מתי טובלים
במקווה בערב יום כיפור?
הרחבה לדברים שנכתבו בספרי "לימים טובים" עמ' 58
לרכישת הספר לחצו כאן
כתב הרמ"א (תקפא, ד) בשם הכלבו שיש נוהגים
לטבול בערב ראש השנה משום קרי.
וכתב המשנה ברורה (ס"ק כו) בשם החיי אדם
שלא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום. וזה על פי הקבלה.
והסברא לטבול מחצות ואילך היא כמו שכתב בערוך
השולחן שאז ניכר יותר שהוא לכבוד החג והיום טוב. ואין זה חובה אלא רק עדיפות ולכן
מותר לטבול כבר מהבוקר, כמו שכתב ערוך השולחן ושו"ת עמק הלכה.
לאור זאת, בספרי "לימים טובים" לא הצרכתי
לטבול דווקא משעה מסויימת. ביסוס הדברים להלן.
הרחבה ומקורות:
1. כתב החיי אדם בהל' יום כיפור קמד, ז:
"מצוה לטבול בערב
יום הכפורים אף על פי שהוא טהור... ועיקר זמן הטבילה לאחר חצות. ומיהו הרוצה
להקדים, לא יקדים משעה ה' על היום שעה אחת קודם חצות".
וצריך לומר
שבהל' ראש השנה הנ"ל (קלח, ה) קיצר ולכן לא כתב מה עיקר זמן הטבילה ומה הזמן
המוקדם ביותר, אלא כתב רק "ולא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום".
גם הקיצור
שולחן ערוך בהלכות יום כיפור (קלא, ו) כתב "ועיקר זמן הטבילה היא לאחר
חצות היום".
2. אמנם בשו"ת עמק הלכה לרב יהושע בוימל (חלק ב סימן כד) דן
באריכות ממתי אפשר לטבול, ונביא מקצת מאמצע דבריו:
"... והנה לשיטת
הרמ"א בסימן תקפ"א ס"ד דטעם הטבילה בערב ראש השנה וערב יום
הכיפורים הוא משום קרי, אם כן בודאי דאין חילוק בין גילוח לטבילה, דהרי גם
בטומאת קרי אי טבל מצפרא שוב יהיה טהור בכניסת יום טוב ושפיר דמי לטבול מצפרא.
אך לשיטת
המהרי"ל הובא בדרכי משה סימן תר"ו ס"ק ג'
דטעם טבילת ערב יום הכיפורים אינה משום קרי רק משום דדמי לגר שנתגייר שצריך
טבילה +הערת המחבר: לכאורה הדבר תמוה, דמאי ענין טבילת ערב יום
הכיפורים לטבילת גר. ואפשר דהכוונה היא להך דקידושין נ"ג ע"א ההוא
בישראל כתיב, וברש"י שם ד"ה ההוא והם קרוים קדש לה' עיין שם, דמבואר מזה
דישראל נקראים קדש, וחיוב טבילת גר לפי זה הוא כמו הנכנס לקדש, קדושת ישראל,
וממילא דביום הכיפורים שישראל נכנסין לקדושת מלאכי שרת, כמבואר בפרקי דרבי
אליעזר, הובא ברא"ש יומא פ"ח סי' כ"ד, על כן צריכין טבילה, דגם
הנכנס מקדש לקדש צריך טבילה, כלשון הש"ס יומא ל"ב ע"א המשנה מעבודה
לעבודה צריך טבילה+ ולכך אף מי שטהור מטומאת קרי בעי טבילה בערב יום הכיפורים עיין
שם היטב, אם כן לדידיה אפשר דבעי טבילה לאחר חצות דוקא, דמצפרא לא מינכרא דהוי
לקדושת יום הכיפורים...".
3. ולמעשה הסיק, בסוף סימן כה: "ולדינא נראה דשפיר דמי לטבול
מצפרא בערב יום הכיפורים כפשטות לישנא דש"ס נזיר דף ד' ע"א
הנ"ל, ואף שראיתי בספר חיי אדם כלל קמ"ג שכתב דעיקר טבילה זו היא
אחר חצות ועל כל פנים לא קודם שעה ה', הנה לא כתב שום מקור לדבריו, ומדברי
התשב"ץ הובא בב"י סי' ת"ר לענין אבל מפורש דגם בבוקר שפיר
דמי לטבול, ועל כן המקיל לטבול בצפרא לא הפסיד".
4. המקור לטבילה אחר חצות, לפי המובא בתוך דברי העמק הלכה הנ"ל, ראה
שם, שלאחר חצות הוא קרוב ליום הבא וניכר יותר שהוא לכבודו.
וכן כתב ערוך
השולחן רס, ו: "... ופשוט הוא דכל דברים אלו רחיצה וחיתוך צפרנים וגילוח טוב
יותר לעשות אחר חצות דיותר ניכר שהוא לכבוד שבת ומכל מקום אם עשה קודם חצות גם כן
טוב דכל שעושה בערב שבת ניכר שהוא לכבוד שבת וכן מפורש בנזיר [ה'.] עיין שם,
ויש שמאחרין הרבה המרחץ והמקוה ואומרים שכן הוא על פי הקבלה וטועים הם ויש לגעור
בהם ואדרבא דאם רק אחר חצות מצוה להקדים [ואין סתירה מרמ"א סוף סימן
רס"ב]".
5. אך גם על פי הסוד יש טעם, כמו שכתב השל"ה הקדוש שער
האותיות (קדושה (קומה), תמב): "ומצאתי בכנפי יונה (ח"א סי' צ"ה),
סוד הטבילה ערב שבת דוקא אחר חצות".
6. מקור לשעה אחרי חצות, ראיתי בכתב העת בית אהרן וישראל (גליון
קג עמ' קכז בהערה) שבשער הכוונות כתב שזמנו שעה קודם חצות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה