ב"ה תשע"ח
קבלת
שבת מוקדמת
פנו אליי כמה תושבים שמעוניינים לייסד מנין לקבלת שבת מוקדמת בשבתות
המאוחרות של הקיץ, כדי שהילדים יוכלו להשתתף בסעודת שבת ולא יירדמו בזמן הסעודה.
הם שאלו האם הדבר מותר על פי ההלכה.
תשובה:
א. נחלקו הדעות בדבר. יש שאמרו שאין להתפלל מוקדם
ואפילו במקום שיש רק מנין מוקדם, עדיף להתפלל תפילת יחיד בזמן הרגיל (הגר"א,
בבה"ל רלה, א).
למעשה אפשר לסמוך בשעת הדחק על המקילים (שו"ע
רסז, א ומ"ב; וכך הורה הרב יעקב אריאל), אם
עומדים בתנאים שכתבו הפוסקים, המובאים להלן.
על כן, עדיף למצוא פתרון חלופי, כגון להרגיל את הילדים לישון בצהרי
יום שישי כדי שיהיה להם כח בליל שבת, או להכין לסעודת השבת שאלות וחידונים על פרשת
שבוע עם פרסים קטנים, כדי שיישארו ערים ומרותקים. אבל אם אין הדבר אפשרי – ניתן
כאמור להתפלל מוקדם.
המנין המוקדם מתאים לשבתות המאוחרות מאוד של הקיץ. בחורף אין סיבה
להקל בזה. וכן בספירת העומר מכיון שהספירה צריכה להיות בלילה ב'צאת הכוכבים' (סי'
תפט).
ב. הדין החשוב ביותר – קריאת שמע נוספת בלילה.
כדי לקיים מצות-עשה מן התורה של קריאת שמע, "בשכבך ובקומך",
יש לומר את שלוש הפרשיות של קריאת שמע (מ"שמע ישראל" ועד "ה'
אלוקיכם אמת" בלי הברכות לפני ואחרי) בבית בלילה, אחרי 'צאת-הכוכבים'. למרות
שאפשר להתפלל תפילת שבת בשעה מוקדמת, אין יוצאים ידי חובת קריאת שמע שנאמרת לפני
הלילה (שולחן ערוך רלה, א). נציין שמצות קריאת שמע שהיא
דאורייתא, חשובה יותר מהתפילה עצמה ומסעודת שבת.
תזכורת. הרבה גברים
שהתפללו במנין מוקדם ציינו שהם שכחו כמה פעמים לומר קריאת שמע בסעודת השבת. על כן
נכון לחלק פתקים קטנים למשתתפי המנין, שמזכירים לקרוא שוב קריאת שמע. ניתן להתרגל
לומר קריאת שמע בסוף הסעודה לפני ברכת המזון וכך ישנו זמן קבוע לדבר (הרב
אברהם דב אוירבך).
אמנם אם ישנם בנים שלא יהיו מסיבה כלשהי בזמן ברכת המזון, נראה שעדיף לומר קריאת
שמע ברגע ששמים לב שהגיע הלילה.
ג. תפילת מנחה מוקדמת.
יש להתפלל מנחה לפני 'פלג המנחה' (שהוא שעה ורבע לפני השקיעה). ברוב
המקומות בארץ, הדלקת הנרות היא כ-20 דקות לפני השקיעה. ואז יש לקבוע תפילת מנחה
כשעה ועשר דקות לפני 'זמן הדלקת נרות' (בקיץ יתכן שצריך להקדים מעט כי היום
ארוך יותר). כדי לסיים את התפילה בזמן.
במושב הזורעים, שזמן הדלקת נרות הוא חצי שעה לפני השקיעה, תתחיל מנחה
כשעה לפני הדלקת הנרות. ויש לפרסם זמנים מדויקים בכל שבוע.
הטעם לכל זה, כדי שלא יהיה תרתי דסתרי – מצד אחד לקבל שבת מוקדם
ולהתפלל ערבית, שבכך מחשיבים את הזמן הסמוך לשקיעה כ"שבת", ומצד שני
להתפלל בו מנחה ובכך להחשיב אותו כ"יום שישי" (מ"ב
רסז, ג).
ד. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות.
יש נשים שרגילות להדליק נרות כשהבעל הולך לבית הכנסת. במנין מוקדם אין
לעשות כן מכיון שהבעל יוצא למנחה לפני 'פלג המנחה' כמובא בסעיף הקודם, ואין אפשרות
להקדים את הדלקת נרות השבת לפני 'פלג המנחה' (שולחן
ערוך רסג, ד). לכן יש לפרסם בלוח הזמנים שהזמן המוקדם ביותר
להדלקת הנרות הוא כעשרים דקות אחרי זמן תפילת מנחה.
סוף זמן הדלקת נרות. גם אשה שאינה מדליקה מוקדם את הנרות,
ראוי שתדליק נרות לפני שיחזור הבעל מבית הכנסת כיון שאצלו כבר שבת (הרב
יהושע נויבירט; ועי' פסקי תשובות רסג לז במהד' החדשה).
עד מתי דולקים הנרות? הנרות צריכים להיות דולקים בשעה
שאוכלים סעודת שבת. ומצוה מן המובחר שידלקו עד הלילה שהוא צאת הכוכבים (מ"ב
רסג, מ).
ה. איסור מלאכה. משעה שהבעל התפלל קבלת שבת, קיבל על
עצמו בכך את שבת ואסור לו לעשות כל מלאכה, למרות שעדיין לא שקעה השמש (שולחן
ערוך רסג, יא). וכן האשה אסורה לעשות כל מלאכה משעה שהדליקה
נרות (שו"ע רסג, י).
אמנם מותר למי שקיבל שבת מוקדם, לבקש מאדם אחר שמקבל שבת בשעה הרגילה,
לעשות בשבילו מלאכה (לכבות אור, לכוון שעון שבת וכד'). זאת מפני שהשני עדיין לא
קיבל שבת ומותר לו לעשות מלאכה (שו"ע רסג, יז ומ"ב סד).
ו. דיני סעודת השבת. אין מתחילים סעודה חצי שעה לפני
הלילה (צאת הכוכבים) כדי שלא ישכח לומר קריאת שמע. אבל אם התחיל לאכול מוקדם יותר,
לא הטריחו אותו חכמים לעצור וסמכו עליו שיזכור לומר קריאת שמע בלילה. לכן לכתחילה
יש להתחיל את הסעודה סמוך לסיום התפילה בלי להתעכב (מ"ב
רסז, ו), ולפרסם בלוח הזמנים באיזו שעה מדובר.
ליל טבילה. אשה שזמן טבילתה בליל שבת, לא תתחיל
לאכול לפני הטבילה (הרב נויבירט, ע"פ הרמ"א יו"ד
קצח, כד).
אכילת פת בלילה. גם אם הסעודה התחילה לפני הלילה,
נכון לאכול שיעור כזית פת (חלה וכד') בלילה, מכיון שיש סוברים שסעודת שבת צריכה
להיות ביום השבת עצמו (מ"ב רסז, ה; ילקוט יוסף).
ז. דבר תורה. מנהג ישראל תורה, לומר דבר תורה
בתפילת ליל שבת. כמובן גם במנין המוקדם יש לקיים דבר תורה. אשתדל להגיע ב"ה
למנין המוקדם לשם כך.
ח. תיאום עם המועצה הדתית. כמובן שמעבר לצדדים ההלכתיים שהובאו
כאן, יש לתאם את כל ענייני התפילה, שימוש בבית המדרש וכו' עם המועצה הדתית, ולתאם
איתם את הזמנים בקיץ שבהם יתקיים המנין המוקדם.
כמו כן נחוץ שיהיה אחראי קבוע במנין שמארגן את הלו"ז
שהוזכר לעיל ומזכיר לציבור את הנאמר לעיל.
שבת שלום ומבורך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה