 |
| תודה לשלומי קקון, מתוך אתר פיקיויקי |
ב"ה, מנחם-אב תשפ"ב
שו"ת
תשעה באב
הרב יוני דון-יחייא
שלום!
כל מפגש שבין שבת
ומאורע אחר הוא מרתק בעיניי, ומלמד על מעלת השבת ועל המאורע. השנה ט' באב יוצא
בשבת. מכיוון שאין להצטער ולהתאבל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון, י' באב.
הלוואי שהלכות אלה
יהיו בגדר 'לימוד תורה' בלבד ולא נצטרך ליישם אותם, כי ייבנה בית המקדש עוד השנה!
דיני השבת
האם יש הלכות מיוחדות לשבת הקרובה?
"שבת חזון" חלה השנה בט' באב, וקדושת השבת גוברת על חשיבות
הצום. מנהג ארץ ישראל שלא להראות שום אבילות בשבת ולכן לובשים בגדי שבת כרגיל, אוכלים
בשר ושותים יין. מסיבה זו גם את הסעודה השלישית עושים כרגיל, למרות שזו גם
הסעודה המפסקת (שו"ע תקנב, י).
מותר ללמוד תורה גם בשבת אחר הצהריים, למרות שבשנה רגילה יש מחמירים (מ"ב תקנג, י).
אשכנזים נמנעים מדברים שבצינעה,
דהיינו אישות, חוץ מליל טבילה שמותר (שו"ע תקנד, יט ומ"ב).
האם אפשר להביא את ספר הקינות לבית
הכנסת במנחה?
חלק מכבוד השבת הוא שאין מכינים בה
משהו למוצאי שבת. ולכן מי שמעוניין להביא את הקינות בשבת, ישתמש בהם בשבת ויקרא
מעט פסוקים ממגילת איכה וכד' (מקראי קודש הרב הררי עמ' 353).
איך עושים את המעבר בין שבת לבין הצום?
יש זמן ביניים – מהשקיעה ועד צאת השבת. מצד אחד עדיין לא יצאה שבת, אבל
יש ספק אם כבר הגיע הלילה. בזמן זה שומרים על כבוד השבת ביחד עם זהירות שלא לפגוע
בצום שמהווה ציפיה למקדש.
לכן אין לחלוץ את נעלי השבת, ומצד שני יש לסיים את הסעודה ולהפסיק
לאכול ולשתות לפני השקיעה, 19:32 השנה (שו"ע ורמ"א תקנג, ב). נציין שהזמנים של שקיעה וצאת השבת משתנים קצת לפי איזורים שונים בארץ.
וכן אין לרחוץ את הידיים או את הגוף, אבל אחרי שירותים ניתן ליטול
ידיים כרגיל (חיי"א קלו, א; פניני הלכה ט, ד).
איך מוציאים את השבת?
בשעה 20:11 שבה יוצאת השבת, יש לומר בפה: "ברוך
המבדיל בין קודש לחול", לחלוץ נעליים ולהחליף לבגדי יום חול שכבר לבשת לפני
כן, כי אין לובשים בגדים מכובסים (רמ"א
תקנג, ב).
אין עושים הבדלה על כוס יין ואין בשמים, אבל מדליקים נר של הבדלה
ומברכים "בורא מאורי האש". מי ששכח לברך במשך הלילה, לא יברך
למחרת על הנר (שו"ע תקנו, א ומ"ב). בסוף הצום נקיים את החלק השני של ההבדלה על כוס יין.
יש מקומות שמאחרים מעט את תפילת ערבית כדי שאנשים יספיקו להתארגן
ולהגיע.
אם נחוץ לשתות מים בלבד במהלך הצום, בלי אכילה, אין לעשות הבדלה
על הכוס (שו"ע רצט, א).
אם נחוץ לאכול, יש לעשות הבדלה לפני האכילה, ולאו דווקא מיד במוצאי
שבת. נכון להבדיל על מיץ ענבים, שאינו משמח כמו יין. אין אומרים את הפסוקים
שבתחילת ההבדלה, אלא "בורא פרי הגפן", "בורא מאורי האש" (אם
מבדיל בלילה ולא ביום) וברכת "המבדיל" (מקראי קודש הרב הררי עמ' 356).
בסיום ההבדלה יש לשתות 'מלוא לוגמיו', דהיינו לגימה גדולה – כרבע כוס רגילה (עי' מ"ב רצו, ט; הגר"א נבנצל י-ם במועדיה עמ' ריט).
גם אשה יכולה להבדיל לעצמה במקרה הנ"ל?
כן. ותשתה מהכוס, אף אם בשאר השנה היא מקפידה שלא לשתות מכוס ההבדלה (שו"ע רצו, ח ומ"ב לה; צי"א יד, מג).
דיני הצום
מהו איסור רחיצה בצום?
אין להתקלח ואפילו לא לרחוץ ידיים או פנים (עי' שו"ע תקנד, ז). גם השנה
שנשארים כלים לא שטופים משבת, ניתן לשטוף רק למחרת מחצות היום (אול"צ ג, כט), ויש שהקלו בזה
וישתדל שידיו יירטבו כמה שפחות (מעין אומר ד,
ז).
רחיצה שאינה לתענוג מותרת: נטילה של בוקר עד סוף האצבעות, בלי כף היד,
ולאחר שניגב קצת את ידיו יכול להעבירם על עיניו ופניו לנקותם. וכן מותר לנקות עם
מעט מים לכלוך שבעיניו. אחרי שירותים אפשר ליטול ידיים עד סוף האצבעות כדי לברך.
כהן שעולה לדוכן נוטל כל ידיו כרגיל (שו"ע
תקנד, י-יא; מ"ב תריג, ז).
מותר לנקות במים תינוק שהתלכלך; אם היד התלכלכה, מותר לרחוץ את המקום
המלוכלך, ואם צריך אפשר גם עם סבון (פניני הלכה).
אחרי חצות היום (בשעה 12:45) מותר להכין אוכל למוצאי הצום, גם
אם כרוך בכך שטיפת מאכלים או כלים (שו"ע
תקנד, ט ומ"ב; תקנט, י).
מותר לנעול סנדלי שורש?
כן, כי האיסור הוא ללבוש נעל או סנדל שיש בהם עור. חומרים אחרים
מותרים (מ"ב תקנד, ל). ויש מהדרים שלא ללבוש נעל נוחה וחזקה, כמו למשל סנדלי שורש (שע"ת יא, ועי' מ"ב תריד, ה).
מותר לצחצח שיניים?
אין לצחצח שיניים. מי שמצטער מאוד בלי צחצוח, יכול לצחצח בלי משחה
ובזהירות שלא לבלוע כלל (מ"ב תקסז, יא).
האם ישנים על הרצפה?
ראוי שלא להתענג גם בשכיבה. לכן יש שנהגו לישון על הארץ עם אבן מתחת
לראש (שו"ע תקנה, ב), ויש שהחסירו כרית אחת (רמ"א). למעשה, די בהורדת המזרון לרצפה, וטוב לשים אבן מתחתיו.
אבל מי שקשה לו או שמצטער מכך, יכול לישון כרגיל (רמ"א ומ"ב ו').
דיני איש ואשתו?
יחסי אישות אסורים. בערב נוהגים כל
דיני הרחקות, וביום רק נגיעה של חיבה והרחקת המיטות. הרב עובדיה יוסף מיקל בלילה
כמו ביום (שו"ע
תקנד, יח ומ"ב לז; חזו"ע עמ' שז).
כדאי לחולים להתייעץ מראש עם הרופא האם הם צריכים לקחת את הכדור גם
בצום או שניתן לדלג עליו.
מי שיכולה לצום אבל מחויבת לבלוע כדור במהלך הצום – תבלע ללא מים. או
עם מעט מים כגון בכוסית קטנטנה של שתיה חריפה (תשובות והנהגות ג, קנו). או עם משקה מר
שאין ממנו הנאה, למשל לשים במים 2 שקיות תה רגיל, ללא סוכר, עד שיהיה מר (עי' כה"ח תקנד, לד).
האם חולה פטור מהצום? ומה עם מעוברת
ומניקה?
ביום כיפור מותר
לאכול רק במקרה של סכנה או חשש סכנה, אבל בתשעה באב לא גזרו צום על חולה (שו"ע
תקנד, ו). אמנם חולשה או כאב-ראש שנובעים מהצום, אינם פוטרים מלצום.
השנה ט' באב חל בשבת ונדחה ליום
ראשון, ולכן מקילים יותר במקרה של קצת חולי או מיחוש (בה"ל תקנט, ט).
על כן מעוברת או מניקה שמרגישה מעט רע, או שמתמעט קצת החלב, תשתה
ותאכל כל מה שנחוץ לה. עם זאת, כל מקרה לגופו. לכן מומלץ לחולה, מעוברת ומניקה
לפנות לרב לפני ט' באב או במהלך הצום כדי לקבל תשובה לפי מצבם הספציפי. נזכור
שכשם שאסור להקל ללא הכרח בצום, כך אסור להחמיר ללא צורך בצום.
מי שפטור מהצום
שותה ב'שיעורים' קטנים?
לא, אין צורך
לשתות בשיעורים קטנים כמו ביום כיפור (ערה"ש תקנד, ז; שבה"ל ד,
נו). מי שמעונין לשתות ולאכול ב'שיעורים' כדי שייחשב שעדיין צם, ויוכל
לומר 'עננו' בתפילה ולעלות לתורה, רשאי לעשות כן, אם אין סכנה בדבר (עי' מרחשת א,
יד; פסק"ת תקסו, ו).
מהו איסור סיכה?
אין למרוח שמנים
על הגוף. אבל משחה רפואית מותרת, וכן דאודורנט (עי' שו"ע
תקנד, טו; פסק"ת תקנד, יד).
מה עושים כל היום? איך מעבירים
את הזמן?
אין לעסוק בדבר שאינו הכרחי ואינו קשור לחורבן. וכלשון הפוסקים:
"שיהא יושב ושומם באבילות של ירושלים, ולא בדברים אחרים המשמחים ומסיחים מן
האבילות" (בה"ל תקנט, י).
לכן נכון שלא לעשות שיעורי בית או לכתוב עבודה, לקיים ישיבת-ועד
שגרתית, לקרוא ספר רגיל, לראות סרט, לעשות סיבוב עם חברים, להכין פעילות או שלטים
לבני עקיבא (עי' שו"ע תקנד, כא; ערוה"ש
יו"ד שפד, ט; מ"ב תקנט, מא).
אבל מותר ורצוי ללמוד תורה בדברים עצובים או קשורים
לחורבן, למשל: מגילת איכה ומפרשיה, מדרש איכה, נבואות החורבן בירמיהו, ספר איוב.
אגדות החורבן במסכת גיטין (דף נ"ה והלאה), שבת (דף נ"ה), סוטה (דף
מ"ח והלאה) ובבא בתרא (דף ס'). וכן הלכות ט' באב והלכות אבילות.
מותר לקרוא ולראות סרטים על החורבן, השואה או הגירוש מגוש קטיף.
מי שקשה לו לעשות אחד מהדברים
הנ"ל, וגם קשה לו לישון, יכול להקל ולקרוא בספרי מוסר כמו 'מסילת ישרים' (עי' יבי"א
יו"ד ב, כו). ויכול לומר תהילים אחרי חצות היום, כי זו תפילה ולא לימוד; ולרפואת
חולה מותר גם לפני חצות (עי' פמ"ג תקפד, א; מ"ב תקנד, ז; נטעי גבריאל עה, כב).
האם יש מנהגים
נוספים בצום?
כן. נוהגים במידת האפשר שלא לשבת על כסא רגיל עד חצות
היום אלא על שרפרף נמוך או על הרצפה, כדרכם של אבלים. אבל אדם חלש או זקן או
מעוברת ומניקה, שקשה עליהם הישיבה על הרצפה, יכולים לשבת על כסא רגיל. גם כשיש
צורך, כמו באוטובוס או במקום העבודה, מותר לשבת על כסא רגיל (שו"ע תקנט, ג; עי' ערוה"ש יו"ד שפז, ג; נטעי גבריאל
סח, ט).
אין אומרים "שלום" או "שבוע טוב" בט' באב כיון שאיננו שרויים בשלום ובשלימות
אלא באבל על החורבן. לכן אין לשאול "מה שלומך" וכד' אלא אם מדובר בחולה.
מי שאינו מכיר את ההלכה ואומר שלום, עונים לו בשפה רפה כדי שלא לפגוע בו (שו"ע תקנד, כ, מ"ב מא; הליכות שלמה ג, טו).
מה מותר אחרי חצות היום?
הדברים שאסורים מן הדין בט' באב, אסורים כל היום עד צאת הצום. אבל
דברים שאסורים רק מכוח המנהג, הקלו בחלק מהם לאחר חצות היום (עי' חזו"ע עמ' שג). כגון לשבת על
כסא, להדליק אורות ולהכין סעודה למוצאי הצום.
האם מותר לעשן?
אסור לעשן בכל השנה. ואין מדובר
בהחמרה אלא בדין גמור (שבה"ל
י, רצה ושאר הפוסקים).
בכל אופן, מי שהתמכר ונחוץ לו מאוד לעשן, יכול לעשן בט' באב אחרי חצות היום,
בצינעה בתוך ביתו (מ"ב
תקנה, ח).
צאת הצום
מתי מסתיים הצום?
במושב הזורעים נוהגים כשיטה שהצום יוצא 20 דקות אחרי השקיעה, השנה זה 19:52. יש מקומות שנוהגים 5 או 10 דקות מאוחר
יותר.
מדוע עושים קידוש לבנה במוצאי הצום ולא לפני כן?
כדי לבשר את הנחמה, כי במוצאי ט' באב נולד בן דוד (באר היטב תקנא, כה). יש מהדרים
ליטול ידיים ג' פעמים ולאכול משהו לפני קידוש לבנה, כדי לברך על הלבנה מתוך שמחה (ראה פסקי תשובות תקנא, לא).
כדי לאכול יש לעשות הבדלה על הכוס לפני כן.
איך עושים הבדלה?
עושים הבדלה מקוצרת: מברכים על יין או מיץ ענבים "בורא פרי
הגפן" ואת ברכת "המבדיל בין קודש לחול". אין ברכה על בשמים (שו"ע תקנו, א ומ"ב ג).
אשה שרוצה לאכול, יכולה להבדיל לעצמה ואינה צריכה
לחכות שבעלה יחזור (עי'
לעיל סע' יז). אשה
שלא הבדילה אבל בעלה יצא ידי חובת הבדלה בבית הכנסת, עדיף שתבדיל לעצמה, אך אם קשה
לה בעלה יבדיל בשבילה (מ"ב
רצו, לו; ילקוט יוסף רצו, יג).
יש
מנהגי אבלות אחרי הצום?
שריפת המקדש החלה בט' באב והסתיימה
בי' באב. לכן יש מעט מנהגי אבילות בצאת הצום. אבל השנה הצום נדחה ל-י' באב כך
שמוצאי הצום הוא י"א באב.
לכן מותר להתספר, לכבס, להתרחץ במים
חמים ולשמוע מוזיקה. אבל אשכנזים נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין עד הבוקר (רמ"א תקנח, א ומ"ב ד';
מקראי קודש; חזו"ע עמ' תיד).
כל
המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה! (תענית ל, ב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה