ב"ה
ט"ו בשבט בשמיטה
שו"ת אקטואלי עם
הרב יוני דון-יחייא
רב מושב הזורעים
מה נעשה בט"ו בשבט השנה, הרי לא
נוטעים עצים בשמיטה?
שמיטה דומה לשבת, ונקראת "שבת
הארץ" (ויקרא
כ"ה).
במשך השבוע האדם פועל, משנה ומתקן, והוא פחות פנוי לשים לב לטוב שכבר יש לו. העיקרון
של שבת ואיסורי המלאכה הוא להתענג מהקיים ולקבל באהבה את מה שיש לנו.
גם בשמיטה, ט"ו בשבט השנה הוא
הזדמנות לשים לב לכל הטוב שכבר יש בארצנו היפה, גם בלי שנוסיף לה שתילים ופרחים. להתפעל
מהארץ, להודות על הזכות לחיות כאן, כמו ההתרגשות של עולה חדש שציפה זמן רב לגור
בארץ ואינו מקבל זאת כמובן מאיליו.
השמחה מתבטאת גם באכילה מפירות ארצנו,
כמו שנוהגים רבים בט"ו בשבט.
האם ט"ו בשבט קובע איזה פירות קדושים
בקדושת שביעית?
לא. בשונה משנים רגילות, השמיטה חלה מראש
השנה תשפ"ב ועד סופה, בכ"ט באלול, ללא קשר לט"ו בשבט (שבת הארץ ד, ט).
ולכן כל פרי שהתחיל לגדול בשנת
השמיטה, יש בו קדושת שביעית. כמעט כל הפירות המצויים כעת התחילו לגדול בשנה הקודמת
ואין בהם דיני שביעית. יוצאי דופן הם לימון, שסק ותפוז ננסי שחלקם התחילו לגדול
השנה ויש בהם קדושת שביעית.
האם להפריש תרומות ומעשרות מהפירות הגדלים
בחצרי?
כן, צריך להפריש. הארץ כבר נמצאת
בשמיטה ולכן אין לשתול ולזרוע. אך הפירות הם 'תוצרת' משנה שעברה. הם אינם
הפקר ולכן יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בברכה, בלי הברכה השניה של 'מעשר שני' (קטיף שביעית, פכ"ג).
ירקות שונים מפירות. בירקות מה שקובע לאיזה שנה הם שייכים הוא
הסוף, הלקיטה מן הקרקע. ולכן בכל הירקות ועלי התבלין יש קדושת שביעית (ילקו"י טו, מ). יש להפקיר אותם ולאפשר גם
לאחרים לקחת. ולכן הם פטורים מתרומות ומעשרות.
האם גם בירקות שקונים בחנויות יש קדושת
שביעית?
רוב התוצרת המשווקת שייכת ל'היתר
המכירה' וכד' ואין בה קדושת שביעית. אלא אם כן כתוב "קדושת שביעית" או
"אוצר בית דין".
נטעתי עץ בט"ו בשבט לפני 3 שנים.
האם אחרי ט"ו בשבט ניתן לאכול מפירותיו?
כמו שלמדנו, בפירות מסתכלים על ההתחלה,
ולא על השלב הסופי (קטיף). ולכן רק מה שיתחיל לגדול אחרי ט"ו בשבט
מותר באכילה, כלומר בפירות הקיץ.
אגב, זה לא משנה באיזה תאריך נטעת את
העץ, בט"ו בשבט, לפני כן או אחרי כן. משום שסופרים שנות עורלה לפי השנים
(תשפ"א, תשפ"ב וכו') ולא לפי היום שבו נטעת את העץ. ומסיימים
לספור תמיד בט"ו בשבט (הלכות
הארץ עמ' 128).
לדוגמה, אם נטעת עץ מתישהו בשנת
תשע"ט (עד ט"ו באב) -
תשע"ט נחשבת שנה ראשונה לעורלה.
תש"פ שנה שנייה. תשפ"א שנה שלישית, שמסתיימת רק בט"ו בשבט שלאחריו
(תשפ"ב).
"מצוה לטעום בפה
מלא מתענוג מתיקות זיו הקדושה הרעננה של ארץ ישראל"
(הראי"ה, אורות
ישראל ט, ט).
ט"ו בשבט שמח
ובריא!
ושנשמח בכל הטוב שיש
לנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה