שאלות ותשובות - יום ירושלים

 


שאלות ותשובות - יום ירושלים 

 

האם המקום הקדוש ביותר לעם ישראל הוא הכותל?

לא. הכותל הוא מקום קדוש מאוד לעם ישראל, ואינסוף תפילות ודמעות שנשפכו עליו הוסיפו לו קדושה של דורות.

אבל חכמים אמרו "עשר קדושות הן" (משנה כלים א, ו). ומעל קדושת הכותל יש את קדושת הר הבית, ומעבר אליו יש קדושות נוספות של מקום המקדש וכו'.

המקום הקדוש ביותר הוא 'קודש הקודשים'.

 

האם יום ירושלים – כ"ח באייר – הוא יום חג?

כן, זה יום חג של שמחה והודיה לה' על הניסים הגלויים שהיו במלחמת ששת הימים, ועל החזרה ללב הפועם שלנו – לירושלים. וכך תיקנה הרבנות הראשית לישראל. אם נדייק נוסיף שיום זה אינו "יום טוב" כי אין בו איסור לעשות מלאכה כמו בחגים.

 

האם אומרים ביום זה הלל עם ברכה?

כן, בתפילת שחרית יש לומר הלל שלם עם ברכה, בלב שמח.

 

אבל רבים אינם מתיחסים ליום זה כיום חגיגי?

על נס יש להודות גם אם יש כאלה שאינם מכירים בו. כבר חכמים הכירו את התופעה ש"אין בעל הנס מכיר בניסו" (מסכת נדה לא, א).

אנחנו נודה בכל לב ובפה מלא על הטוב והחסד שזכינו לו ועם הזמן יכירו בכך כולם. גם המדינה מכירה ביום זה כיום חגיגי, ב'חוק יום ירושלים', מאז שנת השלושים לשחרור ירושלים.

 

האם ירושלים כולה קדושה או רק העיר שבין החומות?

גם לעיר כולה יש קדושה מסויימת. לדוגמה, יש הלכה שמוכרת מתקופת הקורונה ומנייני הרחוב: אם מתפללים במקום שאין בו ספר תורה, אין נופלים אפיים בתחנון (משעינים את הראש על היד), אלא אומרים בישיבה את נוסח נפילת אפיים.

אבל בירושלים המנהג הוא ליפול אפיים בכל מקום, גם כשאין ספר תורה, כי בכל מקום בירושלים ניתן לחוש כמו מול ארון הקודש.

 

האם יש מצוה לעלות לרגל בימינו בשלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות?

לא, אבל כבר חז"ל כותבים שיש מנהג לבוא לכותל גם אחרי החורבן (שיר השירים רבה ד, ב). בתור זכר למציאות המקורית שהיתה לנו וכדי לעורר את הציפיה למקדש.

ויש דעה מחודשת שהעולה לכותל מקיים מצוה מהתורה של קבלת פני השכינה! (שו"ת משנה הלכות יב, תפב).

 

שבת שלום ומועדים לשמחה לגאולה שלמה!

דמותו המופלאה של הרב שמחה הכהן קוק זצ״ל

🔸אהבת הבריות שמקרינה אור 🔸הולך בדרכו של מרן הראי״ה זצ״ל 🔸תורה מרוממת בלי התנצחויות 🔸נפטר באייר תשפ״ב (תודה לאברהם הרפז על התמונה)

לשון הרע - לא מדבר אליי (חלק א)

🔸 הכח של הדיבור, לשון הרע ורכילות 🔸 לימוד ברמב״ם הלכות דעות פרק ז 


"וגר זאב עם כבש"? זה בידיים שלך / פרשת בחוקותי

 

"וגר זאב עם כבש"? זה בידיים שלך

לפרשת בחוקותי

הפרשה פותחת בתיאור נפלא של הגאולה.

האם אנחנו מבינים את הפסוקים האלה כדברים שיכולים להתרחש בימינו, בדרך הטבע, או שנחוצה התערבות אלוקית מעל הטבע?

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:

וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ...

וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד, וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו).

 

חכמים דנו בשאלה איך ייראו ימות המשיח. והרמב"ם נקט עמדה ברורה בנושא (הלכות מלכים יב, א):

"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג.

וזה שנאמר בישעיה "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ" - משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר, שנאמר "זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם", ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל, שנאמר "ואריה כבקר יאכל תבן".

וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים, ובימות המלך המשיח יוודע לכל לאיזה דבר היה משל, ומה ענין רמזו בהן".

מדוע חשוב לרמב"ם לפסוק בדיון עתידני כזה? ולמה בחר הרמב"ם להכניס נושא השקפתי שאינו מעשי, לספר הלכתי מובהק?

נראה לי שהדיון אינו מופנה לקב"ה באיזה דרך יגאלנו. השאלה מופנית ישירות אלינו.

איך אתה רואה את ה-74 שנים האחרונות? אם ימות המשיח זו תקופה קסומה עם ניסים על-טבעיים, אז אנחנו לא בגאולה ונמשיך לחכות למשיח שיבוא. לכן הרמב"ם מדגיש "אל יעלה על הלב...". כדי שאבין שאנחנו בעומק הגאולה.

הציונות זו פעימה בגאולה. הקמת המדינה זו פעימה ענקית בגאולה. והחזרה לירושלים ומקום המקדש זו עוד פעימה עמוקה מאוד.

איך זה נוגע אליי? האם אני רואה את עצמי כשותף מלא בגאולה שבה "עולם כמנהגו נוהג", או שאני מחכה לגאולה מעל הטבע ואין לי חלק ישיר בה. הרמב"ם כנראה רוצה שנהיה אקטיביסטים, שנפעל עם א-ל לתקן ולקדם כל מה שאפשר.

אשתי שאלה מישהי איך הולך לה במושב. היא ענתה: אני בגיל כזה שאני כבר מבינה שהתשובה תלויה בי, בהסתכלות שלי, ובעשייה שלי במושב. אני יכולה לקבוע כמה טוב יהיה לי.

שבת שלום!