סוכה הצמודה לבית ויש גג מעל חלק מהסוכה
וצירוף שתי 'הלכה למשה מסיני'
הרחבה לדברים שנכתבו בספרי "לימים טובים" עמ' 83
לרכישת הספר לחצו כאן
בספרי "לימים טובים" עמ' 83 כתבתי כך:
סוכה הצמודה לבית והגג עובר מעל חלק
מהסוכה, מה דינה?
אם הקיר של הבית משמש בתור אחת הדפנות
של הסוכה, הסוכה כשרה לפי הכלל "דופן עקומה": רואים את הדופן כאילו היא
מתעקמת וממשיכה בגובה עד שמתחברת לסכך הכשר (בסוכה של דופן עקומה, הדופן שמתחת לתקרה צריכה להגיע עד הסכך ולא
מספיקה דופן בגובה 80 ס"מ שמעליה יש אוויר. במקרה שלנו הדופן היא הקיר של
הבית והקיר מגיע עד לסכך).
זאת בתנאי שהמרחק בין הסכך הכשר (שאין
מעליו תקרה) עד לדופן הוא פחות מארבע אמות, כלומר עד 190 ס"מ. ראו איור (קרדיט: מאיר ראש).
נוסף לכך, צריך שהסכך הכשר יגיע עד
המקום שבו מתחיל הגג של הבית, ולא יהיה שטח שפתוח לאוויר השמיים, כי מרווח של
שלושה טפחים (24 ס"מ) פוסל את הסוכה (ראו שולחן ערוך תרלב, א ומשנה ברורה ד).
כמו שרואים באיור, אין הכרח שהסכך וגג
הבית יהיו באותו גובה. אם למשל הגג בגובה 3 מטרים מהרצפה ואילו הסוכה בגובה 2
מטרים, הסוכה כשרה. הרוצה להדר ימלא את החלק הריק בכיסוי כלשהו,
כגון בד או יוטה (ראו
אשל אברהם סימן תרלב; פסקי תשובות סע' ד).
הרחבה ומקורות
1. הדיון העקרוני לגבי צירוף שתי 'הלכה למשה
מסיני':
במקראי
קודש הררי לרב משה הררי בסופו הביא קונ' רחב בנושא, והביא שיש אומרים שלעולם אין מצרפים
תרי הלכתות (לעניות דעתי לא ברור שיש מי שאומר זאת).
ויש אומרים שלעולם מצרפים ב' הלכתות.
ושיטת רבי עקיבא איגר שרק היכא שהלכה אחת תלויה בשניה
אז אין אומרים צירוף.
2. מהשולחן ערוך תרל, ט מוכח שאומרים בדופן
גם גוד אסיק וגם לבוד, ואפילו לבוד נוסף בסכך.
והסכים לכך המשנה ברורה ולא הביא חולק. אם
כן ודאי שלהלכה אין לומר שלא מצרפים תרי הלכתות כיוון שהשולחן ערוך מיקל.
3. בדופן עקומה יש כבר מחלוקת גדולה,
כאשר הדופן אינה גבוהה ואינה מגיעה לסכך, אם אומרים גוד אסיק ודופן עקומה:
הר"ן מחמיר והטור מיקל.
באנצי' תלמודית [דופן עקומה] כתבו שנחלקו האחרונים
למה הר"ן פוסל, אם בגלל שיטתו שדופן עקומה זה המשך של הכותל ולכן כשיש רווח
אינך יכול ליצור רצף כזה. או כמו שכתב רבי עקיבא איגר מפני שלא אומרים 2 הלכה למשה
מסיני ביחד. אמנם עיין להלן ששבט הלוי דחה פירושו.
השולחן ערוך לא התייחס לכך במפורש.
המשנה ברורה תרלב,
ד מביא בסתמא להחמיר, ויש אומרים להקל. ובמשנה ברורה תרלג, כ מפורש להחמיר.
אמנם שבט הלוי נוטה להקל אבל למעשה גם הוא כתב שזה 'בשעת הדחק' ושיש מקום לא
לברך שם מספק, משמע שלכתחילה לא נקל בזה.
הנה דבריו בשו"ת שבט הלוי חלק ו סימן עה:
... ולהלכה
אם נפסוק באין דפנות מגיעות לסכך דין דופן עקומה דעת הט"ז כהטור להקל, והמגן
אברהם העתיק דברי הר"ן להחמיר ולפי מה שביאר הגרעק"א דלא אמרינן ב' הלכות
היכא דצריכים זל"ז אם כן יש סתירה בדברי מגן אברהם מיני' ובי' דבסק"א
העתיק דברי הר"ן, ובמגן אברהם ס"ק ב' לענין חביט רמי ולבוד ביחד כ' דלא
אמרינן לבוד וחביט להחמיר והוא כתוס' עירובין ט' ע"א ומשמע דמעיקר הדין אמרינן
ב' הלכות יחד, ובמחה"ש שם הרגיש בזה, ומש"כ לחלק בין הלכה דחביט להלכה
דלבוד, לא זכינו לעמוד על טעמו, - אבל למה שכתבתי בטעם השני דהר"ן כ' כן דלית
לי' כלל גוד אסיק לענין סוכה וטעם דמועיל דופן עשרה דכך הלכה בסוכה, ואם כן
א"ש דלהלכה ודאי אית לי' למגן אברהם ב' הלכות ושאני אין דפנות מגיעות לסכך.
והשתא
דאתינא להכי הרי העתיק השולחן ערוך סי' תר"ל ס"ו דיש מכשירים בשפת הגג משום
גוד אסיק, ואף על גב דהתם לא קיי"ל כן להלכה היינו משום דאין מחיצות ניכרות כלל
דעשה על הגג בשפת הבית, אבל במחיצות גבוהות עשרה סוגיא דעלמא כהריטב"א סוכה
ט"ז דטעם דמספיק עשרה טפחים מחיצה הוא משום גוד אסיק, וכבר האריך בפני יהושע
סוכה ד' ע"ב לתמוה על מש"כ הר"ן דלית לן גוד אסיק בסוכה, ועוד מצדד
בפ"י שם דדוקא מדרבנן לית לן גוד אסיק אבל מה"ת גם בסוכה מהני
לכו"ע יעש"ה, - ואם כן בפלוגתת הטור והר"ן פה ההלכה נוטה
למש"כ הטור להכשיר דו"ע באין דפנות מגיעות בשעת הדחק עכ"פ.
ואפי'
למש"כ הגרעק"א דפלוגתתם אם אמרינן ב' הלכות ביחד וכמש"כ ג"כ
בחמד משה מכ"מ סתימת השולחן ערוך ושתיקתו על מש"כ הטור להקל משמע דהסכים
למש"כ הטור וכט"ז, ומידי ספיקא עכ"פ לא נפקא וחייב לשבת אם אין לו סוכה
אחרת, רק לענין ברכה יש מקום שלא לברך מספק דברי הר"ן.
גם הרב אהרן איזנטל רבה של חספין אמר לי שיש
להחמיר בזה.
בהסבר המחלוקת כתב הרב הררי שהר"ן הסביר שתליא
בגדר דופן עקומה: אם הדופן ממשיכה דרך הדופן עקומה (בצורת האות ר) אזי צריך
שיהיה רצף, אבל אם הדופן שבצד כאילו זזה ומתחברת ישירות לסכך הכשר, אז אומרים גוד
אסיק כמו בכל מקרה של דופן רגילה. והר"ן סובר כאפשרות הראשונה ולכן מחמיר.
הרב הררי הביא הסבר אחר לדעה המקילה - הבית יוסף
בדעת הטור, שאין הפסק אויר פוסל אלא בגג הסוכה ולא בדופן. ולא הבנתי מה נקודת המחלוקת
לפי זה.
והנה רבי עקיבא איגר טוען שהר"ן מחמיר כי לא
אומרים תרי הלכתות התלויות זו בזו כמו כאן: כל עוד לא השלמת את הדופן בגוד אסיק,
אינך יכול לומר דופן עקומה אל הסכך.
הרב הררי דן אם לפי זה יש לפסול לפי הר"ן
מקרה מצוי של סוכה שעשויה מחוטי לבוד עד י' טפחים. שצריך לומר בה גם לבוד וגם גוד
אסיק. כנגד השולחן ערוך שהוזכר לעיל. אם זה נכון – אז מוכח שהמשנה ברורה לא סובר כרבי
עקיבא איגר בהבנת דעת הר"ן, כי בסע' ט לא הביא חולק על השולחן ערוך בדין הזה,
ואילו בדין דופן עקומה הביא מחלוקת ואף החמיר.
ונראה שיש ראיה פשוטה יותר – המשנה ברורה כתב (תרלב,
ד) שאם הדופן קרובה לסכך ויש רווח של פחות מג' טפחים, אולי לכולי עלמא כשר. ורבי
עקיבא איגר (לפי המובא בפסקי תשובות סע' ג) חולק על זה כי לא אומרים ב' הלכתות. כעת
נציג דעתו.
המשנה ברורה תרלב,
ד הביא בסתמא את דעת המגן אברהם והר"ן להחמיר בדופן עקומה שלא לומר גוד אסיק,
ובתור יש אומרים הביא את הט"ז ע"פ הטור שמיקל. ובסימן תרלג, כ הביא רק
כר"ן. אם כן הוא מכריע לחומרא.
לאור מה שכתבנו מקודם, נראה שהמשנה ברורה מבין בר"ן
שבדופן עקומה דווקא יש קפידה שנוכל לראות דופן שלמה כדי לומר שהיא מתעקמת.
וכך הבנתי גם את החזון איש (שהביאו הרב הררי
ועוד) שאומר שאפשר שדווקא בדופן עקומה יש קפידה של הלכות ולא בשאר דברים. אבל לא
ראיתי דבריו בפנים.
למעשה יש להחמיר בזה, כמו שהבאנו מהמשנה ברורה,
והרב הררי כתב שכן נראה מכה"ח, החזון איש וספר הסוכה.
4. חבוט רמי. מצוי שקיר הבית משמש כדופן
לסוכה ויש בקצהו בליטה של הגג מחוץ לבית ואז אנו נזקקים לדין דופן עקומה. בד"כ
הגג גבוה במטר או יותר מגובה הסוכה. האם אמרינן דופן עקומה וגם חבוט רמי?
הרב הררי (עי' עמ' 830 ובפ"ה הע' סו-סז)
כותב שלפי המחמירים בכל מקרה של ב' הלכות – פסול. אך לפי הרבי עקיבא איגר נראה
שמותר כי דופן עקומה הוא דין בדופן וחבוט רמי הוא דין בסכך (עי' להלן
בפסקי תשובות). כל שכן שלשאר הדעות שאומרים ב' הלכות, שיש להכשיר כאן.
ולעניות דעתי, כל מי שרואה בדופן עקומה דין מיוחד
שבו צריך רצף של דופן – גם כן מסתבר שיקל כאן כי אין שום חסרון בדופן.
מי כתב על כך במפורש? האשל אברהם בוטשאטש הקל,
וזו לשונו:
... מה
שאין כן כשיש הגעה מכותל לגג בתוך ד' אמות מהסוכה, הגם שהגג גבוה הרבה ומופלג יותר
מד' אמות בגובה מהסכך, על כל זה שייך בזה חביט רמי, והרי זה כאילו הוא בשווי עם
הסוכה תוך ד' אמות, והרי הסוכה כשירה. וכן משמע שם לשון הפנים מאירות ז"ל
שכשאין הדפנות מגיעות לגג דוקא איירי, ע"ש. וכן הוא כדי שלא לאפושי פלוגתא, והרי
הט"ז ז"ל [ס"ק א] מכשיר גם כשאין מגיעות לשום גג, והגם שראוי להחמיר
בכזה שהוא דאורייתא, על כל זה נראה ששייך חביט רמי לכולי עלמא בהנ"ל.
הזכירו אותו הרב הררי, והפסקי תשובות בסי' תרלב. ואילו
ה'בני דוד' (פאלקון) והשדי חמד שמביא דבריו, החמירו שאפילו לפי המקילים
לעיל (הט"ז והטור) דווקא כאן יש להחמיר יותר. ולא עיינתי בדבריהם להבין מה הסברא בזה.
בפסקי תשובות סע' ד
הביא דיוק מהמשנה ברורה להקל:
משנה
ברורה סק"ה: ואם הוא עקום למעלה, ולמטה בסמוך לו יש קורה, ועם הקורה יהיה ד'
אמות, אף על פי שאינו נמשך הקורה ממנו ג' טפחים, כיוון דבגובה רחוק ממנו ג' טפחים,
אין מצטרפין, דלא אמרינן חבוט רמי ולבוד להחמיר.
מדברי
משנ"ב אלו נלמד עוד כלל לענין דופן עקומה המצויה מאד בינינו, בסוכה שאחת משלשה
דפנותיה היא מחיצת הבית, וגג הבית (או המרפסת של השכן) בולט למעלה גבוה מעל הסוכה,
שאמרינן חבוט רמי וכאילו הגג נמצא בקו ישר עם הסכך ואמרינן דופן עקומה (אם הוא פחות
מד' אמות) והסוכה כשירה.
(הערה
22: ... ובשו"ת ארץ צבי סי' מ"ח תולה הדבר במחלו' הנ"ל אי אמרינן תרי
הלכתא, אמנם עפ"י דברי שו"ת רעק"א הנ"ל גם בנידו"ד ליכא
חסרון דתרי הלכתא כי כל הלכה לא צריכה את השניה, ודו"ק).
אמנם יש המפקפקים בזה ולדבריהם אין אומרים דופן עקומה
אאם כן הסכך הפסול והסכך הכשר באותו גובה.
לאור מה שכתבנו, נראה לכאורה שבדין זה יש מקום
להקל מצד הדין. וטוב להחמיר כשאפשר למלא את החלק שמתחת לתקרה בסכך פסול כלשהו כדי
שיהיה רצף בין הסכך הכשר ועד הקיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה