ב"ה
סוד י"ג מידות הרחמים
מקורות לעיון
להזמנת שיחה על הסוד הגדול של י"ג מידות
הרחמים,
מתאים בפרט לחודש אלול,
נא להתקשר 054-670-2319
הרחבה לדברים שנכתבו בספרי "לימים טובים" עמ' 22
לרכישת הספר לחצו כאן
א. קירבה מתוך משבר – שמות
(פרקים לב-לד)
וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם
וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל.
וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה
ה'...
וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת
לְעַמּוֹ...
וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא
אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ...
וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ.
וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ
וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ...
וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל
רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל
בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.
ב.
סוד הנהגת
היחוד מול הנהגת המשפט – הרמח"ל בדעת תבונות (סע' קסא-קע)
ועד כה עזרני ה' לבאר לך מה שאת צריכה לו בענין
הנהגת השכר ועונש, עתה נבוא לבאר ההנהגה השנית שזכרנו, שהיא ההנהגה המסותרת ההולכת
אל התכלית של השלימות הכללי...
כללו של דבר - שני דרכים הם: דרך השכר ועונש
ודרך המזל, והאדון ב"ה משתמש מהם לפי מה שהוא יודע היותו טוב לעולמו.
בעקבות משיחא שולטת בעיקר הנהגת המזל, ודומה
שבטל הצדק, אך הכל בהשגחה לתיקון הבריאה... שיש זמן שאין האדון ב"ה מנהג
העולם בהנהגת השכר ועונש, אלא בהנהגת המזל, וכמו שביארנו, שהטוב והרע נמשך ובא לפי
עניני ההנהגה לצורך התיקון הכללי. אך ודאי שהשכר ועונש יהיה לעולם הבא, לתת לאיש
כדרכיו וכפרי מעלליו...
הקב"ה מרכיב שתי ההנהגות אלה ביחד, ואף
גזירות המזל לא יבואו אלא על ידי ענין מה המתיחס אל השכר ועונש.
ג.
ברית
כרותה לי"ג מידות – ראש השנה דף י"ז
אמר
רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר הנה אנכי כרת ברית...
"ויעבר
ה' על פניו ויקרא", אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד
שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל
חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם.
ד. רבינו בחיי (פרשת כי תשא)
והנה
בזמן הזה שאנחנו שרויים בגלות ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאתינו, ולא מזבח להקריב
עליו קרבנות, ולא בית המקדש להתפלל בתוכו, לא נשאר לנו לפני ה' בלתי אם תפלתנו
וי"ג מדותיו, ומתוך י"ג מדות אלה למדנו סדרי תפלה ובקשת רחמים מאת אדון הכל
יתעלה.
ה.
לחיות
את י"ג מידות הרחמים – ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש (שער
הענוה פ"א)
ושמעתי
בשם הגאונים כי על כוונה זו [שהאדם יתנהג במדת הענוה להיות עובר על מידותיו ומרחם]
אמרו במסכת ראש השנה "אמר רבי יוחנן ... יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם".
והדבר
קשה שהרי אנו רואים כמה פעמים שאנו מזכירים י"ג מדות ואינם נענים. אלא אמרו הגאונים
כי כוונת "יעשו לפני כסדר הזה" אין הכוונה לבד על עטיפת טלית,
אלא שיעשו סדר המידות שלימד הקב"ה למשה שהוא אל רחום וחנון. דהיינו מה הוא
רחום אף אתה תהיה רחום וכן כל י"ג המידות.
ו. ספר תומר דבורה לרבי משה קורדובירו (תחילת
הספר)
האדם
ראוי שידמה לקונו ואז יהיה בסוד הצורה העליונה צלם ודמות שאילו ידומה בגופו ולא
בפעולות הרי הוא מכזיב הצורה ויאמרו עליו צורה נאה ומעשים כעורים שהרי עיקר הצלם
והדמות העליון הן פעולותיו ומה יועיל לו היותו כצורה העליונה דמות תבנית אבריו
ובפעולות לא ידמה לקונו, לפיכך ראוי שידמה אל פעולות הכתר שהן י"ג מדות של
רחמים עליונות ורמוזות בסוד הפסוקים מי אל כמוך, ישוב ירחמנו, תתן אמת, אם כן ראוי
שתמצאנה בו י"ג מדות אלו, ועכשיו נפרש אותן הפעולות י"ג שראוי שתהיינה
בו.
ז. הלב של הסליחות –
הלבוש לרבי מרדכי יפה (או"ח
סימן תקפא)
... סדר הסליחות שנתקנו, כולם על סדר התפלה של כל היום: כי
הפסוקים שקודם הסליחות הם כנגד פסוקי דזמרה, והסליחות עם
הי"ג מדות שאומרין בין כל אחת ואחת הם במקום תפלת י"ח, שעיקר התפלה
הוא י"ג מדות, ואח"כ נופלין על פניהם כמו אחר כל התפילות ומסיימין
'ואנחנו לא נדע', לכך אומרים אחריהם קדיש שלם עם תתקבל כמו אחר גמר כל תפלות השנה.
ח. למה מוסיפים אחרי י"ג מידות "וסלחת
לעוונינו..."? ספר המנהיג (הלכות תענית עמוד רעה) בשם רבנו תם:
ולפי שאינן חוזרות ריקם היה מנהג לרבינו יעקב מנוחתו
כבוד ז"ל, שתכף שהיה משלימם היה אומר "ונקה - וסלחת לעוונינו וגו'"
בלי להפסיק, שלא להמתין לחזן, להודיע כי הברית כרותה להם ואנו מבקשי' ממנו מה
שהתנה לנו והבטיחנו!
ט. פירוש לכל מידה בי"ג מידות
הוי"ה הוי"ה – מסכת ראש השנה (יז,
ב)
ה'
ה' - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה.
רש"י:
ה' ה' - מדת רחמים, אני מרחם קודם שיחטא, ואני מרחם אחר שיחטא, אם
ישוב.
רא"ש
(פרק
א סימן ה): ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם אני הוא אחר
שיחטא האדם. וא"ת מה צריך האדם למדת רחמים קודם שיחטא.
וי"ל
אף על פי שגלוי וידוע לפניו שסופו לחטוא מתנהג עמו במדת רחמים באשר הוא שם...
אל –
ספר עקידת יצחק - שער נד:
אל. היא מידה שלישית, הוא לשון חוזק ותוקף. כמו
ואת אילי הארץ, והוא גם כן מידת רחמים, כמו שאמר
כי א-ל רחום ה' א-להיך, וכמו שהוכיחו חז"ל מאומרו א-לי א-לי למה
עזבתני, שאין אומרים כן למידת הדין. אבל זה השם הכובש למידת הדין בחזקה להציל
ולהסתיר אשר לא חטאו, או אשר חטאו ושבו בהם.
רחום
– מסילת ישרים פרק ד:
... ואם תאמר, אם כן, מדת הרחמים למה היא
עומדת, כיון שעל כל פנים צריך לדקדק בדין על כל דבר? התשובה, ודאי, מדת הרחמים היא
קיומו של עולם, שלא היה עומד זולתו כלל וכלל. ואף על - פי - כן אין מדת הדין לוקה,
וזה, כי לפי שורת הדין ממש, היה ראוי שהחוטא יענש מיד תיכף לחטאו בלי המתנה כלל,
וגם שהעונש עצמו יהיה בחרון אף, כראוי למי שממרה פי הבורא יתברך שמו, ושלא יהיה
תיקון לחטא כלל, כי הנה באמת, איך יתקן האדם את אשר עיות והחטא כבר נעשה? הרי שרצח
האדם את חברו, הרי שנאף, איך יוכל לתקן הדבר הזה? היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות?
אמנם, מדת הרחמים היא הנותנת הפך השלשה
דברים שזכרנו: דהינו, שיתן זמן לחוטא ולא יכחד מן הארץ מיד כשחטא, ושהעונש
עצמו לא יהיה עד לכלה, ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון
כעקירת המעשה, דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב
ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש - שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ
ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר
ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו, יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר
לו. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו): וסר עונך וחטאתך תכפר, שהעון סר ממש מהמציאות
ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע.
וחנון
– פירוש הריב"א שמות לד, ו:
וחנון גם הוא מענין אחד כי מדת רחום הוא בעת
צרה כי בטרם תגיע צרה הוא מרחם שלא תבא אבל תחנון הוא שחונן בשעת הדוחק
לגמול הצועק כדכתוב חנון יחנך לקול זעקך ומדה זו כביכול שבעל כרחי יש לי לחוס על
הצועק אף לא כדין שנ' והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני... לפי שחנון אני ואיני
יכול לראות בעניו. וגם יש בלשון חנון מתנת חנם כדאמ' בברכות וחנותי את אשר
אחון אף על פי שאינו הגון.
ארך
אפים – ירושלמי (תענית פרק ב הלכה א):
ר' אחא ר' תנחום בי ר' חייה בשם רבי יוחנן "ארך
אף" אין כתיב כאן אלא ארך אפים - מאריך רוחו עד שלא יגבה התחיל לגבות
מאריך רוחו וגובה.
פירוש קרבן העדה:
התחיל לגבות. כשהאריך לו ולא שב בתשובה מאריך
רוחיה וגובה אחת לאחת ולא הכל ביחד אולי ישוב מתוך צרה והיינו אריכת ב' כעסים.
ורב
חסד ואמת – רש"י שמות (לד, ו):
ורב חסד - לצריכים חסד, שאין להם זכיות כל כך:
ואמת - לשלם שכר טוב לעושי רצונו:
נוצר
חסד לאלפים – בכור שור (שמות לד, ז):
נוצר חסד לאלפים: אם אדם עושה חסד אני מזכירו
לבני בניו לטוב, אפילו לכמה אלפים.
נושא
עוון ופשע וחטאה
רש"י על
החומש: עון
ופשע - עונות אלו הזדונות. פשעים אלו המרדים, שאדם עושה להכעיס.
בכור שור: נושא
עון... כל אלה אני נושא ואיני פורע מהם מיד, שיפרי"ש בלע"ז, אבל
איני מנקה אותו לגמרי, אם לא על ידי תשובה ומעשים טובים. וכן דרשו רבותינו מנקה
הוא לשבים, ואינו מנקה לשאינם שבים...
ונקה
רש"י: ונקה לא ינקה - לפי
פשוטו משמע, שאינו מוותר על העון לגמרי, אלא נפרע ממנו מעט מעט. ורבותינו דרשו
מנקה הוא לשבים ולא ינקה לשאינן שבים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה