קשים כאלה לקבל מענה הלכתי זמין ומיידי, הכוונה, ייעוץ וליווי:
כיצד לנהוג? אילו פעולות מותר לעשות או ראוי לעשות? ומאילו פעולות אפשר להימנע או מחויבים להימנע?

לטובת המענה בשאלות קשות אלו, הוכשרה קבוצת רבנים והוקם קו טלפון המציע מענה לכל אורך שעות היממה בעבור כל מי שנדרש לכך. תשובתם של הרבנים והדרכתם מתקבלות לאחר בירור רפואי מעמיק ובמידת הצורך – בשאלות חריגות – לאחר התייעצות נוספת עם גדולי ישראל.
כידוע, פסיקת הלכה נדרשת לחיבור בין המציאות האישית של השואל ובין הידע ההלכתי של הפוסק. כדי שהרבנים המשיבים יוכלו לקבל החלטות נכונות, מקיימים רבני המכון שיתופי פעולה עם קבוצת רופאים ואחיות שנרתמו למשימה ומסייעים בידי הרבנים להבין את תמונת המצב הרפואית במלואה – במיוחד במצבי לחץ מעין אלה. הידע הרחב של רבני המכון, ההלכתי והרפואי, ומערך הקשרים שלהם, עם גדולי הפוסקים מזה ובכירי הרופאים מזה, מאפשרים להם לסייע לציבור המגוון הפונה אליהם.

חזון:
"אני אמית ואחיה" (דברים לב, לט). הקב"ה יוצר נשמות ומורידן לעולמנו; משמגיע זמנן, הוא נוטלן לבית עולמן. שלושה שותפים ליצירתו של האדם, כפי שלימדו חז"ל, וגם בסוף ימיו של האדם עלי האדמה שלושה שותפים: בני המשפחה, הרופאים והרבנים.
חזוננו קשור לשלושת השותפים הללו: בני המשפחה יכירו וידעו כי השאלות ברגעים קשים אלו אינן שאלות מוסריות ורפואיות גרידא אלא הן במיוחד שאלות הלכתיות כבדות משקל, שאלות של חיים ומוות פשוטו כמשמעו; העולם הרבני יכיר את המקורות הרבים העוסקים בשאלות אלו, את דרכי הפסיקה השונות ויעורר את הציבור לחשיבות שאלת רב בסוגיות קדושת החיים; הרופאים יכירו את השקפת עולמה של היהדות בנושא מורכב זה, יבינו את המשמעות הרוחנית והדתית של סוגיות אלו, ויפעלו בשיתוף פעולה עם פוסקי ההלכה (בהתאם ל"חוק החולה הנוטה למות, תשס"ו–2005, אשר מבקש להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים לבין ערך רצונו של האדם וחשיבות איכות החיים). אנו רואים שליחות גדולה בחיבור בין שלושת השותפים הן כדי לא להאריך את סבלו של האדם שלא לצורך, הן כדי לא לקצר את ימיו חלילה.
רבני המכון:
הרבנים המשיבים התמחו בסוגיות אלו במסגרת השתלמות שנתית שעסקה בצדדיה השונים של קדושת החיים. במהלך ההשתלמות התקיימו שיעורים מגדולי הפוסקים בתחום, הרצאות מבכירי הרופאים, ביקורים בבתי חולים וכן סדנאות לראי הנפש.

תפילות ווידוי לחולה - נוסח עדות המזרח / מוקד "קדושת החיים"

 

תפילות ווידוי לחולה - נוסח אשכנז / מוקד "קדושת החיים"

 

דיני גוסס - מוקד "קדושת החיים"