שו"ת דיני ישיבה בסוכה

תודה ל-Effi B על התמונה

 

ב"ה

שו"ת ישיבה בסוכה

הרב יוני דון-יחייא

 

היכן מדליקים נרות שבת וחג?

אין להדליק נרות בסוכה אלא בבית, כי בדרך כלל הרוח מכבה אותם וגם מחשש שריפה ח"ו (ועי' מ"ב תרלט, ח).

 

מה עושים אם חלק מהסכך עף מהרוח?

בחול המועד אפשר לתקן. ביום טוב ובשבת אסור לתקן את מבנה הסוכה. אם הסוכה לא נפסלה, יאכל בחלקים של הסוכה שיש בהם סכך. ואם אין אפשרות לכולם לשבת מתחת לסכך, או שהסוכה נפסלה, מסתבר שמותר לבקש מגוי שיתקן. משום שחכמים התירו שבות דשבות במקום מצוה (שו"ע שז, ה; מ"ב שמ, ג).

 

מה חייבים לעשות דווקא בסוכה?

נשים פטורות מסוכה (שו"ע תרמ, א). לגבי גברים, שני הדברים המרכזיים שחייבים לעשות בסוכה הם אכילה ושינה.

 

אילו מאכלים חייבים בסוכה?

אכילת לחם או מיני מזונות (עוגות, ספגטי, פתיתים וכד') בכמות של יותר מ'כביצה', חייבת בסוכה (ילקוט יוסף תרלט, יד; פניני הלכה; ועי' מ"ב תרלט, טו). שיעור 'כביצה' הוא נפח של שתי קופסאות גפרורים. בלחם למשל, מדובר בפרוסת לחם אחת.

האוכל בשר או דגים בכמות של סעודה ששבע ממנה, ראוי שיאכל בסוכה (מ"ב טו).

שאר דברים כגון פירות, ירקות ומים מותרים מחוץ לסוכה גם בכמות גדולה. והמהדר לאכול ולשתות כל דבר בתוך הסוכה, תבוא עליו ברכה (שו"ע תרלט, ב).

אמנם מי שנמצא באמצע סעודה בסוכה, ישים לב שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ לסוכה (יחו"ד ה, מח; עי' שעה"צ תרלט, כט).

 

מתי מברכים "לישב בסוכה"?

נוהגים לברך "לישב בסוכה" רק בעת האכילה. אמנם תימנים הנוהגים כדעת הרמב"ם נוהגים לברך מיד עם כניסתם לסוכה, אם בכוונתם לשהות בה.

על איזו אכילה מברכים? על אכילת פת מברכים.

על אכילת מיני מזונות, מנהג עדות המזרח לברך רק על שיעור של קביעות סעודה, שהוא כארבע ביצים (חזו"ע עמ' קלו). ואשכנזים יברכו אפילו על שיעור של כביצה, שהוא נפח של שתי קופסאות גפרורים (מ"ב תרלט, טז, מו). וכן הוא המנהג הרווח.

אמנם יש סוברים שאם אין בכוונתו לאכול לחם או מזונות בשיעור כזה במשך שהייתו הנוכחית בסוכה, אז יברך "לישב בסוכה" על כל טעימה של מזונות, פרי, בשר וכד' (ועי' מ"ב מח). ומי שנהג כך, ימשיך במנהגו.

 

האם מברכים "לישב בסוכה" בהבדלה?

על שתיית יין נוהגים שלא לברך "לישב בסוכה". וכך נוהגים הספרדים גם בהבדלה (חזו"ע עמ' קמ). +

אשכנזים רבים נוהגים לברך, מכיוון שההבדלה נותנת לשתיית היין חשיבות (לוח א"י; חזו"א המובא ברבבות אפרים א, תכח; הרב אלישיב המובא ברבבות אפרים ג, תכד, ד). לכן בסיום ההבדלה, לפני שתיית היין, יברך "לישב בסוכה". ומי שנהג שלא לברך, ימשיך במנהגו.

 

מה מכוונים בברכת הסוכה?

הכוונה הפשוטה בכל מצוה שמקיימים, היא לשם קיום המצוה. מיוחדת מצות הסוכה, שהתורה עצמה פירטה למה יושבים בה – "לְמַעַן יֵֽדְעוּ דֹרֹֽתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהֽוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג). לכן יש לכוון כל פעם שמברכים "לישב בסוכה" כוונה נוספת: זכר ליציאת מצרים, וזכר לענני כבוד שהיו לנו במדבר להגן עלינו (מ"ב תרכה, א).

 

האם מי שיצא מהסוכה מברך שוב בחזרתו אליה?

מי שברך פעם אחת "לישב בסוכה", הברכה חלה על כל הזמן ששוהה בסוכה. ואף אם יצא באופן ארעי לזמן קצר מהסוכה, אינו צריך לברך כשחוזר ואוכל בסוכה. אך אם יצא לדבר חשוב כגון להתפלל או לעבוד, עליו לברך כשחוזר לסוכה וסועד שם (מ"ב תרלט, מז). וכן אם חזר לאחר שעה או יותר (עי' שו"ע הרב תרלט, יג).

אדם שהולך מסוכתו לסוכה אחרת וסועד שם – יברך מחדש "לישב בסוכה" (עי' מ"ב תרלט, מח).

 

מהם דיני שינה בסוכה?

כל שינה צריכה להיות בסוכה, אפילו שינה קצרה באמצע היום, משום שלעיתים היא מספיקה כדי לתת לאדם כוח להמשך היום (שו"ע תרלט, ב).

בנסיעה ברכב, כאשר קשה לנוסע להישאר ער, יש מתירים להירדם כדין 'הולכי דרכים', כשם שבכל השנה אנשים רגילים להירדם בנסיעות (הרב שלמה אבינר באתר 'ספרית חוה' בשם הרב אוירבך והרב אלישיב; בפניני הלכה (סוכות ג, ז) התיר רק למי שנרדם בלי כוונה).

מי שסובל מבעיות בריאותיות או אחרות, כך שהשינה בסוכה גורמת לו סבל – פטור מלישון בסוכה, כדין 'מצטער' (ועי' ברמ"א תרלט, ב).

  

האם חום כבד פוטר מסוכה?

תשובת הרב יעקב אריאל (באתר 'ישיבה'):

"בעקרון גם חום כבד מאוד פוטר מהסוכה. אולם לא כל חום נחשב כבד. רבותינו גרו בטבריה ובבית שאן וישבו בסוכה. בפרט שבימינו יש מאווררים ב"ה ואיתם ניתן לשבת בסוכה וגם בחום ואף ליהנות".

 

האם מטיילים חייבים לאכול ולישון בסוכה?

כן. או לאכול דברים שהותר לאכול מחוץ לסוכה (ראו לעיל). אמנם "הולכי דרכים" פטורים מסוכה, אבל מדובר במי שמוכרח ללכת למקום מרוחק לצורך פרנסתו וכדומה, לעומת טיול שאינו הכרח (אגרות משה או"ח ג, צג).

 

האם מותר לרסס בשבת ובחג כנגד נמלים ויתושים?

אסור להרוג בעלי חיים בשבת ובחג. לכן אין לרסס באופן ישיר על נמלים או יתושים. אך מותר לרסס על הרצפה או לאויר כדי להרחיק מזיקים מהאיזור, תוך זהירות שלא להרוג אף בעל חי תוך כדי הריסוס (ילקו"י שטז, ט; שש"כ כה, ו).

 

האם ניתן לטאטא את הסוכה בחג ובשבת?

אסרו חכמים לטאטא קרקע בשבת ובחג משום שיישור הקרקע מגומות קטנות, שנעשה תוך כדי טאטוא, הוא תיקון של הקרקע ואסור. אמנם התירו לטאטא בית מרוצף שאין בו קרקע. מכאן נדון במצבים שונים בטאטוא הסוכה:

סוכה על שטח מרוצף, בין במרפסת של בנין קומות שמהווה המשך של הבית, ובין בקומת קרקע בחצר מרוצפת – אפשר להקל לטאטא אותה, ויקפיד שלא לטאטא את הקרקע שלידה (עי' ארחות שבת א, תצח, וע"ע שש"כ כג הע' י). ויתכן שאפשר להקל בשעת הצורך גם בסוכה שעל משטח כלשהו כגון מחצלת, דשא, פי.וי.סי וכד'.

סוכה שעל קרקע, אין לטאטא אותה בחג ובשבת.

 

חג שמח!!