לולב עם קור"א
הרחבה לדברים שנכתבו בספרי "לימים טובים" עמ' 93
לרכישת הספר לחצו כאן
קור"א הוא השכבה החומה שחופה על חלק מהלולבים בחלק העליון
שלהם.
ספרדים רבים נוטלים לולב עם קור"א. מה מנהג האשכנזים בעניין
זה?
בספרי "לימים טובים" עמ' 93 כתבתי כך:
רבים נוהגים לקנות 'לולב
קור"א' שסגור למעלה בקליפה חומה והוא כשר לכתחילה (מאמר מרדכי לרב מרדכי
כרמי, תרמה, ד).
לפי האשכנזים, כדאי להסיר
קצת מהקליפה בצדדים של הלולב, אבל לא בקצה העליון, כדי שעלי הלולב יתנענעו מעט
בזמן נטילתו (ביכורי יעקב א-ט).
נרחיב מעט בנושא.
כתב הרב מרדכי כרמי בספרו מאמר
מרדכי סימן תרמה ס"ק ד:
ויש מחמירין. מתוך מה שכתבנו
בס"ק ג' יתבאר לך דלדעת רוב הפוסקים אין איסור וחשש בזה דהא לפי"רשי ולשאר
פי' שהזכירו התוס' ליכא פיסולא בנחלק גב עלה האמצעי ופיסול נחלקה התיומת לא הוי אלא
בב' עלין האמצעין ובשדרה ולדעת הרי"ף והרמב"ם וש"פ שנמשך מרן ז"ל
אחריהם פשיטא דליכא חששא בהא
ודעת המחמירין שהביא רמ"א
ז"ל הוא ע"פ שיטת רש"י שבסמ"ק לחד לישנא שבפירש"י כמ"ש
בתה"ד וגם הר"ן ז"ל הזכיר דיעה זו וכתב שראוי להחמיר וכ"כ בא"ח
דף קי"ד בשם הרי"ט אשביל"י ז"ל י"עוש.
ונלע"ד דמאחר שמרן ז"ל
פסק כדברי הרי"ף והרמב"ם וש"פ וגם לשאר הפירושים אין חשש איסור בדבר
אין להקפיד כ"כ אפי' על צד חומרא כי כמה פעמים ראיתי שמפרידין העלין העליונים
זה מזה כדי לבדוק אם העלה האמצעי נחלק ונמצא חומרו קולו דהא לפי' הגאונים כל שנפרדו
העלין העליונים זה מזה מקרי נחלקה התיומת והרי נמצאים הרבה אצלינו שכלין למעלה בב'
עלין והם דבוקים זה בזה ע"י דבר אדום וכמ"ש מרן ז"ל בב"י י"עוש
ובבדיקתם אחר העלה האמצעי אם נחלק גבו אם לא הרי הם מפרידין ב' עלין העליונים
ולכן הרוצה לבדוק העלה העליון
יזהר שלא להפריד העלין זה מזה אלא יכול לבדוק אותו בראיה בעלמא וכל שרואה שם דיבוק
ע"י דבר אדום וכיוצא לא יגע בו כדי שלא להפריד העלין הדבוקים שהרי מן הסתם
אז לא נחלק העלה האמצעי ואם נחלק לא נחלק כי אם מעט כנ"ל ועט"ז.
כתב בספר ביכורי יעקב סימן תרמה
ס"ק א:
עליו. לפעמים נמצאים לולבים,
בפרט באותם הגדלים במדינתינו, שמחוברים כל העלים זה בזה ע"י אותו אדום שקורין
פאסט בל"א, והלולב עי"ז הוא כמקל.
ולענ"ד אין נכון לטלו כן,
שהרי בעינן בלולב טפח כדי לנענע בו יוצא חוץ לאגד, שמה שבתוך האגד אין ראוי לנענוע
כמבואר בסוכה דף ל"ב (ע"ב). ומזה הוכיח הריטב"א שם דף ל"ח (ע"א
ד"ה אמר רבא וכן ללולב) דנענוע הלולב הוא קשקוש העלין דוקא, ולא כדעת הגאונים
שהוא הולכה והבאה לבד, ע"ש. וכיון שמחוברים העלים זה בזה הם כמו בתוך האגד ואין
ראוי לנענע, ולכן צריך להפריד רוב העלים. אכן ג' העלים העליונים לא יפריד זה מזה
כמש"כ ס"ק ט'.
ועיין בט"ז ר"ס תרנ"א
(סק"א) דמטעם זה דצריך נענוע כתב שלא יאגוד הלולב למעלה שיעכב נענוע העלין, כש"כ
בזה שמחוברים לגמרי, ותמהני שלא הזכירו הפוסקים מזה, ולכן בודאי צריך להפרידם.
וביו"ט נ"ל שאסור
להפרידם דהוי מתקן, כמו ממעט ענבי הדס ביום טוב המבואר סי' תרמ"ו (ס"ב):
והוסיף הביכורי יעקב בס"ק
ט:
העליון. הנה בהא דנחלק התיומת
רבו הפירושים. לפי' הגאונים שהביאו התוס' (ב"ק צו. ד"ה נחלקה) הוא שנחלקו
ב' עלין כפולים שהם למעלה על השדרה, ודרכן להיות מחובר ע"י אותו דבר אדום שקורין
פאסט בל"א. ואם היו מחוברין ונפרדו פסול, אבל כשהיו מפורדין מתחלה כשר, כן כתבו
התוס' בשמם... [י.ד וראו עוד בדבריו שהביא
8 שיטות מתי נחלקה התיומת פוסלת]
ומ"מ אם אפשר למצוא לולב
שעדיין מחוברין עליו העליונים ע"י אותו אדום שקורין פאסט, הוא מצוה מן המובחר,
שבזה יוצא אליביה דכל השיטות. וכש"כ שאין לו להפרידם לראות אם יש להם ב' עלין שוין שקורין ב' תיומות,
דגם אם יש להם מ"מ כשר אפילו לב"י אליביה דהגאונים, כיון שעדיין מחוברין
הן.
ואם כבר נפרדו עליו העליונים,
אזי יש לחוש לפי' הב"י אליבי' דהגאונים, שלא ליקח אותן הלולבים שהשדרה כלתה בב'
עלין שוין שקורין ב' תיומת, אם העלין נפרדים עד למטה. אבל אם עדיין מחוברים זה בזה
ע"י פאסט מעט למטה סמוך לשדרה, וכש"כ ברובן, א"צ לחוש כלל אפילו לכתחלה...
כתב בספר פסקי תשובות
תרמה, ג:
ואין לחשוש בלקיחת לולב
המכוסה בקורא שמא התיומת חלוקה או סדוקה כהימנק, כי תלינן שמן הסתם לא נחלקה, ואף
אם נחלקה לא נחלקה כי אם מעט שאינה נפסלת בכך, אך יש המהדרים לקחת לולב שאפשר לבדוק
את תיומתו כי חששו לשיטות הסוברים שנחלקה התיומת או נסדק כהימנק פסול אפילו במשהו
(עיין להלן אות ד' ואות י'), וזה מצוי בלולבים שלנו.
ומכל מקום, אלו הלוקחים
לולב המכוסה בקורא יש להם יסודות איתנים על מי לסמוך, אך נכון שיסירו את הקורא בצדדי
הלולב (ולא בראשו) כדי שיוכלו לקיים מצוות נענועים ע"י כסכוס העלים.
ובהערה 13 ציין:
עיין בשד"ח אס"ד
מערכת ארבעת מינים סי' ב' אות א' שכן נוהגים הספרדים שבאר"י לדקדק לקחת לולב
סגור בקורא וגם בין האשכנזים יש הלוקחים לולב כזה, ובאוצר מנהגי חב"ד שכן מנהגם
וע"ע ס' אורחות רבנו
ח"ב מעמ' רל"ב ולהלן שהחזו"א והגריי"ק זצ"ל היו מקפידים
לקחת לולב שאפשר לבדוק התיומת, אך היה פעמים שלא היה מצוי לולב שתיומתו סגורה כהוגן
ולקח הגריי"ק זצ"ל לולב עם קורא, ואמר שאף אם יש קורא בין עלי התיומת,
אין זה 'נחלקה' דהקורא הוי חיבור, עיין שם בארוכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה