 |
| תודה ל"כיכר השבת" על התמונה |
ב"ה
שו"ת ארבעת המינים
הרב יוני דון-יחייא
על מה להקפיד בקניית ד' המינים השנה, לאחר שנת שמיטה?
גם בשנה זו
יש לקנות מאדם ירא שמיים או עם כשרות שכתובה עליהם. מי שעבר על איסורי שמיטה
בגידול ד' המינים, אל לנו לחזק את ידיו.
מהם דיני קדושת שביעית בשנה שלאחר
השמיטה?
מתוך ד'
המינים רק באתרוג יש קדושת שביעית. ואם המטע נמכר בהיתר המכירה אז גם באתרוג אין
קדושה.
המגדל
אתרוג בחצרו פרטית, יש באתרוג קדושת שביעית. אבל אם קטיפת האתרוג נעשתה לאחר
שנסתיימה השמיטה (אחרי ראש השנה תשפ"ג), נכון שיפריש עליו תרומות ומעשרות ללא
ברכה (מכון התורה והארץ).
לאחר החג
ניתן לעטוף את האתרוג בשקית ולהניחו באשפה. ניתן גם להכין ממנו ריבה אך לזכור
לאוכלה עד חודש שבט או להפקירה אז. דין זה נקרא "ביעור שביעית" ונרחיב
על כך בבוא העת.
איך קושרים את המינים זה לזה?
מצוה לאגוד
ולקשור לפני כניסת החג את הלולב,
ההדסים והערבות ביחד, בקשר גמור (ולא בקשר של עניבה) (שו"ע תרנא, א). ויש
אומרים שהכנסת המינים לתוך ה'קוישיקלך' שנהוג אצל האשכנזים, מספיקה בתור אגד
(מ"ב ח).
ראוי שגבר
מעל גיל 13 יעשה את האגד (מ"ב תרמט, יד).
האשכנזים
נוהגים להוסיף שנים או שלושה קשרים סביב הלולב עצמו. אבל משאירים את החלק העליון
של הלולב (טפח) פתוח, כדי שיוכל לנענע את הלולב היטב בזמן הנטילה (רמ"א תרנא,
א ומ"ב יד).
יאגוד את
המינים באופן שהשדרה של הלולב תהיה גבוהה לפחות טפח (8 ס"מ) מעל ההדסים
והערבות (שו"ע תרנ). את ההדסים מניחים מימין ללולב ואת הערבות משמאל ללולב,
קצת יותר נמוכות מההדסים (רמ"א תרנא, א).
רבים
מהספרדים נוהגים להניח את ההדסים אחד מימין ואחד משמאל, ואחד באמצע על גבי השדרה,
ונוטה יותר לצד ימין, והערבות אחת מכאן ואחת מכאן, וקושרים (ילקוט יוסף סע' י).
מהי דרך הנטילה של ד' המינים?
כדי לקיים
את המצוה, נוטלים את המינים כדרך גדילתן הטבעית. כלומר שהענף ("עוקץ")
שמתחת לאתרוג יהיה למטה, והחוטם יהיה כלפי מעלה. מחזיקים את הלולב כאשר השדרה שלו
(הצד הקשיח יותר) פונה אל האדם.
למה רבים מרימים את האתרוג הפוך ואחר
כך מיישרים אותו?
בכל מצוה
שמקיימים, קודם כל האדם מברך, ואז הוא עובר לעשיית המצוה. בד' המינים עצם ההרמה
שלהם היא המצוה. הפתרון הוא להרים את האתרוג כשהוא הפוך, ורק לאחר הברכה להחזירו
למצבו הרגיל. פתרון נוסף הוא להרים את הלולב ולהשאיר את האתרוג על השולחן, ולאחר
הברכה להרים את האתרוג ולצרף אותו אל השאר (שו"ע תרנא, ה).
מהו הסדר של הנענועים?
לאחר הברכה
מנענעים את ארבעת המינים. יש כמה מנהגים באופן הנענוע, והנה אחת הדרכים המקובלות:
מקרבים את
הידיים זו לזו, כך שהאתרוג יהיה סמוך לשאר המינים (שו"ע תרנא, יא). מחזיקים
את המינים סמוך ללב, מושיטים את הידיים קדימה ומחזירים אל הלב, וכך עושים שלוש
פעמים. לאחר מכן מסתובבים לפי כיוון השעון (יש שמסתובבים עם הגוף ויש שמסובבים רק
את המינים): בתחילה מסתובבים ימינה ומנענעים שלוש פעמים. פונים שוב ימינה (לצד
האחורי) ומנענעים. ושוב ימינה (לצד שמאל) ומנענעים. לאחר מכן מענענים כלפי מעלה.
ולבסוף כלפי מטה – מחזיקים את המינים סמוך ללב, ואז מושיטים את הידיים כלפי מטה,
ושומרים על המינים ישרים (לא הופכים אותם) ומחזירים אל הלב, וכך עושים שלוש פעמים
(שו"ע תרנא י ומ"ב, ומ"ב מו; בצל החכמה ג, סג; וע"ש דעת
השו"ע שאת ג' הנענועים עושים בסוף הושטת הידיים, ולאחר שמחזירן אליו).
בני ספרד
וקהילות החסידים מנענעים על פי האר"י ז"ל: דרום, צפון, מזרח, למעלה, למטה,
מערב (בה"ט כ).
האם יש צורך לנער את המינים תוך כדי
הנענוע?
למנהג הספרדים
אין צורך לנער את הלולב. הנענוע מתקיים בעצם הושטת היד והחזרתה, כמבואר בסעיף
הקודם. ואשכנזים נוהגים לנער מעט את הלולב תוך כדי הנענועים (שו"ע ורמ"א
תרנא, ט).
האם מותר להניח את הלולב במים ובמגבת ביום
טוב?
יש המניחים
את הלולב, ההדס והערבה במשך היום בתוך אגרטל עם מים כדי שלא יתייבש. ביום טוב, רק
אם המינים הונחו מראש במים, מותר להוציאם ולהחזירם לשם. ואין להוסיף מים לאגרטל
בחג (עי' שו"ע תרנד, א ומ"ב; פסק"ת שלו, כא).
יש רגילים
לעטוף את המינים במגבת לחה. בחג מותר לעטוף אותם במגבת לחה שהוכנה מבעוד יום,
ובתנאי שלא סוחטים אותה כלל. אבל אין להרטיב את המגבת בחג עצמו (פסק"ת תרנד,
א).
האם אבל בשנת אבלות על הורה יכול
להשתתף בהושענות בכל בוקר?
מותר לאבל
להקיף עם כל הקהל את הבימה של בית הכנסת, בכל שבעת ימי החג. מדובר בעיקר בתפילה
ולא בשמחה (עי' חיי"א קמח, יט).
חג שמח!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה