סימני
ראש השנה מתחילים מתמר או מתפוח?
הרחבה לדברים שנכתבו בספרי "לימים טובים" עמ' 34
לרכישת הספר לחצו כאן
באיזה סימן פותחים את סדרת הסימנים בליל ראש
השנה? יש כאלה שבתמר. אבל יש רבים שנהגו בתפוח בדבש. כן כתב כבר הטור שרגילים
להתחיל בתפוח בדבש. וכן כתב המשנה ברורה (תקפג, ג). וכן הוא בסידור של הראי"ה
עולת ראיה.
כדי להבין את שני המנהגים נפנה לדיני ברכות:
המשנה בברכות (מ, ב) מביאה מחלוקת: לרבי יהודה מקדימים מין שבעה לשאר דברים, וחכמים
אומרים שאיזה שירצה יברך עליו. ראו ב"בירור הלכה" שם סיכום של הסוגיה,
ונביא את הדברים בתימצות.
בגמרא (מא, א) נחלקו האמוראים אם מחלוקת התנאים
הנ"ל היא דווקא כשאוכל שני פירות שאחד מהם משבעת המינים אבל כשאוכל פרי וירק,
איזה שירצה יקדים (עולא). או שגם כשאוכל ירק ופרי עליו להקדים לפי רבי יהודה את
שבעת המינים.
הראשונים נחלקו אם הלכה כרבי יהודה (רא"ש
ועוד) או כחכמים (רמב"ם ועוד). וכן נחלקו כאיזה מהאמוראים הנ"ל נפסקה
הלכה.
ועוד נחלקו בדעת חכמים שאמרו שאיזה שירצה יברך,
אם כוונתם לאיזה שירצה, או שכוונתם למי שחביב עליו יותר.
ועוד נחלקו אם 'חביב' הוא מה שחביב עליו באופן
קבוע בדרך כלל (רא"ש) או לפי מה שחביב עליו ברגע זה שאוכל אף שבדרך כלל אינו
חביב (בית יוסף מפרש כן ברמב"ם).
למעשה, השולחן ערוך מביא
כדעה עיקרית את רבי יהודה שיקדים את שבעת המינים. אבל דווקא כשאוכל שני פירות,
ואילו בירק ופרי איזה שירצה יקדים.
אומנם האחרונים (בית חדש, מגן אברהם ומשנה
ברורה) אומרים שעדיף שיברך על מה שחביב. הטורי זהב סבור שאין הכרעה ברורה במחלוקת
זו, ולכן יכול לעשות כמי שרוצה.
לגבי הגדרת 'חביב', השולחן ערוך מביא כדעה
עיקרית שמדובר במה שחביב עליו באופן קבוע. הטורי זהב אומר גם כאן שיכול לעשות כמי
שרוצה במחלוקת זאת. וכן נראה מהמשנה ברורה.
לגבי הסימנים של ראש השנה, יוצא
לפי פשט השולחן ערוך שצריך להקדים את התמר כי הוא משבעת המינים. ולכן יש נוהגים
לפתוח בו. הנוהגים לפתוח בתפוח בדבש יסברו כטורי זהב, שאפשר לעשות כרמב"ם להקדים
את מה שחביב עליו, ועוד יסברו כרמב"ם שחביב אינו מה שתמיד חביב אלא מה שחביב
עכשיו, ובליל ראש השנה התפוח חביב יותר. כדי להבין זאת נביא כמה הסברים מה מיוחד בתפוח.
מה מיוחד בתפוח בדבש שפותחים דווקא בו?
בגלל שהוא מתוק? לאו דווקא, כי תלוי באיזה תפוח
מדובר, וגם דומה שהתמר מתוק ממנו. אגב, יש מי שהתפלא שבראש השנה אוכלים דווקא דבש,
משום שדבש מסמל מבחינה פנימית את מדת הדין, ובראש השנה צריך רחמים, ולכן כתב שעדיף
לאכול תפוח בסוכר! אבל בספר לקט היושר (ראיתיו במקראי קודש הררי, ראש השנה עמ'
רכז) הסביר שהדבורה היא דין, שהרי היא עוקצת – מענישה. ואילו הדבש היוצא ממנה הינו
מתוק. ולכן אוכלים דווקא דבש, כדי שנצא גם אנחנו ממדת הדין למדת הרחמים.
כתב הדרכי משה ס"ק ג: "ומה שלוקחין
תפוח כדי לרמוז על שדה תפוחים הידוע [הוסיף כף החיים ס"ק יד: הידוע למקובלים]
הנרמז במקרא (בראשית כז כז) ראה ריח בני כריח שדה (תענית כט ב) עכ"ל
מהרי"ל".
ובפסקי תשובות הע' 9 הביא בשם אמרי פנחס
ש"דבש" בגימטריה "אב הרחמן" שהוא ענין המתקת הדינים.
וטעם נוסף משו"ת זכרון יהודא (ב, רלו)
שתפוח פריו קודם לעליו ומרמז לזכות של כנסת ישראל שהקדימו נעשה לנשמע.
מי שאין לו את כל הסימנים,
כתב כף החיים (תקפג, ו) שיכול לומר את בקשות ה"יהי רצון", אפילו שאינו
אוכל ואינו רואה אותם, כיון שיש ערך בבקשת הרחמים כתפילה, גם ללא אכילה.
האם לברך ברכת "בורא פרי האדמה" על הסימנים
שעשויים מירקות?
יש כלל בהלכות ברכות שהפת פוטרת דברים שבאים מחמת
הסעודה. הרבה מהירקות נאכלים כחלק מהסעודה ולכן אין לברך עליהם. אומנם יש ירקות
שמקובל לאוכלם כקינוח כגון אבטיח, ועליהם מקובל לברך.
לגבי הסימנים שבליל ראש השנה דנו הפוסקים. בפסקי
תשובות הביא הרב שלמה זלמן אוירבך שה"קרא" ודאי אינו מחמת הסעודה ועליו
יש לברך.
אומנם בתשובות והנהגות (ב, רסט) מפקפק בזה,
דעיקרו תבשיל הוא.
הרב דבליצקי מציע לקחת בננה, תות או אבטיח שבודאי
אינם מחמת הסעודה, ולברך עליהם. ולעניות דעתי אין צריך לעשות דבר שלא נהגו אותו
ישראל.
למעשה כתבנו בספר לימים טובים עמ' 34 שאין צריך
לברך "בורא פרי האדמה", על פי דעת כף החיים ושו"ת תשובות והנהגות,
וספק ברכות להקל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה