ב"ה
הלכות לראש השנה
תשפ"ג
הבאה עלינו לטובה
הרב יוני דון-יחייא
ערב החג – ערב ראש השנה (יום ראשון)
מתי עושים פרוזבול?
אפשר לחתום עליו ביום ראשון בבוקר (ערב חג) ביחד עם התרת נדרים. בבית הכנסת
יהיו לציבור טפסים של פרוזבול.
אפשר לחתום גם עכשיו על טופס, או באופן מקוון.
https://harav-eliyahu.co.il/prozbul/
יש עניין לעשות שמיטת כספים?
זה הידור יפה, חוץ מחתימה על פרוזבול נותנים כסף לנזקקים בתור הלוואה,
שאחרי ראש השנה משמטים אותה ומוותרים עליה.
אפשר לתרום למשל ב"נדיבי ארץ"
https://givechak.co.il/31085?ref=ri
אפשר להעביר גם דרכי לנזקקים בפייבוקס או בביט.
מתי מותר לטפל בגינה כרגיל?
אחרי ראש השנה יהיה מותר לזרוע ולעשות שאר מלאכות בגינה.
הירקות בגינה אינם קדושים ויש להפריש מהם
תרומות ומעשרות.
אבל הפירות שנמצאים על עצי הפרי הם בקדושת שביעית, ויש להפקיר
אותם ולנהוג בהם בקדושה. ואין צורך להפריש מהם תרומות ומעשרות.
יש לי זיתים ואני רוצה למסוק אותם, מותר?
פירות שביעית הם הפקר לכל ואסור לבעלים לקטוף הכל לעצמו. "כרמך
לא תבצור".
הדרך הנכונה היא לעשות אצלי "אוצר בית דין" שעל-ידו יהיה
מותר לך למסוק לתועלת הרבים וגם לעצמך.
מתי מתירים נדרים?
מי שנמצא בבית הכנסת יעשה התרת נדרים בסיום התפילה. מי שהחמיץ, יעשה
התרה אחרי ראש השנה. או שיסמוך על "כל נדרי" ויאמר בפיו את המילים ולא
יסתפק בשמיעת החזן.
האם גברים נוהגים לטבול במקוה?
יש נוהגים לטבול ביום שלפני ראש השנה לקראת החג (רמ"א
תקפא, ד).
יש דגשים בהדלקת נרות חג?
אם אפשר, ראוי להכין את הנרות ליום השני של ראש השנה לפני החג.
יש להדליק מראש נר נשמה או אש אחרת, שמהם ניתן יהיה להעביר אש במוצאי
חג ראשון להדלקת הנרות. כדאי נר של 26 שעות או יותר, שיחזיק עד צאת הכוכבים.
האם מברכים שהחיינו בהדלקת נרות?
בנות אשכנז נוהגות לברך שהחיינו בשני הלילות. בלילה השני רצוי להניח
בסמוך לנרות פרי חדש שאותו יאכלו בסעודה, או ללבוש בגד חדש, ולכוון גם עליו בברכת
שהחיינו (מ"ב
תר, ד).
לבנות ספרד יש מנהגים שונים: לפי הרב עובדיה יוסף עדיף שנשים לא יברכו
שהחיינו (ילקוט
יוסף). לפי הרב מרדכי אליהו נשים מברכות בשני הלילות (קצש"ע של
הרב סי' קכט).
מה לומדים בסעודה?
יש נוהגים לקרוא משניות של מסכת ראש השנה בסעודות (חיי אדם קלט,
ו). ואפשר לומר בכל סעודה פרק אחד של משניות, מכיון
שיש במסכת 4 פרקים, וכך מסיימים בראש השנה את כל המסכת.
יום ראשון של ראש השנה (יום שני)
יש דגשים למי שאינו חש בטוב ומתפלל
בביתו?
ניתן לתקוע בשופר ולהתפלל מוסף החל
מ-9:30 והלאה. תחילת הבוקר הוא זמן של דין, ואין ליחיד את אותו הכוח שיש לציבור (שו"ע תקצא, ח ומ"ב)
יחיד אינו נופל אפיים על הרצפה באמירת
"ואנחנו כורעים".
יש בעיה לישון ביום?
יש מנהג שלא לישון במהלך היום בימי ראש
השנה (רמ"א
תקפג, ב; ילקוט יוסף). הכיצד? מי שיכול, טוב שיקום לפני הנץ החמה שחל השנה ב-6:35 (אבל אין חובה - הליכות שלמה ח"ב א, כג).
אחרי חצות היום (12:30 השנה)
אפשר לנוח, בפרט אם המנוחה תמנע עצבנות אחר כך ותסייע לריכוז בתפילות.
מותר להתקלח?
ראש השנה הוא חג ארוך בן
יומיים, ואדם רגיל בימינו חש צער ללא מקלחת. על כן מותר להתקלח במים פושרים שאין
החום מורגש.
יש להשתמש בסבון נוזלי ולא לסחוט את
השיער בידיים אלא במגבת. אפשר להסתרק עם מברשת רכה של תינוקות שאינה תולשת שערות (ועי' שש"כ יד, א-ח). מי ששערה ארוך ורגילה להסתרק, נכון
שלא תשטוף את שערה כדי שלא תיכשל אחר כך באיסור תורה של סירוק (פניני הלכה ה, יא).
אפשר לעשות הכנות ליום השני של החג?
אין היתר לעשות פעולה של הכנה מיום
ראשון ליום שני של חג. אמנם ניתן להקל להוציא בצהריים – אבל לא לקראת הלילה –
מאכלים מהמקפיא כדי שיפשירו (עי' פסק"ת
תקג, א). אם אפשר, עדיף לשומרם מראש במקרר כדי להימנע מפעולת ההפשרה (עי' שש"כ י, י).
הכנת הנרות, הדלקת נרות ושאר ההכנות
לסעודת הלילה, מותרות רק משעת צאת הכוכבים – 19:05 השנה (עי' שש"כ מד, ג). אין לשטוף כלים, לשים אוכל על האש או הפלטה, לערוך את השולחן וכד' לפני
רדת הלילה.
יום
שני של ראש השנה
יש דגשים בהדלקת הנרות?
העברת אש מותרת רק מאש דולקת. אסור
להדליק גפרור (שו"ע תקב,
א ומ"ב ד).
אין לכבות את הגפרור, מכיון שכיבוי לא
הותר ביום טוב. יש להניחו על נייר כסף וכד', באופן שאין סכנת שריפה חלילה. (בה"ל תקיא, ד)
איך מקיימים מצוות שופר כהלכתה?
שמיעת קול שופר היא המצוה העיקרית
בראש השנה.
בזמן התקיעות עצמן אין לדבר כלל (מ"ב תקצב, י). לכתחילה אין לדבר דיבור שאינו חלק מהתפילה, מרגע שמברכים על השופר
ועד סוף התקיעות בחזרת הש"ץ, כי ברכת השופר חלה גם על התקיעות הללו (שו"ע תקצב, ג). הורים, נא שימו לב שילדיכם נשארים לידכם ולא מתקרבים לתוקע, זה
מבלבל אותו.
האם אשה חייבת לשמוע שופר?
מן הדין נשים פטורות, כיון שזו מצות
עשה שהזמן גרמא (שו"ע
תקפט, ג). אבל כבר נהגו הנשים לבוא ולשמוע תקיעות שופר (שו"ת רע"א א; ילקוט יוסף תקפט, ה). ניתן להשתתף
בתקיעות שאנו מקיימים בשכונות המושב (זמנים יפורסמו בהמשך). מי שאינה יכולה
להגיע לתקיעות, פטורה ואינה צריכה לעשות התרת נדרים (עי' דגמ"ר יו"ד ריד; ילקוט יוסף).
אשה שמגיעה לתקיעות, יכולה להסתפק בשלושים
תקיעות, שהם עיקר הדין. ולכן אם היתה בתקיעות הראשונות אינה צריכה להישאר לתקיעות
במוסף.
אם הגיעה בסוף התפילה ושמעה שלושים תקיעות,
די בכך, למרות שלא שמעה את ברכת 'לשמוע קול שופר'. שאין הברכות מעכבות. במקרה כזה,
למנהג אשכנז תברך לעצמה ברכת "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו", אם
יכולה להספיק לברך לפני שיתחילו התקיעות. ולמנהג עדות המזרח אשה אינה מברכת על
תקיעת השופר (פסק"ת
תקפה, ח).
גבר שנמצא בבית הכנסת והחמיץ כמה
תקיעות, יצא ידי חובה אם שמע שלושים תקיעות.
מי שמעוניין/נת לשמוע שופר בביתו
כי אינו שומע את התקיעות המתקיימות בשכונה – יש רבים שישמחו לבוא לביתך לתקוע. נא
פנה מבעוד מועד אליי או לאחד מהמופיעים ברשימה המפורסמת בנפרד.
לקריאת חוברת חגי תשרי עם הדרכות
מפורטות לכל החגים –
https://torat-haim.blogspot.com/2022/01/blog-post_30.html
לשנה טובה, בריאה ומתוקה תכתבו
ותחתמו
לאלתר לחיים טובים וארוכים ולשלום
בספרם של צדיקים גמורים בתוך
כלל עם ישראל!