סוכה ישנה
גדר סוכה ישנה
סוכה שנעשתה לשם צל
ולא לשם חג הסוכות.
הלכה כבית הלל (בסוכה
ט, א) שהסוכה כשרה. שסוכה שנבנתה לשם צל כשרה - שולחן ערוך סי' תרלה.
ואם נבנתה 30 יום קודם
החג, מסתמא נעשתה לשם חג ואין צריך לחדש בה (שולחן ערוך תרלו, א).
אומנם הראשונים הביאו
דברי הירושלמי (א, ב) לגבי סוכה ישנה, "צריך לחדש בה דבר", דהיינו
טפח. היינו שיוסיף מעט סכך כשר לשם מצוה.
האם הירושלמי התכוון
לעיכובא?
הבית יוסף (תרלו, א) כותב
שמשמע מהראשונים שהוא לעיכובא, אבל הר"ן כתב שאינו אלא למצוה מן המובחר.
והדרכי משה סק"א
הוסיף שכן כתב ר' ירוחם שהוא למצוה מן המובחר (לכאורה אפשר לדייק מכך שדעת הדרכי
משה נוטה להקל. אך במקראי קודש הררי פ"ו הע' קס כתב שבדרכי משה השלם כתב שמהטור
משמע לעיכובא, והביא גם דברי הבית יוסף, וציין על סוף דברי הבית יוסף שגם רבנו
ירוחם היקל).
לשון הטור והשולחן
ערוך היא שסוכה ישנה "כשרה ובלבד שיחדש בה דבר".
אומנם המגן אברהם סק"א
כתב שאינו מעכב, וכן משמע בבבלי שלא הזכיר דין זה, ודלא כבית יוסף.
וכן הכריע המשנה
ברורה סק"ד לקולא שכך נקטו רוב הפוסקים:
"היינו לכתחלה ולמצוה
בעלמא כדי שלא יבואו להתיר אפילו עשאה מתחלה לשם דירה דאז פסול מדאורייתא וכדלעיל
בסי' תרל"ה".
והרחיב בשער הציון סק"ד:
"מגן אברהם
וט"ז ונהר שלום וחיי אדם ובכורי יעקב, דלא כבית יוסף דסבירא לה דלכל הפוסקים
הוא לעכובא".
וערוך השולחן סע' ב
אף היקל יותר לעניות דעתי, שכתב:
... אינו מדין תורה
ואפילו מדרבנן אין זה הכרח אלא הידור בעלמא [ר"ן ורבנו ירוחם ומגן אברהם]
וראיה מדלא הזכירו בגמ' זה וגם בסוכות גנב"ך ורקב"ש שבסי' הקודם לא
הזכירו זה ומיהו למצוה מן המובחר פשיטא דגם בשם יש לחדש דבר...
וכן כתב הילקוט יוסף
סי' תרלו, שלכתחילה יש לחדש בה דבר למצוה מן המובחר. ואף אם שכחו לחדש בה – יכול לברך
לישב בסוכה.
הברכי יוסף סק"א
האריך בזה והביא דיון אם לשון "צריך" בירושלמי משמעו חיוב ממש או מצוה
לכתחילה או רק מצוה מן המובחר. והביא מכמה גאונים שכתבו שהוא לעיכובא.
מאידך, הביא מהרדב"ז
שציין שהרי"ף והרמב"ם שהשמיטו את הירושלמי – סוברים שאינו להלכה. דומני
שהחיד"א עצמו לא הכריע מה הדין בזה. [אך
הרב הררי ציין אותו בתור מי שכותב שאינו לעיכובא ויש לעיין שוב בברכי יוסף].
למעשה, נראה שדעת רוב
האחרונים להקל, אשכנזים וספרדים, ודלא כשולחן ערוך.
אומנם הרב הררי (ו, נז)
כתב שמכיוון שמרן השולחן ערוך החמיר, וכן דעת כף החיים, לכן נכון לספרדים להחמיר
בזה יותר, ולא יברכו לישב בסוכה! ובהערות כתב שהמברך יש לו על מה שיסמוך.
סוכה שנשארה מסוכות
שעבר, האם נקראת סוכה ישנה?
לשון הטור והשולחן
ערוך, שהיא לשון המשנה (ט, א): "ואם עשאה לשם החג, אפילו מתחלת השנה, כשרה
בלא חדוש".
נחלקו האחרונים אם
הכוונה מתחילת השנה אחרי סוכות, או אפילו מסוכות שעבר.
החיי אדם (קמו, לט) החמיר בזה - למצוה מן המובחר:
"סוכה העומדת
משנה לשנה, כשרה, כיון שנעשה פעם אחת לצל. ומכל מקום כיון שעבר החג, הרי בטלה
העשיה. ואף על גב דמדינא אין צריך שיעשה לשם סוכה כדאיתא בסימן הקודם, מכל מקום מצוה
מן המובחר שיחדש דבר מה בסכך לשם סוכה. ואפילו בטפח על טפח סגי או שילך החידוש
על פני כולה. ואפילו רחב כל דהו. והוא הדין בסוכות הנזכרים בסי' הקודם, מצוה לחדש
בה דבר. ואם עשאה לשם חג, אפילו מתחלת השנה כשרה ואין צריכה חידוש (תרל"ו)".
המשנה ברורה ס"ק ז הביא את דברי החיי
אדם:
"וסוכה העומדת
משנה לשנה אף דמתחלה עשאה לשם החג כיון שעבר החג הרי בטלה העשיה וכמו שכתב המ"א
בסימן תרל"ח סק"ב ואף על גב דכשרה היא שהרי נעשה מתחלה לשם צל העשיה
שהיתה לשם החג נבטלה וע"כ צריך לחדש בה דבר".
ומה שציין למגן אברהם
– אבאר את דבריו. כתב הרמ"א תרלח, א לגבי האיסור להשתמש בעצי סוכה במהלך החג:
"וכל זה לא
מיירי אלא בסוכה שישב בה פעם אחד, אבל אם הזמינה לסוכה ולא ישב בה, לא נאסרה,
דהזמנה לאו מילתא היא (הגהות אשר"י פרק המביא)".
וע"ז כתב המגן
אברהם סק"ב:
"כ' רבנו ירוחם
וכל דינו כמו כן בסכה ישנה ואפי' לא חידש בה דבר ולא נעשית לשם סוכה כמ"ש
בח"א עכ"ל וצ"ל דעכ"פ ישב בה: ונ"ל דמי שיש לו סוכה
בנויה משנה לשנה מ"מ אינה אסורה עד שישב בה בחג אף על גב דכבר ישב בה בשנה
שעבר' מ"מ כשעבר החג בטל' קדושת' וצריך מעש' אחר שתחול קדושתה".
אומנם ערוך השולחן תרלו, א כתב:
עי' חיי אדם שכתב
דבעשאה לשם חג לשנה הבאה צריך לחדש בה דבר ודבריו תמוהים.
במקראי קודש הררי (ו,
הע' קסז) כתב שאת חומרת החיי אדם אפשר היה להבין שמדובר בסוכה שנעשתה מראש
"לצל" עי' בלשונו, אך המשנה ברורה וערוך השולחן לא הבינו כך. ולגבי הסיוע
שהביא המשנה ברורה מדברי המגן אברהם, העיר שהמגן אברהם כתב זאת לקולא שסוכה
משנה שעברה לא נאסרו עציה בשנה זו, ומנין שיאמר זאת גם לחומרא.
עוד כתב במקראי קודש הנ"ל
פוסקים נוספים שחלקו על החיי אדם בזה: הגר"ש קלוגר, החזון עובדיה.
הפסקי תשובות סע' א
הע' 4 כתב שלכתחילה יש לעשות כמשנה ברורה אך אינו מעכב.
וכן כתב הפניני הלכה
ב, יב.
לגבי פרגולה הזכרתי כמה פעמים את
הנושא של סוכה ישנה, ראו במאמרי בנושא.
שאלתי לפני כמה שנים רבנים
אם בפרגולה יש צורך להוסיף בה סכך מדין המשנה ברורה הנ"ל.
מורי ורבי הרב יהושע
בן מאיר אמר לי שזה לא הכרחי.
הרב יוסף צבי רימון
אמר לי שיש מעלה לפקפק חלק מהקורות (או להוסיף קצת סכך כאמור), אך אין חיוב כיון
שרוב הפוסקים כותבים לא כמשנה ברורה.
למעשה, לעניות דעתי מכיוון
ש"יחדש בה דבר" לרוב הפוסקים, וכן הלכה, אינו אלא למצוה מן המובחר. ובנידון
של סוכה משנה שעברה דעת רוב הפוסקים שאינה מוגדרת כסוכה ישנה. לכן בצירוף שני אלה
נכון להורות שאין צורך לחדש בה דבר. והרוצה להדר (כדעת החיי אדם והמשנה ברורה שני
גדולי עולם) יחדש בה דבר.
אופן החידוש
הירושלמי כתב טפח. השולחן
ערוך והאחרונים ביארו שהכוונה לטפח על טפח.
אולם בטור ראיתי שכתב
"... אפילו בטפח על טפחיים סגי". וצריך בירור מנין למד טפחיים. גם לא ראיתי
שהאחרונים מזכירים אותו.
דרך נוספת במקום
להוסיף סכך כשר חדש, היא לנענע טפח על טפח מהסוכה. כך כותב ערוך השולחן בסע' ב: "והחידוש
הוא פשוט שיגביה מעט סכך כשיעור זה ויחזור ויניחנו לשם מצות סוכה". וכן כתב הפסקי
תשובות סע' א.
לגבי נענוע, אין צורך בהגבהה טפח או יותר, שכן כתב במקראי
קודש הררי (פ"ד העל' קד) שרש"י והשולחן ערוך לא כתבו שיעור, וגם הגר"ז
כתב להגביה "מעט" וכן כתב הרב ווזנר ואחרים. ודלא כשו"ת אז נדברו
שכתב ג' טפחים.
אומנם כתב הרב הררי
שבעינן שיגביה את כל הענף ולא חלקו, דזה לא חשיבא הגבהה. ולא הספקתי לעיין
בזה, אבל מ"מ בנידון דידן שהוא רק למצוה מן המובחר ולא לדינא, פשוט לי להקל
בזה. כי זו נפקא מינה גדולה לסכך נצח שלא מסתבר לעניות דעתי שצריך להגביה את כל
הסכך שבדרך כלל זה קשה ומטריח כי מדובר בסככים של כמה מטרים. אלא די להגביה שיעור
טפח על טפח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה