ב"ה,
מרחשון תשפ"ב
איפה כדאי לקנות בשמיטה?
יוני דון-יחייא
אני קוראת מילים לא ברורות על ירקות
ופירות, כמו "גבול עולי מצרים", "יבול שישית" – מה זה אומר?
בצורה פשוטה: הכיתובים האלו מסבירים שמדובר
בתוצרת כשרה בשמיטה, וכוונתם שאין במוצר קדושת שביעית, ואפשר להשתמש בו
כרגיל. דוגמאות: "יבול שישית", "גבול עולי מצרים", "מצע
מנותק", "היתר מכירה" ועוד.
רק אם כתוב "אוצר בית דין",
"קדושת שביעית" או "אוצר הארץ", זאת אומרת
שהמוצר קדוש בקדושת שביעית ויש לגביו כללי שימוש מיוחדים.
מהי המדיניות של רשתות המזון הגדולות
בשמיטה?
רוב המקומות מוכרים בעיקר תוצרת של היתר
מכירה. לעומת מקומות חרדיים שאינם מביאים היתר מכירה.
אני מניח שברשתות שקשורות לחרדים כמו
"אושר עד" ו"יש חסד" לא יביאו היתר מכירה, ואילו
ב"שופרסל" כן יביאו. מכל מקום, חלק מהרשתות מתאימות בכל סניף את התוצרת
לקהל הלקוחות שגר באיזור.
המצב בטבריה הוא:
רמי לוי, יוחננוף ושופרסל – היתר מכירה – חקלאות יהודית.
"יש חסד" – בד"צ העדה החרדית – "יבול
נכרי" מערבים, או יבוא מחו"ל.
מעיין 2000 – בד"צ שארית ישראל והרב רווח –
יבול נוכרי או יבוא, ולעיתים אוצר בית דין שהוא חקלאות יהודית.
איפה כדאי לקנות?
חשוב להדגיש: כל מוצר או בית עסק, שיש
לו כשרות מסודרת, הוא כשר וניתן לקנות ממנו. אין לפסול מי שסובר אחרת ממך. השמיטה
לא אמורה ליצור פילוג ומחלוקות. השמיטה מסייעת להרגל שנחוץ בכל השנים – לבדוק בכל
דוכן ומכולת אם יש כשרות מסודרת על הפירות והירקות. יהודי הוא ישות בוחרת, מה נכנס
לפיו ומשפיע על נפשו.
יוצא שהשמיטה מרימה את הפה בשתי בחינות –
מה מכניסים אל הפה (כשרות), ומה (לא) מוציאים מהפה בדיבור.
האם אפשר להעדיף בקנייה כשרות מסוימת על
פני אחרת? כן, אבל בלי לפסול כשרויות אחרות (ראו אגרות הראי"ה, שי"ח). "תנאי
יסודי של מדת חסידות הוא, שלא לבזות אחרים שאינם נוהגים בה, כאמור
בירושלמי" (הרב צבי יהודה קוק, אגרות חמדה כ"ג).
דומני שמוסכם על רוב מוחלט של רבני
הציונות הדתית, להימנע ככל הניתן מקניית תוצרת שכתוב עליה "יבול
נכרי" (או בראשי תיבות: י.נ.). מדובר בתוצרת שגדלה בארץ ישראל באדמות של
ערבים. נכון שבכל שנה חלק מהתוצרת מגיעה מערבים, אבל בשמיטה בגלל שחלק מהציבור
מסרב לאכול היתר מכירה, הערבים מקבלים יותר קרקעות והמדינה מגדילה את מכסות היבוא
מחו"ל. הדבר פוגע בחקלאות היהודית.
גם יבוא מחו"ל פחות טוב מאשר תמיכה
בחקלאים היהודיים. וכדאי לדעת שקשה כיום להתפרנס מחקלאות, והענף הזה בישראל זקוק
לחיזוק רציני. החיזוק של אחינו, "וחי אחיך עמך", נושא בקרבו משמעויות
נוספות של חיזוק מצוות ישוב הארץ וההתיישבות; וגם מימד בטחוני – החקלאות שומרת על
27% מאדמות המדינה, ושומרת על עצמאות כלכלית ומדינית שלא להיות תלויים במזון של
מדינות אחרות. רבנו הראי"ה קוק היה מזועזע כאשר קנו מערבים ופגעו בפרנסת
היהודים (אגרת שט"ז).
למה לי להתאמץ לקנות במקום רחוק יותר
בשביל חקלאות יהודית?
בחיים שלנו העמוסים במשימות, רוב האנשים
מעדיפים לקנות במקום נוח, קרוב וזול, מאשר לטרוח ולקנות במקום רחוק שבו יש תוצרת
עם כשרות טובה יותר.
מצד שני, יש לכל אדם ערכים ואידיאלים
שחשובים לו, אלא שמציאות החיים אינה מאפשרת לו להשקיע בהם זמן רב. אחת הדרכים
המעשיות לתמוך במשהו שאני מאמין בו, היא להשקיע בו כסף. כסף מבטא מה שאני כוסף
אליו. דרך כוח הקנייה אדם יכול לחזק דברים שחשובים לו.
ולכן מי שמאמין שחשוב לחזק את החקלאות
היהודית במדינה, ורואה בכך ערך תורני וציוני, כדאי שישקיע מאמץ סביר כדי לקנות
תוצרת בחנות שתומכת בכך.
מה משמעות הכיתוב "שמיטה
לחומרה"?
גופי כשרות חרדיים סבורים שאם נמנעים
מכל תוצרת ישראלית, חוסכים שאלות ובעיות של שמיטה. "שמיטה לחומרה" פירושו
תוצרת של גוים.
לדעתנו אין בכך הידור ולא חומרה. שמיטה
לחומרה היא לקנות דווקא מיהודים, שפועלים לפי הנחיות הפוסקים ב"היתר
מכירה" ו"אוצר בית דין".
האם קניית תוצרת של "היתר
מכירה" היא לכתחילה?
לחלוטין כן. זו אפשרות מעולה לקנייה
בשנת השמיטה ואין בה שום חשש לצרכן. ההיתר מבוסס הלכתית על פי גדולי הפוסקים,
ובראשם מו"ר הראי"ה קוק, הרצי"ה קוק והרב אברהם שפירא זצ"ל. בנוסף,
ההיתר תומך בחקלאות יהודית.
האם להעדיף 'אוצר בית דין' שיש בו קדושת
שביעית?
לעניות דעתי אין בו עדיפות. זוהי אפשרות
טובה כמו היתר מכירה. וגם היא תומכת בחקלאות יהודית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה