אמירת סליחות בערב לפני חצות הלילה

 

אמירת סליחות בערב לפני חצות הלילה

הרחבה לדברים שנכתבו בספרי "לימים טובים"


לרכישת הספר לחצו כאן


נוהגים ישראל לומר סליחות בשני זמנים עיקריים: לפני תפילת שחרית או בחצות הלילה. "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת, שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי" (איכה ב, יט).

הפוסקים דנו לגבי אמירת סליחות במהלך היום ובעיקר לגבי אמירתם בערב לפני חצות הלילה.

הזמן המובחר לאמירת סליחות הוא בשלוש השעות האחרונות של הלילה לפני עלות השחר. כדברי השולחן ערוך (תקפא, א) "נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים". שהוא עת רצון והקב"ה שט ומשגיח על עולמו (לבוש א'). רוב האנשים ישנים והעולם נקי ושקט. יש מהתימנים שנוהגים כך (ראו רמב"ם תשובה ג, ד).

הפוסקים ציינו שרוב העולם אינם רגילים לקום כל כך מוקדם ומקובל בהרבה בתי כנסת שאומרים סליחות בבוקר לפני תפילת שחרית (עי' מטה אפרים, יא). ונראה לענ"ד שאין סיבה להטריחם לקום מוקדם יותר כי הדבר עלול לפגוע בעירנות ובתיפקוד שלהם במהלך היום. עייפות עלולה להביא גם לחוסר סבלנות ולכעס ויצא שכרו בהפסדו.

ערוך השולחן (סע' ד) מציין שבמקרה של אמירת סליחות בבוקר יש לדלג באמירת הסליחות על ביטויים שקשורים ללילה, כמו "בזעקם בעוד ליל". כדי שלא לומר שקרים לפני ה'. דומני שרוב העולם אינו מקפיד על כך.

זמן נוסף שמקובל לומר בו סליחות הוא בחצות הלילה. לא מדובר בשעה 12 בלילה אלא בזמן שמתפרסם בלוחות הזמנים בכל שנה. בדרך כלל חצות הוא באיזור 12:30 בלילה. גם זמן זה הוא טוב לאמירת סליחות כי לפי המקובלים חצי הלילה הראשון שנעשה חושך בעולם הוא זמן של מידת הדין. מחצות הלילה מתחיל תהליך של סיום הלילה ותחילת האור והוא זמן של מידת הרחמים (עי' מג"א א, ד וכן מוכח ביבמות עב, א).

מי שלא הספיק להגיע לסליחות לפני שחרית, יכול לאומרם במהלך כל היום, עד השקיעה, וכל ארבעים היום של אלול ועשרת ימי תשובה הם ימי רצון ו'המלך בשדה'. (אלף המגן, כד; ילקו"י ד).

יש קהילות שבהן חלק מהאנשים מעוניינים לקבוע את אמירת הסליחות בשעות הערב, כשאינם בעבודה והם עירניים יותר מאשר מוקדם בבוקר. האם מותר לעשות כך?

כמו שכתבנו, הפוסקים הביאו את דברי המקובלים כתבו שתחילת הלילה הוא ביטוי להעדר וחיסרון, לגלות ולצרות. לכן אין הזמן מתאים לעורר בו רחמים.

ביטוי מעשי לכך כתוב בחיי אדם (לג, ג) שאם תפילת מנחה נמשכה עד הלילה, יש לדלג על התחנון כי אין לבקש רחמים בלילה עד חצות. 

לכן פוסקים רבים החמירו מאוד ולא התירו לומר סליחות לפני חצות. בשערי תשובה (סע' א) הביא בשם הרב החיד"א שיש לבטל מניינים כאלה שאומרים סליחות בערב, וגם מי שכבר נמצא שם, לא יצטרף לציבור באמירת הסליחות.

אמנם האגרות משה (או"ח ח"ב קה) כותב שאם יש קהילה שלא מקיימת סליחות בבוקר או בחצות הלילה, ורק מניין סליחות בשעות הערב יגרום להם לבוא, זו שעת הדחק ולא טוב להפסיד לגמרי את הסליחות שמעוררות לתשובה. ולכן יש להתיר להם בתור 'הוראת שעה' לומר סליחות בתחילת האשמורת השנייה של הלילה - בערך ארבע שעות אחרי צאת הכוכבים.

כיום איני מכיר ישוב או עיר בארץ ישראל שאין בהם סליחות בכלל ולכן יתכן שגם האגרות משה לא יתיר לומר סליחות בערב לטובת חלק מהציבור שלא מגיע לסליחות בחצות הלילה או בבוקר. אני מתרגש כל שנה לפגוש ציבור גדול מכל הסוגים, כולל אנשים שאינם מקיימים אורח חיים דתי, שמגיעים בחצות הלילה לאמירת סליחות.

טענה מרכזית של האגרות משה להקל היא שאין מקור בש"ס לאסור אמירת סליחות בערב אלא כך הביאו הפוסקים האחרונים בשם המקובלים. והוסיף שמסתבר שאין בזה איסור אלא שאמירת הי"ג מידות בערב אינה מועילה כל כך.

אכן בדרך כלל איננו פוסקים על פי המקובלים. אבל בעניין סליחות בערב הפוסקים המרכזיים כן הביאו את דברי המקובלים לאסור. מדוע? כי אילו המקובלים היו אומרים רק שהסליחות אינן מתקבלות בשעות הערב, היינו אומרים שמי שנוהג על פי הפשט ולא על פי הקבלה יכול לומר סליחות. אבל יש מקובלים שהסבירו שאמירת סליחות בשעות הערב פועלת פעולה הפוכה ומעוררת ח"ו דינים וקטרוג (שו"ת הרמ"ז ל). ומכיוון שמטרת הסליחות היא לעורר את רחמי ה' (מעבר להתעוררות הלב שלנו), אנו סומכים בזה על המקובלים שיודעים מה מעורר את רחמי ה' ומה מעורר את מידת הדין.

בין הפוסקים שאסרו אמירת סליחות בערב: מגן אברהם (תקסה, ה), משנה ברורה (שם יב) וערוך השולחן (שם ז). הרב מרדכי אליהו במאמר מרדכי (לד, ד), הרב עובדיה יוסף (יבי"א ט, קה סע' ב ויחו"ד א, מו) וכתב שגם הרב חיים פלאג'י אסר. ילקוט יוסף (דיני סליחות ב-ד).

מצד שני, יש מקובלים שסוברים שכבר שעתיים לפני חצות הלילה מתחילה עת רצון (מקדש מלך המובא ביחו"ד הנ"ל).

גם הגר"ז, ראש חסידות חב"ד, כותב בספרו שו"ע הרב (פסקי הסידור סדר תיקון חצות) שניתן לומר תיקון חצות מתחילת האשמורה האמצעית שהיא שעתיים לפני חצות. ומסתבר שאין הבדל בין תיקון חצות ובין הסליחות.

בספר משמרת שלום לרב שלום מקוידנוב (מא, ד) מעיד שכך נהגו כמה צדיקים גדולים. ויש עדויות על כמה אדמו"רים וחסידויות שנוהגים גם בימינו לומר סליחות בערב (וראה מאמרו של הרב לוי קופר בכתב עת צהר).

הרב אורי שרקי אמר שמנהג הפורטוגזים לומר סליחות אחרי ערבית. ויש מי שהעיד שהגרי"ד סולובייצ'יק השתתף במניין סליחות שנעשה בערב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה