שו"ת בניית סוכה

תודה ל-Effi B על התמונה
תודה ל-Effi B על התמונה


 ב"ה, מוצאי יום כיפור תשפ"ג


שו"ת בניית סוכה

 

פיתקא טבא לכם ולכל ישראל!

 

 

מחיל אל חיל!

רבים נוהגים להתחיל את בניית הסוכה במוצאי יום כיפור (עי' רמ"א תרכד, ה ותרכה, א). ויש נוהגים לבנותה לפני יום כיפור ובכך עשיית הסוכה תצטרף להכריע לכף זכות ביום כיפור (עי' שע"ת תרכה, א). לאחר שקיבלנו על עצמנו ביום כיפור לעשות רצון ה', אנו מיד מיישמים זאת בבניית סוכה וקניית ארבעת המינים. ומי שחלש מהצום יכול לעשות התחלה מועטת.

בנוסף, החזרה בתשובה גורמת לבלימה מסוימת של כוחות החיים, שהתפרצו יותר מהראוי להם. כדי לחזק את הנפש, באים ימי הסוכות ומעצימים את הרצון הטוב שלנו, ימים של שמחה של מצוה (עי'  'אורות התשובה' ט, י).

סגולת הימים שבין יום כיפור לסוכות, שהם מלאים בעשייה של מצוה, עד כדי כך שאמרו חכמים (תנחומא, אמור ל): "'ולקחתם לכם ביום הראשון' – ראשון לחשבון עוונות". שעד סוכות אין לישראל שום עוון.

 


בניית סוכה

האם מותר לשים את הסכך לפני שיש דפנות?

לא. כמו בבניית בית, בונים קודם דפנות ואז סכך. גם העושה דפנות ע"י קורות או חוטים, עם רווחים קטנים ביניהם ("לבוד"), צריך לעשותם לפני הסכך.

מי שכבר התקין סכך לפני הדפנות, למנהג האשכנזים עליו להגביה את הסכך ולהחזירו (רמ"א סי' תרלה ומ"ב) וכן דעת הרב מרדכי אליהו (ע"פ הבא"ח ש"ר האזינו, ב); לפי הרב עובדיה יוסף אין צורך בכך (מקראי קודש לרב הררי ג, מא).

 

מהו הגובה המינימלי של הדפנות?

לפחות 80 ס"מ שהם עשרה טפחים. ויש מחמירים כחזו"א שיהיו 100 ס"מ. הדפנות אינן חייבות להגיע עד הסכך שמעליהן (שו"ע תרל, ט).

 

איך עושים דופן של "לבוד"?

התורה חידשה שאפשר לעשות 'דופן' עם רווחים גדולים מכיוון שבסך-הכל רואים שיש כאן מחיצה. יש מחמירים שלבוד מועיל רק בסוכה שיש לה ארבע דפנות (מג"א ומ"ב תרל, ז). אבל מנהג העולם להקל גם בסוכה רגילה, שיש בה שלוש דפנות (ילקוט יוסף תרל, ב ועוד). נחוצים שני תנאים להתיר דופן כזו:

1) הדופן תהיה מדבר יציב כגון קורות עץ, חוטי ברזל חזקים וכד'. חוטים אחרים נוטים לפעמים להתרופף ואינם נשארים מתוחים במשך כל ימי החג. גם אם יטען האדם שהוא יבדוק בכל יום אם החוטים צריכים חיזוק, אין הדבר מועיל בחג ראשון ובשבת, שבהם אסור למתוח את החוטים, מפני שבכך הוא מתקן את הסוכה. לכן יש להשתמש בחוטים חזקים שנשארים מתוחים.

2) הרווח בין קורה לקורה, וכן בין הרצפה לקורה הראשונה, לא יהיה יותר מ-23 ס"מ (שעה"צ תרלג, ו ופסק"ת, שצריך טפח מצומצם וזה יוצא 23.4 ס"מ). למעשה מספיק לשים 4 קורות בכל 20 ס"מ ואז מגיעים לגובה הנדרש של 80 ס"מ.

 

האם ב'סוכות נחלים' שבהן יש כמה מוטות מתכת בכל דופן, יש כבר "לבוד"?

יש כמה סוגים של סוכות נחלים. בחלקן, המרווח בין מוט למוט הוא 22 ס"מ ודופן כזו כשרה. בחלקן יש רווח גדול מדי, של 27 ס"מ, ויש להוסיף חוטים חזקים בין מוט למוט, ככתוב בסעיף הקודם.

 

האם דפנות מסדינים בלבד כשרות?

יש לוודא שהסדינים לא יכולים ליפול, כגון שיהיו מושחלים על מוטות המתכת, או קשורים בחוטים חזקים (עי' שו"ע תרל, י). אם הסדינים מתוחים היטב ואינם מתנודדים ברוח, יש מתירים לכתחילה ויש מחמירים. אך אם הם מתנודדים לצדדים 24 ס"מ או יותר, אין להסתמך על הסדינים. הפתרון הוא להוסיף קורות או חוטים חזקים של לבוד, מהרצפה עד גובה 80 ס"מ, כמו שהוסבר לעיל (עי' מ"ב תרל, מח וחזו"א עז, ו). בדיעבד, אפשר לשבת גם בסוכה כזו ולברך "לישב בסוכה" (ערוה"ש סע' לב, שלמת חיים סי' רנג ועוד).

 

יש לי שתיים וחצי דפנות – זה מספיק?

הדבר תלוי בכמה פרטים. נביא שני מקרים מצויים. במקרים אחרים כדאי לשאול רב. אשמח לבקר אצלכם ולראות את הסוכה כדי לתת תשובה מדויקת.

1) אם יש 2 דפנות שלמות וצמודות זו לזו (כמו האות ר), והדופן השלישית באורך של 56 ס"מ או יותר (שבעה טפחים), הסוכה כשרה. ואפילו אם אינה צמודה לדפנות השלמות (כמו האות ה) (שו"ע תרל, ג ומ"ב יח ושו"ע תרלא, ז).

2) אם 2 הדפנות השלמות מקבילות זו לזו (אחת מול השניה), צריך שהדופן השלישית תהיה מחוברת לאחת מהן, ותהיה באורך של לפחות 56 ס"מ, והסוכה כשרה. זאת בתנאי שלא נשאר רווח של יותר מ- 4.80 מטר (י' אמות) בין שתי הדפנות (רמ"א תרל, ג ומ"ב ס"ק יח).

 

האם דלת הזזה יכולה להיחשב לדופן?

אפשר להשתמש בצד החיצוני של קירות הבית כדופן לסוכה. במקרה שיש בקיר דלת הזזה – כל זמן שהדלת סגורה, הדופן נחשבת שלמה. כאשר הדלת פתוחה, הדופן חסרה (עי' פסק"ת תרל, ג). לכן יש לדאוג מראש שגם כאשר הדלת פתוחה, הדופן נחשבת לכשרה. הדבר תלוי בפרטים שונים בדיני דופן ועל כן מומלץ לשאול רב.

 

הסוכה צמודה לבית והגג עובר מעל חלק מהסוכה – מה דינה?

מותר לבנות סוכה כזו לפי הכלל בחז"ל שנקרא "דופן עקומה". כלומר רואים את הדופן כאילו היא מתעקמת וממשיכה בגובה, עד שמתחברת לסכך הכשר. שני תנאים נחוצים להתיר זאת:

א) המרחק בין הסכך הכשר עד הדופן הוא פחות מארבע אמות, כלומר עד 190 ס"מ.  

ב) בסוכה כזו צריך להיות רצף בין הדופן לסכך. ולכן הדופן תגיע עד למעלה ולא מספיקה דופן בגובה 80 ס"מ שמעליה יש אויר.

גם למעלה, בחלק שבין הסכך הכשר ובין הדופן, צריך להיות רצף בין הגג ובין הסכך הכשר. רווח של אויר (חלק מהסוכה שתחת כיפת השמיים) כשר רק כשהוא זניח, עד 23 ס"מ (עי' שו"ע תרלב, א ומ"ב ד).

גם כשיש פערי גובה – כגון שהגג הפסול בגובה 3 מטר מהרצפה ואילו הסוכה בגובה 2 מטר, והיכן שנגמר הסכך הכשר מתחיל הסכך הפסול (ראו איור, לקוח מספר פסק"ת תרלב, ד) – הסוכה כשרה. הרוצה להדר ימלא את החלק הריק בכיסוי כלשהו, אפילו פסול, כגון בד או יוטה (עי' אש"א סי' תרלב, פסק"ת סע' ד).

 


 האם מותר שהדופן תהיה רחוקה מהסכך?

מותר לבנות סוכה שבצידיה יש סכך פסול שמבדיל בין הסכך הכשר ובין הדפנות. והוא נקרא בחז"ל "דופן עקומה". שני תנאים נחוצים להתיר זאת: א) המרחק בין הסכך לדופן הוא פחות מארבע אמות, כלומר עד 190 ס"מ.  ב) ישנו סכך פסול שמחבר בין הסכך הכשר ובין הדופן. אבל אם יש אויר בשיעור ג' טפחים שהוא 24 ס"מ, הסוכה פסולה (עי' שו"ע תרלב, א ומ"ב ד).

 

מהם החומרים הכשרים לסיכוך?

שלושה תנאים נחוצים כדי שהסכך יהיה כשר: שיהיה עשוי מהצומח, תלוש מהקרקע ולא עבר עיבוד שמאפשר לו לקבל טומאה (שו"ע תרכט, א). לכן פלסטיק, בטון ומתכת פסולים לסיכוך.

קורות עץ דקות כשרות לסיכוך. אבל אם עשו מהן כלי כגון מיטה או כסא, הן מקבלות טומאה ופסולות לסיכוך אפילו לאחר שפירקו אותן לחתיכות (שו"ע תרכט, א-ב).

 

מה דין סוכה שמעליה עוברים ענפים של עץ?

הסוכה צריכה להיות מתחת לכיפת השמיים. אם ישנו עץ שענפיו נמצאים מעל הסוכה, הדבר עשוי להיות בעייתי ולכן כדאי לשאול רב.

 

האם "סכך לנצח" כשר לכתחילה?

לכתחילה אין לשים את הסכך על דבר שפסול בעצמו לשמש כסכך. דין זה נקרא "מעמיד", כלומר מה שמעמיד ומחזיק את הסכך, צריך להיות מחומר שכשר בעצמו לסכך. בדיעבד אם עשו כך, הסוכה כשרה ומותר לברך בה "לישב בסוכה" (מ"ב תרכט, כב; חזו"ע סוכות עמ' מד).

"סכך לנצח" עשוי מקנים דקים המחוברים זה לזה בחוטים. אם החוטים המחברים עשויים מהצומח כגון מכותנה, הסכך כשר (ע"פ בה"ל תרל, א; יחו"ד א, סד). אם החוטים המחברים עשויים ממתכת, שהוא חומר שפסול לסיכוך, אין לאשכנזים לכתחילה לסכך בו (הרב דב ליאור באתר 'ישיבה').

 

האם אפשר לשים סכך על קורות מתכת או על קיר אבן?

אין לשים את הסכך על קורות מתכת, כפי שהוסבר מקודם, מדין "מעמיד". על כן סוכה שהשלד שלה עשוי ממתכת, יש להניח על השלד כמה קורות עץ (שהוא חומר שכשר לסיכוך) ולשים עליהם את הסכך.

אבל מותר לכתחילה להשעין את הסכך על עמודים מבטון או אבן, שבהם לא גזרו חכמים (מ"ב תרכט, כב; מקראי קודש לרב הררי ד, מא).

בנוסף, אין לחבר את הסכך לקיר או לדפנות עם מסמרים או ברגים, כי סוכה צריכה להיות מבנה ארעי ולא כבניית קבע. יש אומרים שאפילו בדיעבד ראוי שלא לשבת בסוכה כזאת (עי' שעה"צ תרלג, ו, מג"א וא"ר).

 

האם ניתן לחזק את הסכך עם אזיקונים מפלסטיק?

כן, מפני שהסכך עצמו נשען על מוטות עץ וכד', שהם כשרים לסיכוך, ואם כן האזיקונים אינם ה'מעמיד' של הסכך. אולם במקום שיש רוחות ובלי חיזוק של אזיקונים הסכך יעוף ברוח מצויה, יש מקום להחמיר ולקשור את הסכך עם חוטים מעץ או כותנה; או לשים קורת עץ מעל הסכך, ואותה לקשור עם אזיקון (שאז האזיקון מחזיק את הקורה שמחזיקה את הסכך, וזה "מעמיד דמעמיד" שמותר - מ"ב תרכט, כו).

 

האם פרגולה יכולה לשמש כסכך מבלי לשים סכך נוסף עליה?

ישנם פרטי דינים רבים בכך. בדרך כלל פרגולה אינה כשרה לכתחילה לסכך ואפשר להתייעץ עם רב.

 

האם ניתן לשים סכך מעל פרגולה?

כאמור, קשה להכשיר פרגולה בתור סכך. הפתרון הוא לשים סכך כשר מעל הפרגולה.

אם קורות הפרגולה עשויות מעץ או מבטון, ניתן לשים ישירות על הפרגולה את הסכך הכשר. אבל אם קורות הפרגולה עשויות ממתכת, שהוא חומר הפסול לסיכוך, יש לשים מעל הפרגולה קורות עץ דקות, ומעליהן לשים את הסכך.

 

האם מותר לבנות סוכה סמוך לשבת?

מפני כבוד השבת, הורו חכמים שלא לעשות מלאכה סמוך לשבת, ואפילו לצורך מצוה כמו בניית סוכה. ניתן לסמוך על הדעות שמתירות עד זמן 'מנחה קטנה', שהוא בערך כשעתיים לפני שבת (ע"פ מג"א, ט"ז וא"ר ריש סי' רנא; והמ"ב תרכה, ב בשם הפמ"ג מתיר רק עד חצות).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה