שו"ת חול המועד
הרב יוני דון-יחייא
מועדים לשמחה!!
"חול המועד" הוא פרק זמן מיוחד במינו, חלקו קודש וחלקו חול,
כפי שמעיד עליו השם שלו.
זו ההזדמנות המיוחדת שנפתחת בפנינו בחול המועד, לחיות
באוירת חג מרוממת בתוך חיי העולם הזה.
איך מבטאים את שמחת המועד בפועל?
נכון לכתחילה, לגברים ונשים, לאכול פת פעמיים
ביום, בוקר בערב, בכל יום של חול המועד כדי לכבד את החג (מ"ב תקל, א). ואין
בכך חובה למי שאינו מעוניין לאכול פת (גר"ז קפח, י).
טוב לשתות גם רביעית יין לכבוד המועד (עי'
פסק"ת תקל, ה).
האם אומרים את ההוספות של
החג בברכת המזון?
אומרים "יעלה ויבוא". ובסוכות "הרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".
אבל לא מוסיפים
בחול המועד "הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב" (מ"ב תצ, ה).
הטעם לכך הוא שחול המועד נקרא "קודש", אבל אינו "יום טוב" שאסור
לגמרי במלאכה.
אבל בברכה מעין שלוש ("על המחיה")
מוסיפים "ושמחנו ביום חג המצות/הסוכות הזה" (כף החיים רח, סו).
האם מותר לגהץ?
מי שלא הספיק לגהץ לפני החג, יכול לגהץ מה שנחוץ
למועד עצמו. אך אין למסור לחנות מקצועית (פסק"ת תקמא, ג).
האם אפשר לעשות שיעורי בית
ועבודות ללימודים?
אין כותבים שלא לצורך בחול המועד (שו"ע
תקמה, א). אבל "דבר האבד" מותר, כלומר שאם יתעכב עם הכתיבה ייגרם לו נזק
כלשהו.
ולכן אם יש לאדם אפשרות לעשות שיעורי בית או עבודות
לאחר החג, כגון שהם דורשים השקעה מועטת, ידחה את כתיבתם. אבל אם נדרשת השקעה
מרובה, ודחייה עלולה לגרום לו ללחץ או לפגיעה בציונים וכד' – מותר לכתוב במועד.
לפתור תשבצים?
חכמים התירו דבר שהוא "לצורך המועד", דבר
שאדם נהנה לעשותו במועד. ולכן מותר לפתור תשבצים (הרב יוסף צבי רימון).
אז מי שאוהב בנייה יכול לבנות
ספסל ולהרכיב ארון?
לא. יצירת כלים ובנייה היא מלאכה שאין עושים
במועד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה